ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
מצינו כמה דוגמאות בדברי הפוסקים - נביא כמה מהן:
א. אדם שמכר בריבית - דהיינו שקנה ביוקר תמורת הסכמת המוכר לדחות את התשלום (שו"ע חו"מ סי' רח סע' א). במקרה זה פסקו הרא"ש, הטור והשו"ע שהמקח קיים ולמדו כן מהגמ' בב"מ (ס"ה.)
ב. מי שעשה קנין בשבת, ועבר על דברי חכמים שאסרו לעשות קנין בשבת שמא יכתוב, או שעבר על דברי קבלה משום "ממצוא חפצך" (עיין ביצה לז. ורש"י ד"ה משום)
פסק השו"ע (חו"מ סי' קצה סי"א) - "אין קונין בשבת קנין סודר ואם קנו אע"פ שעשו עבירה - קנו".
וכן פסק המחבר בשו"ע חו"מ (סי' רלה סע' כ"ח) "המוכר או קונה קנין בשבת ויום הכיפורים ויו"ט, אע"פ שמכין אותו על שעבר על דברי חכמים מעשיו קיימין"
אם כן קנין שנעשה באיסור לא בטלה חלותו, אע"פ שעשה בעבירה.
ולפי זה לכאורה הוא הדין באדם שנשבע או נדר שלא ימכור ומכר - לכאורה המקח קיים.
אלא שבהגהות מרדכי (סוף מסכת שבועות) כתב שבמקרה כזה אין במעשיו כלום, וכן פסק הרמ"א (שו"ע יו"ד סי' רל), ואכן הב"י (סי' רח) דחה את דברי המרדכי האלו וסבירא ליה שהמקח קיים, וכן פסק הרמ"א (שם). [וצ"ע בסתירת פסקי הרמ"א]
אמנם יש מהאחרונים שפסקו כמרדכי וחילקו בין מקח שנעשה בשבת או מקח שכולל ריבית או מקח שנעשה תוך כדי מעבר על שבועתו.
הסמ"ע (שם ס"ק ג) תירץ שכל שיש איסור בגוף המקח המקח בטל. כגון העובר על שבועתו אבל באיסור ריבית אין האיסור במקח אלא בתוספת המעות ואף אם יחזיר את הריבית תיקן את איסורו.
אלא שתירוץ זה לא מסביר כיצד חל המקח בשבת.
לכן תירץ הש"ך (שם ס"ק ב) באופן מעט שונה שכל שהאיסור הינו במעשה המכירה כגון שבעצם המכירה עובר על שבועתו בטל המקח. אבל בשבת ובריבית - האיסור הינו מחמת דבר אחר - כלומר שאם יעשה בזמן אחר או באופן אחר לא יעבור על האיסור - א"כ גם כשעושה באיסור לא בטלו מעשיו.
בנתיבות המשפט (שם ס"ק ב) ביאר שכל שאם נבטל את המקח יתוקן האיסור - המקח בטל ולכן בעובר על בשבועתו הרי נשבע שלא למכור ואם לא חל המקח נמצא שלא מכר ולא עבר על שבועתו.
אבל כשמכר בשבת הרי החשש הינו שמא יכתוב ומה יועיל ביטול חלות המקח סוף סוף חשש הכתיבה נשאר. כיוון שלא יועיל ביטול המקח לתיקון איסורו - לא בטלוה.
על כל פנים, נחלקו האחרונים אם לפסוק כב"י והרמ"א (שו"ע חו"מ סי' רח) שדחו את דברי המרדכי וסוברים שגם העובר על שבועתו מעשיו קיימין. או שהלכה כמרדכי והרמ"א (שו"ע יו"ד סי' רל) שסוברים שבכהאי גוונא המקח בטל.
ולכולי עלמא הקונה בשבת או בריבית מעשיו קיימין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
