ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- עניינו של יום
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ננסה להבין מה הפך את ירושלים - עבור כמעט כל יהודי - למקום כל כך משמעותי? מדוע שחרורה של העיר בכ"ח באייר ה'תשכ"ז והכרזתו של מפקד חטיבת הצנחנים - מוטה גור: "הר הבית בידנו", הרטיטה כל כך הרבה לבבות?
נתייחס הפעם למספר מאורעות מכוננים בתולדות העיר.
עקידת יצחק, בהר המוריה בירושלים, הייתה שיאו של תהליך ארוך ומיגע, שהחל עם ההקשבה לציווי האלקי:
"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה: וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (בראשית י"ב א-ג).
תהליך שהסתיים בהבטחה:
"כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו: וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי" (שם כ"ב יז-יח).
ההקבלה בין ההבטחות מאוד בולטת.
* "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל " = "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם".
* "וַאֲבָרֶכְךָ ... וֶהְיֵה בְּרָכָה: וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ ... וְנִבְרְכוּ בְךָ..."= "כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ". "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" = "וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ".
* "וַאֲבָרֶכְךָ ... וֶהְיֵה בְּרָכָה: וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ ... וְנִבְרְכוּ בְךָ..."= "כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ". "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" = "וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ".
לכן, אין זה פלא כי גם הפתיחה שווה: "וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" (שם, שם ב). לפי זה, הסיכום "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי", איננו מתיחס רק אל העמידה בנסיון העקדה, אלא אל ההקשבה לציווי האלקי, שתחילתו ביציאה מחרן וסופו בעקדת יצחק. אחרי העקידה, מתמקדת התורה אך ורק בשאלת מימוש ההבטחה האלקית, תוך דאגה לדורות הבאים.
סיפור חייו של אברהם אבינו מתנהל באופן מקביל בשני מישורים. הראשון הוא מישור ה"סגולה". סיפור זה, תחילתו בסוף פרשת נח - בהחלטת משפחת אברהם לעלות לארץ ישראל וסופו בברית בין הבתרים (עיינו בהרחבה בדברינו לפרשת לך לך - תשס"ו).
אנו עוסקים השבוע בסיפור השני, המבוסס על עקרון ה"בחירה".
ירושלים מופיעה בתורה כמרכז הרוחני של עם ישראל רק בכינוי "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר" (דברים י"ב).
הבחירה החופשית היא הבסיס לעבודת ד' של כל יהודי.
היכולת הסגולית של כל יהודי לשמוע את "קול הנבואה" ולתרגם אותה בבחירה חופשית למעשים בפועל, נובעת מכוחה של ירושלים, "עיר הבחירה".
ירושלים נבחרה על ידי הקב"ה כמקום השכנת השכינה.
ירושלים נבחרה בימי דוד על ידי עם ישראל כבירה.
שתי בחירות אלה קשורות לבחירתו של אברהם לשמוע בקול ד'.
לכן מצד שני, אין זה פלא כי גם פתחו של גהנום, מצוי דווקא בירושלים. הגהנום, בלי להכריע מה משמעותו המעשית, הוא בוודאי אך ורק יציר כפיו של האדם הבוחר. מעולם לא הגיע אדם ל"שם" בגלל תכונה "סגולית", ח"ו.
בתוך תוכו של כל יהודי שוכנת לה, לעתים באופן חבוי, מודחק וכמעט כבוי, אותה "נקודה יהודית". כדי להביאה לידי ביטוי מעשי ולהפוך אותה לשלהבת מחממת ומאירה, יש צורך בהפעלת ה"בחירה".
דווקא ירושלים "עיר הבחירה" היא שזכתה לעשות זאת לפני ארבעים ושתים שנים.
הבה נתפלל כי נזכה להמשיך ללכת בעקבותיו של אברהם, לשמוע את הקול,
להחליט בבחירה חופשית את ההחלטות הנכונות, לקחת את האש והעצים ולהאיר את האור,
בבחינת "אור חדש על ציון תאיר".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
