שבת הראי"ה פרשת בהר בחוקותי | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
שבת הראי"ה

קטגוריה משנית

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

1789

8 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן גרציה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

אורות הפרשה

וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמֲמִיּוּת [כו יג].

ודרשו על כך חז"ל: "שתי קומות, כקומת אדם הראשון" [בבא בתרא עה.]. וכך מבאר זאת מרן הראי"ה:
"יש לפרש הוא ענין הנפש הקדושה, שנתן הקב"ה לישראל גמורה בכל פרטי פתוחיה, ו[האדם] עוד מוסיף אומץ בבחירתו בקומה שלמה. כי זה השלימות נעלם ממנו [אחרי שחטא]. וכשיתגלה לגמרי כח הנפש הפנימית ככח גלוי, בטל יצר הרע. וזהו 'שתי קומות'. כי ענין הקומה הוא גמר שלם בכל דרכי השכליות והמדות הניאותות לאדם מצד שהוא אדם, נברא בצלם ובדמות לעבוד לקונו. וכן היו ראוים בצאתם ממצרים, לולא שהצליח מעשה שטן בעוה"ר. וכן יהיה לעתיד לבוא, כמו שכתוב "ועצמותיך יחליץ" [ישעיה נח, יא]. כי חילוץ עצמות היינו שהעצמות טמון בהם כח החיים ובהם תלויה ההרגשה, כפי תנאי החיים שכל חי מרגיש. אלא שהוא עצום וסגור כמש"כ. ולעתיד לבוא יתפתחו כמ"כ פנימיות הנפשיות הנעלמות ויצאו לגילוי מהעלמם. "לקרוא לאסורים פקח קח" [ע"פ ישעיה סא, א]. וזהו ענין 'הלכה' [של הפסוק: "ואולך"], כי הליכה הוא ענין יציאה מהכח אל הפועל והנהגה מפורטת. על כן נקראו פרטי הנהגות התורה בשם 'הלכות', והמה באמת הליכות עולם. והנה כל זמן שהחכמה הפנימית שבשורש הנפש חותם צר סגורה היא, אי אפשר כלל למסור הנהגה על ידה, כיון שאינה בגלוי פרטי. אבל כשיתגלה זה השלימות בפרט, יהיו אותם ב' הקומות ראויות להליכה, ומשניהם תצא תורה" ['מאמרי הראי"ה' עמ' 82].

פרק ד':
תקופת תלמידי הגר"א בארץ
עסקנו בשבועות הקודמים בדמותו של ר' אליהו לנדא זצ"ל, ידידו של מרן הראי"ה. סקרנו בקצרה את תולדות חייו, וסיפרנו על פעילותו הרבה בהוצאת והדפסת תורת הגר"א ותלמידיו, פעילות שזכתה לברכתו הגדולה של ידידו הגרי"מ חרל"פ זצ"ל.
השבוע נעסוק בנושא חשוב, המשותף לר' אליהו לנדא והגרי"מ חרל"פ. שני גדולים אלו, היו צאצאים לתלמידי הגר"א שעלו לארץ מתוך השקפת האתחלתא דגאולה שלימדם רבם – הגר"א, ומסרו נפשם לבניינה והפרחת שממותיה. השקפה גאולית זו עברה במסורת אל שני צדיקים אלו, ובהזדמנויות שונות היו מספרים בהתלהבות את מעשי אבותם בבנין הארץ.

אבותיו של ר' אליהו לנדא
רבי אליהו לנדא נולד לאביו ר' אליעזר לנדא, בן הר"ר יעקב משה מסלונים, בן רבי אברהם בן הגר"א זצוק"ל. אמו הייתה מרת בתיה בריינה, בת העסקן הירושלמי החשוב רבי זאב וולפינזון זצ"ל, בן ר' אברהם דיין משקלוב, תלמיד הגר"א ומהבונים הראשונים של הישוב הישן, שעלה ארצה בשנת תק"ע עם השיירה המפורסמת בת שבעים נפשות. בתיה בריינה הייתה גם מיוצאי חלציו של רבי סעדיה משקלוב, שהיה מתלמידי הגר"א ומראשוני העולים האשכנזים הפרושים.
מספר מר ישראל בן זאב, נינו של ר' זאב וולפינזון הנ"ל:
"ר' זאב וולפינזון היה מעורב בפעילות 'הגברדיה היהודית' אשר פעלה גדולות ונצורות בהגנת ישוב היהודים אז בירושלים נגד פורעים ושודדים ערבים מבפנים ומבחוץ. על פעולות הגברדיה היהודית של הימים ההם בירושלים מסופרים תילי תילים של סיפורים מעניינים מאוד. הוא גם היה במשך עשרות שנים אחד העסקנים הראשיים של עדת האשכנזים ושל 'כולל הפרושים הכללי' בירושלים. הוא גם היה המנהל הראשי של עבודת הבניין של ביהכנ"ס בחורבת רבי יהודה החסיד, ומהעוסקים בחברת 'בוני ירושלים' וחברות נוספות של ישוב הארץ, וממייסדי פתח תקווה, וכמו כל אלו שעסקו בימים ההם בעבודת קיבוץ גלויות והרחבת הישוב – היו כולם חדורים וספוגים ברעיונות הגאולה ע"פ הגר"א ותלמידיו. דבר זה היה להם ליסוד מוסד לכל פעולותיהם בכל מפעלי הישוב. בתפילה מיוחדת להצלחת בנין ירושלים היו אומרים: בזכות רבנו אליהו". בחגיגות של חנוכת הבתים בשכונות הראשונות היו רוקדים ושרים: "ירושלים הבנויה, בזכות רבנו אליה, וקץ המגולה נעירה – מן המיצר למרחביה". ר' זאב היה מהמנצחים על שירת הקהל, וכששר את המילים "בזכות רבנו אליה" היה מתלהב עד השמים" [החוברת 'מוסדי ארץ' עמ' יז].
ר' אליהו לנדא סיפר כי ר' סבו ר' זאב וולפינזון היה שותף חשוב במעשה הצלה מסויים בו ניצל הישוב היהודי בארץ מהצבא התורכי [שם].
בימים ההם היו ראשי העדה בירושלים מקיימים שיעורים מיוחדים בתורת ישוב אר"י מתוך חיבורי הגר"א. וכך מספר ישראל בן זאב:
"שארי הרב אליהו לנדא סיפר, כי במקרים יוצאים מן הכלל היו מתעמקים לפתור שאלות קשות מתוך 'סודות הגאולה' של ר' הלל משקלוב תלמיד הגר"א. כל אלה היו להם לעיניים בדרך עבודתם הגדולה של קיבוץ גלויות ובנין הישוב. ר"א לנדא דיבר תמיד בצער עמוק על כל העניינים הנשגבים האלה שהולכים ונשכחים, וכידוע הקדיש ר' אליהו שנים רבות לפרסום שארית הפליטה של חבורי הגר"א ז"ל" [שם].

הגר"א: "בארץ ישראל חובה לדבר בלשון הקודש!"
בכל האסיפות של הועד הכללי, שבראשו עמדו תלמידי הגר"א, היו מדברים רק בלשון הקודש. בפתיחת האסיפה הראשונה של הועד הגדול 'ועד הכוללות' בראשות תלמידי הגר"א, הזכיר ר' הלל ריבלין תלמיד הגר"א את דברי המדרש "כל הדר בארץ ישראל ומדבר בלשון הקודש וכו' מובטח לו שהוא בן העולם הבא" ['מוסד היסוד' עמ' 289].
באחת מדרשותיו סיפר ר' אליהו לנדא, שהגר"א אמר לתלמידיו כך: בחוץ לארץ, על אדמת נכר, לא כדאי לדבר בלשון הקודש ברחוב, ובבית המדרש מצווה לדבר בלה"ק, ובארץ ישראל חובה לדבר בלה"ק גם ברחוב, אפילו במקום שרובו גויים, ע"פ המדרש "כל הדר וכו'". תלמידי הגר"א היו מדברים תמיד בינהם בלה"ק, ור' הלל היה קנאי גדול בזה. בנו, ר' אליהו "בעל לשון הקודש" נקרא כך בשביל שהקים חברות לדבר בלה"ק.
סיפרנו בשבועות הקודמים על הגאון ר' יצחק צבי ריבלין, אף הוא צאצא לתלמידי הגר"א, וגדול הבקיאים בתורת הגאולה של הגר"א, שהיה מעורר הרבה לדבר בלשון הקודש, ואף הקים חברת 'חובבי שפת עבר' שקיבלה על עצמה להגביר את השימוש בלה"ק.

תורת הגאולה של הגר"א
ר' אליהו לנדא היה מחובר מאוד לתורת הגאולה של הגר"א, והיה מרבה לספר על תקופת תלמידי הגר"א מייסדי הישוב, ועל תורת הגאולה של הגר"א, שהגר"א התעמק בה בכל נפשו ומאודו [עיין 'מוסדי ארץ' עמ' יז, ועוד]. הזכרנו בעבר את דברי תלמידי הגר"א, לפיהם הגר"א היה חוזר בכל יום על שלושת הפסוקים הבאים: א. "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון" [תהילים עו]. והוסיף הגר"א על זה: סוכה מצוותה תעשה ולא מן העשוי, אף ציון כך. ב. "חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלים נוה שאנן" [ישעיהו לג]. מועדנו היינו מועד הגאולה. ג. "ציון היא דורש אין לה", מכלל דבעיא דרישה, היינו ציון דורשת את הדרישה ['דורש לציון' עמ' ריז]. סיפר ר' אליהו לנדא, כי ברגעיו האחרונים של הגר"א בעולם הזה, חזר כמה פעמים על הפסוקים האלה, וביקש מתלמידיו שגם הם יחזרו תמיד עליהם [שם].
דבר נוסף היה אומר הגר"א בעניין זה, והוא שסוכה וארץ ישראל הם שתי מצוות שהאדם נכנס בהן שלם בכל גופו ['דורש לציון' עמ' לח]. ולא לחינם יום פטירתו של הגר"א הוא בחג הסוכות, ודבריו האחרונים בצאת נשמתו היו: "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון" [שם].

מעדר החפירה של הגר"א
הרב אליהו לנדא סיפר בדרשותיו, כי הגר"א בנסיעתו לארץ ישראל לקח עמו מעדר חפירה ע"מ לעבוד את אדמת ארץ ישראל, לקיים דברי המדרש [מד"ר פרשת קדושים] על הפסוק "כי תבואו אל הארץ ונטעתם": אף אתם כשתכנסו לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחילה, הדא הוא דכתיב (זהו שכתוב) כי תבואו אל הארץ ונטעתם וכו', כיוון שנכנסו ישראל לארץ אמר להם משה כל אחד ואחד מכם יטעון מכושיה ויפוק וינצוב ליה נציבן, הה"ד כי תבואו אל הארץ ונטעתם". וכתב בפירוש 'מתנות כהונה' [שם]: "יטעון מכושיה – ישא על כתיפו מרא חצובה שחופרין בו לנטוע נטיעות. ויפוק וינצוב – ויצא וייטע לו נטיעות". גם הרב יצחק צבי ריבלין זצ"ל (רבה של שכונת זכרון משה) סיפר זאת בדרשותיו ['מוסד היסוד' עמ' 291].
לאחר שחזר הגר"א מנסיעתו ארצה, מסר את המעדר הזה לשארו ותלמידו ר' הלל משקלוב (בעל 'קול התור'), שהביא אותו לארץ ישראל. יש שמספרים, כי כל תלמידי הגר"א בנסיעתם לארץ ישראל לקחו עמם מעדרי חפירה, כפי שעשה רבם ['מוסד היסוד' עמ' 291]. עוד סיפר הרי"צ ריבלין, כי הגר"א אמר רמז לתלמידו ר' הלל, כי 'קץ המגולה' הוא בגימטריא של שמו – 'הלל בן בנימין' [קונטרס 'רבי יוסף ריבלין' עמ' 41].

"עמד ורקד ריקוד של מצוה"
כאמור, גם הגרי"מ חרל"פ היה צאצא לתלמידי הגר"א מייסדי הישוב היהודי בארץ. בספר 'ירושלים העתיקה', מאת יעקב רמון, שארו של ר' אליהו לנדא, מובא סיפורו של הגרי"מ חרל"פ על עליית אבותיו לארץ ישראל, יחד עם שאר תלמידי הגר"א:

"אבי מורי [הגאון ר' זבולון חרל"פ זצ"ל] עלה לארץ הקודש בראשית המאה הקודמת, בשנת תר"י. אביו ואמו עזבו כל אשר להם בעירם, בפולין, ויסעו לארץ בחרף נפש, בעירום ובחוסר כל, ושמחתם הייתה מופלגת מאוד. סח לי זקן אחד, שהיה בעת מעשה כשיצא אבי זקני מעירו ללכת ארצה, כי כל בני עירו יצאו ללותו; עמד ורקד רקוד של מצוה וכל בני העיר השתאו על הפלגת שמחתו שעברה כל גבול, על שמזכהו השם לנסוע לארץ הקודש. משמיא קא זכו, כי ראו בדרכם לארץ מעשי ניסים.
בעברם באיי הים ליד תורכיה, עגנה האניה על יד אחד האיים. התחילו הילדים לצעוק ולהתחנן שיקנו להם איזה פרי להשיב את נפשם, כי זה כמה ימים לא בא אל פיהם אלא פת צנומה בלבד. וירדה האם וילד כבן תשע עמה, הוא אבא, ובת בגיל ארבע עשרה, לקנות מה בעבורם, עד שלא הספיקו לקנות צפצפה האניה והפליגה וישארו על האי ובו שוכן עם אשר לא ידעו את לשונו, גוי עז פנים. ויבכו בכי מר ויתיאשו מחייהם. בראות הסבא כי הספינה נוסעת ואשתו וילדיו אין אתו, בכה גם הוא. התחנן ובקש מרב החובל שיעצור את האניה, אבל כל תחנוניו העלו חרס. אולם הוא לא אמר נואש ויעתר לחשם ויבטח בו כי יראהו נפלאות. וכן היה. פתאום הופיעה אניה חדשה, מלאה אנשים, לעיני האשה וילדיה, ויקח אותם רב החובל אל אניתו. ופלא הדבר, סיפר אדמו"ר, שכל האנשים באניה היו עומדים, כולם שותקים ואין דובר דבר. היא הוליכה אותם לאי השני, שם עמדה האניה שבה היה אבי זקני והורידו אותם אליה. תיכף חזרה ונעלמה האניה החדשה. כשראו זה את זה, התעלפו מרוב שמחה ויודו לד' חסדו" ['ירושלים העתיקה', יעקב רמון, עמ' 55].
ר' זבולון חרל"פ, אביו של הגרי"מ, היה תלמידו של ר' נחום משאדיק, מגדולי צאצאי תלמידי הגר"א. וכך מספר הגרי"מ חרל"פ:
"אאמו"ר ז"ל עלה לירושלים יחד עם אביו שהיה גם הוא רב וצדיק הישיש ר' יצחק ז"ל בשנת תרי"א, ואביו הכניסו לפני הגה"ק ר' נחום משאדיק ז"ל, והיה לו לתלמיד מובהק [...] אאמו"ר קיבל את דרך התפילה מרבו הרב ר' נחום, ושקידתו הייתה נוראה למרות עניו ומרודו, רוב הלילות למד בעמידה וכשנפלה עליו תרדמה דפק ראשו בכותל כדי להתעורר. ועוד יש לספר בשבחו של אאמו"ר ז"ל ואכמ"ל ['תולדות חכמי ירושלים' ח"ב עמ' 75].

האתרוגים של ר' אליהו
ר' אליהו לנדא בעצמו היה שותף לפעילותם של תלמידי הגר"א וצאצאיהם בישוב הארץ והפרחת שממותיה. הוא היה חבר בקבוצה הראשונה של ר' משה יואל סלומון זצ"ל ממייסדי פתח תקווה, ואף התעסק במסחר אתרוגים, שגדלו בפרדסים שהיו בבעלותו בשטח אדמת פתח תקווה. גם לאחר שמכר בשנת תרס"ג את חלקתו (מאה חמישים דונם) לשם מימון נסיעותיו בחו"ל, המשיך ר' אליהו לעסוק בתחום הפרדסים, כפי שמראה הודעת הרבנות הראשית למעלה (מכתבו של הרב ציטרון לרבנות הראשית, בדבר פרדסים אלו, נמצא כיום בידי אספנים).
סיפורים אלו על תלמידי הגר"א שבנו את הארץ מתוך התורה והקדושה, משמעות רבה להם. מרן הראי"ה היה חוזר ומדגיש בהזדמנויות רבות את חשיבות בנין הארץ ממקור הקודש דווקא. וכך כותב במכתבו לאגודת 'בני יהודה' שעסקה בבנין הארץ:
"ישמח לבבי לראות נצוצי חיים ואורה הולכים ומתגלים פה ושם על אדמת הקודש. ב"ה אשר זכנו לראות בעינינו התחלת התעוררות הרוח לבנין ולמעשה מבני ציון היקרים שרוח החיה אשר בלבבם, הוא רוח ד' אשר על עמו וארצו" [המכתב מתאריך י' אייר תרס"ז, מובא בעתון 'החבצלת', באדיבות בית הרב].

שבת הראי"ה

רבנים שונים

לימוד יומי במשנה
מסכת ברכות פרק ו משנה ד,ה
ט שבט תשפ"ב
לימוד יומי במשנה
מסכת פרה פרה ז משנה ה-ו
כח אייר תשפ"א
חודשי השנה
לוח דינים ומנהגים לחודש אב תשפ"ג
אב תשפ"ג
מידות
שמירת הלשון - כוח הדיבור וערכו - חלק ה'
י"ד טבת תשע"ז
י"ד טבת תשע"ז

שבת הראי"ה

שמות
שבת הראי"ה פרשת שמות
גליון מס' 57
רבנים שונים | טבת תשס"ט
שבת הראי"ה
שבת הראי"ה סוכות
גליון מס' 44
רבנים שונים | תשרי תשס"ט
שבת הראי"ה
שבת הראי"ה פרשת בא
גליון מס' 110
רבנים שונים | שבט תש"ע
שבת הראי"ה
"הוא הגדול מכולם"
רבנים שונים | תשע"ב

שבת הראי"ה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

משמעויות של מספרים
זריזות ידיים בשמונה
הרב מרדכי הוכמן | אייר תשס"ז
שופטים
מינוי מלך – מצווה לכתחילה או היתר דיעבדי?
עדיף דמוקרטיה או דיקטטורה? (סנהדרין כ ע"ב)
הרב יאיר וסרטיל | אייר התשע"ה
לך לך
פרשת לך לך
ספר בראשית פרקים יב - יז
רבנים שונים
המשך תפילת שחרית
נפילת אפיים ותחנונים
פרק כא
הרב אליעזר מלמד | תשפ

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז
45 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב הראל כהן | ד' חשוון תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יהושע שפירא
הרב יוסף צבי רימון
הרב שמואל אליהו
הרב חגי לונדין
הרה"ג דוב ליאור
הרב יהודה לייב גרונר
הרה"ג צבי שכטר
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב חנן פורת ז"ל

40 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' חשוון תשפ"ז
36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז
48 דק'
אור התנ"ך
מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
הרב נפתלי בר-און | י"א חשוון תשפ"ז
28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז
45 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
הרב הראל כהן | ד' חשוון תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
27 דק'
שם משמואל על הפרשה
היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
30 דק'
שם משמואל על הפרשה
יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז