ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
אין כל ספק שבין מרכיבי המשכן, חשיבותם וקדושתם של הארון, המנורה, המזבחות וכו' גדולה יותר מקדושת היריעות, המסך והדומה להם. אבל בנשיאת הדברים - הגם שבני קהת עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו - יכול העוסק ביריעות ובמסך להתעלות לאותה דרגה של נושאי הארון, ועל כן: נשא את ראש בני גרשון גם הם. אין חשיבותם נופלת בזה שבחלקם נפל נשיאת = הובלת המסך והיריעות.
יש גם מקום למחשבה: בני קהת זכו אמנם בנשיאת כלי המשכן הפנימיים, אשר בהם ועליהם נעשית עבודת הקדש היום יומית, אבל הם באים אל המוכן. לא הם אורזים את הדברים לא הם המפרקים והמעמידים אותם אח"כ, דבר דבר על מקומו. היא נעשית ע"י אהרון ובניו. לעומתם בני גרשון, הם המפרקים את המשכן לפני המסע והם המקימים אותו בחניה, דבר שחשיבותו מרובה. משה בכבודו ובעצמו עסק בפרוקו ובהקמתו מכ"ג אדר עד ר"ח ניסן, בו הוקם סופית. אכן נשא את ראש בני גרשון גם הם.
(התשנ"א)
"נשא את ראש בני גרשון"
לפחות שני דברים מחייבים תשומת לב ביחס למנינם של בני גרשון: א) הדבור המיוחד. בדבור אחד נצטוו על מנינם של הלויים כשהחליפו את הבכורות, ואילו בכניסתם לעבודה - דבור מיוחד לנשיאת ראש בני קהת ודבור מיוחד לנשיאת ראש בני גרשון. לבני מררי לא בא דבור מיוחד. ב) ההדגשה "גם הם" מה באה ללמדנו.
תשומת הלב שלנו נתונה גם להבדלים שבין המספר הכללי של כל משפחה ומשפחה, ובין מספר הנכנסים לעבודה: קהת המספר הכללי 8600 והנכנסים לעבודה 2750, קצת פחות משליש, גרשון המספר הכללי 7500 והנכנסים לעבודה 2630 קצת יותר משליש. מררי המספר הכללי 6200, הנכנסים לעבודה 3200 קצת יותר מחצי. הוי אומר: קהת וגרשון - לא כל אלה שהיו מבני שלושים עד בני חמישים ראויים היו לעבודה, בני קהת - בגלל תפקידם המיוחד, נשיאת הארון, הדורש זהירות מיוחדת ובכתף ישאו, אמנם הארון נושא את נושאיו כשהם ראויים לכך. על כן בא ציווי מיוחד על דרך בחירתם. בני גרשון עבודתם לא חייבה בכתף ישאו, דרך בחירתם היתה שונה מזו של קהת ועל כן בא צווי מיוחד על דרך בחירתם הם.
ואולי לזה התכוון רש"י ז"ל בפרשו "גם הם - כמו שציויתיך על בני קהת" - לברור את הראויים לכך, כי עליהם היה להקים את המשכן ולפרקו בשעת המסעות, בני מררי - כל אלה שמבני שלושים ומעלה נכנסו לעבודה ללא בירור מיוחד.
(התשנ"ז)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
