ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- דיני ממונות במשפחה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
בגמרא בכתובות ובעוד מקומות מבואר שישנם שבמקרה והאשה הכניסה לבעלה נכסים, עם חתונתם, ניתן להגדירם בשני דרכים:
א. נכסי צאן ברזל.
ב. נכסי מלוג.
ההבדל המהותי ביניהם הוא שנכסי צאן ברזל הופכים להיות רכוש הבעל וכנגדם הוא מתחייב לה בכתובתה שאם ימות לפניה או יתגרשו, יחזיר לה הבעל את שווי הנכסים הללו, כפי שוויים בשעת הנישואין. לעומתם נכסי מלוג נשארים רכוש האשה אלה שלבעל יש זכות להנות מן הפירות. לכן איננו מקבל אחריות עליהם וממילא יחזרו כמו שהם. כיון שאין אין אחריותם עליו,אם פחתו היא הפסידה ואם הותירו היא הרוויחה. ממהותם נגזר שמם - מלוג - מלשון מליגה דהיינו קציצת השער שהוא הפירות והשארת הראש שהוא גופם (הגהות מיימוני). לדעת הרמב"ם האשה היא הקובעת כיצד להגדיר את הנכסים שהיא מכניסה ואילו לדעת הריב"ש (סי' ק"נ) הבעל הוא המחליט אם לקבל על עצמו אחריות - כגון שרואה שעתיד להרויח או שלא לקבלה (ב"ש וח"מ בסי' פ"ה ס"ב).
זאת יש לדעת שכל סוגי הנכסים - בין מטלטלין או כספים בין קרקעות עבדים ובהמות יכולים להיות מוגדרים כנכסי צאן ברזל או נכסי מלוג.
א"כ כיצד נדע על נכס מסויים אם הוחלט שהוא מנכסי מלוג או מנכסי צאן ברזל?!
נחלקו בזה הראשונים - רבינו אפרים סובר שרק אם קיבל אחריות בפירוש או שעשו שומא וקצבו את ערכם הרי אלו נכסי צאן ברזל, אבל אם לא, אפילו כתבם במפורט בכתובה, אינם אלא נכסי מלוג. (וכ"כ בדק הבית שסובר הרמב"ם.)
לעומתו העיטור סובר שכל שכתב את הנכסים ופרטם בכתובה הרי אלו נכסי צאן ברזל. רק מה שלא כתב או שנפלו לה לאחר הכתיבה הרי הם נכסי מלוג.
גם נכסי צאן ברזל, אסור לבעל למכור, חוץ ממעות וסחורה שניתנו להוצאה שהרי אין שם בית אביה עליהם, אבל קרקעות ועבדים ואפילו מטלטלין שם בית אביה עליהם ולכן משום שבח בית אביה אסור לו למוכרם. (הריב"ש בשם הירושלמי ונפסק להלכה בשו"ע אהע"ז סי' צ).
אם כן יש לשאול, לשיטת הריב"ש, מאחר שהברירה ביד הבעל אם לקבל את הנדוניא כנכסי מלוג או כצאן ברזל וכי למה לו לקבלם כנכסי צאן ברזל וע"י כך להתחייב באחריותן, הרי בין כך ובין כך אינו יכול למכורם. מצד שני גם בנכסי מלוג הוא אוכל פירות ואינו מפסיד במה שאינם נכסי צאן ברזל.
שאלה זו הובאה בשו"ת הריב"ש ס' ק"נ. הוא השיב שישנם כמה נפקא מינות בין נכסי צאן ברזל לנכסי מלוג ונפרטם בקצרה.
א. כספים וסחורות יכול למכור כנ"ל, ואפילו שאר מטלטלין שאינו רשאי למכור, בדיעבד אם מכר, סובר הרמב"ם שמכירתן קיימת והיינו בנכסי צאן ברזל. לעומתם בנכסי מלוג גם בדיעבד המכירה בטלה. (חו"מ סי' צ', אמנם הרמב"ן והרשב"א חולקים וכן פסקו ריב"ש ורמ"א, אמנם בקרקעות לכו"ע המכר בטל)
ב. פירות היוצאים מן הפירות שבאו מעלמא כגון כפל של ולד הבהמה - בנכסי מלוג הם של האישה ובנכסי צאן ברזל הם של הבעל.
ג. כשבאה לגבות כתובתה ונדוניא שהכניסה לו - אם מדובר בנכסי צאן ברזל צריכה שומא וגוביינא בבית דין, משא"כ בנכסי מלוג.
ד. עבדי מלוג של כהן שמת אינם אוכלים בתרומה ואילו עבדים המוגדרים כנכסי צאן ברזל - אוכלים.
ה. אם הותירו הותירו לו, ולכן אם רואה שעתידים להשביח כגון גדיים שיעשו תיישים כדאי לו לקבל אחריות. אבל לענין פירות וירושה דינם שווה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
