ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
גוי - קדוש. גוי החי חיים ממלכתיים שלמים המקיפים את כל תחומי החול ויחד עם זאת - קדוש, רק אלו שהשלום נר לרגלם מסוגלים להביא לידי הרמוניה בין קודש וחול. כי קודש וחול עולמות נפרדים הם, לעיתים קרובות מידי נדחקים זה לתחומו של זה ומערערים יציבותו של הזולת. לא אדם קצר ימים ושבע רוגז מסוגל לתחום תחומים ביניהן ולשמור על כך שאף אחד מהם לא יקופח, להציב גבולות לבין החומר והרוח בדיוק מופלא שלא יתערער.
תורת ה' תמימה, היא קבעה את התיאום בין קודש לחול, רואה היא חשיבות בעולם החול ומחייבת לבנותו ולשכללו. "אשר ברא אלוקים לעשות" שהאדם יוסיף עשי'ה לעשייתו של הקב"ה, ולדאוג לכך שהחול יספוג לתוכו קודש. "אנשי קודש תהיו לי" _ אנשים שיש בהם קודש וקדושה שהיא אנושית.
אוהב שלום, עושה הכל למען השלום בין אדם לחברו, רודף גם להשכין שלום בין חיי החומר וחיי הרוח. יצירת אורחות חיים, שהם תפארת מזיגה של חומר ורוח, לעושה ותפארת לו מן האדם ביחסים שבינו לחברו ובונה בזה ממלכת כהנים וגוי קדוש.
(התשמ"ז)
"אמר אל הכהנים בני אהרון"
ברוב המקומות נאמר "בני אהרון הכהנים" ואילו כאן הוקדם הכהנים לפני בני אהרוןוהלוא דבר הוא. ודומה שבני אהרון זכו לכהונה גם בזכות עצמם וגם בהיותם בני אהרון. ועובדה היא כי פנחס לא הוקדש לכהונה יחד עם כולם וזכה לכך אח"כ בזכות עצמו. ולפיכך היחס לבני אהרון הוא כפול, בכל הנוגע לעבודתם במקדש - זכות האב היא הקובעת, ביחס לאורחות חייהם - זכות עצמם היא המחייבת.
אשר לעבודת המקדש, כלל קבעו חז"ל: "כהן גדול נוטל חלק בראש שלא במחלוקת וההדיוט במחלוקת". זכותו של הכהן הגדול עומדת לו לעשות כל עבודה שהוא רוצה ובכל עת שהוא רוצה. כהן הדיוט - לפי חלוקה ובמועד הקבוע לו. על כן בעבודת המקדש מוזכר "בני אהרון הכהנים", היותם בני אהרון, מזכה אותם בעבודה, שהכהן הגדול - (אהרון) משאיר להם.
ובכל הנוגע לאורחות חייהם, השמירה על קדושתו וטהרתו, ההקפדה בבנין משפחתו, לא רק זכות האב היא המחייבת, זכותו העצמית היא בעיקר הקובעת, ועל כן בתחום זה נאמר "הכהניםבני אהרון".
(התשמ"ח)
"אמור אל הכהנים בני אהרון"
"הכהנים" - "בני אהרון", ולא כמקובל "בני אהרון הכהנים". לא היחוס המשפחתי גרם לכך שיהיו כהנים, אלא התכונות של אהרון: אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, דבר המבטיח מילוי שליחותם להורות את בני ישראל ולהביאם למעמד של ממלכת כהנים וגוי קדוש. גוי החי חיים ממלכתיים המקיפים את כל תחומי החיים החול והקודש.
רק אלה שהשלום נר לרגליהם, מסוגלים להביא לידי הרמוניה בין קודש לחול. כי במהותם קודש וחול שני עולמות נפרדים הם, ומי שמשקיע עצמו בקודש - מנתק עצמו מן החול ומי שמשקיע עצמו בחול יש והוא מנותק מן הקודש. זה בתחום חיי היחיד. אבל בתחום חיי הציבור חייבים שני הדברים להיות זה על יד זה ולהשלים זה את זה.
ארבעה בנים היו לו לאהרון, חטאו גרם שימותו, תפילתו של משה עשתה מחצה ושנים נשארו בחיים, אבל לא נדב ואביהו הגדולים מבחינת הגיל ומבחינת הרוח, אלא אלעזר ואיתמר הצעירים והקטנים. כי בהם היתה טבועה אהבת שלום של האב ואהבת הבריות. לכן הם נשארו, כי הם היו "בני אהרון".
אנשי קודש תהיו לי - אנשים ולא מלאכי השרת. אנשים המבינים את צרכי החיים היום-יומיים ודואגים למלא את צורכי החול, אבל להיות "קודש" לשמור על הרוח והנפש.
(התשס"ג)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










