ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
גוי - קדוש. גוי החי חיים ממלכתיים שלמים המקיפים את כל תחומי החול ויחד עם זאת - קדוש, רק אלו שהשלום נר לרגלם מסוגלים להביא לידי הרמוניה בין קודש וחול. כי קודש וחול עולמות נפרדים הם, לעיתים קרובות מידי נדחקים זה לתחומו של זה ומערערים יציבותו של הזולת. לא אדם קצר ימים ושבע רוגז מסוגל לתחום תחומים ביניהן ולשמור על כך שאף אחד מהם לא יקופח, להציב גבולות לבין החומר והרוח בדיוק מופלא שלא יתערער.
תורת ה' תמימה, היא קבעה את התיאום בין קודש לחול, רואה היא חשיבות בעולם החול ומחייבת לבנותו ולשכללו. "אשר ברא אלוקים לעשות" שהאדם יוסיף עשי'ה לעשייתו של הקב"ה, ולדאוג לכך שהחול יספוג לתוכו קודש. "אנשי קודש תהיו לי" _ אנשים שיש בהם קודש וקדושה שהיא אנושית.
אוהב שלום, עושה הכל למען השלום בין אדם לחברו, רודף גם להשכין שלום בין חיי החומר וחיי הרוח. יצירת אורחות חיים, שהם תפארת מזיגה של חומר ורוח, לעושה ותפארת לו מן האדם ביחסים שבינו לחברו ובונה בזה ממלכת כהנים וגוי קדוש.
(התשמ"ז)
"אמר אל הכהנים בני אהרון"
ברוב המקומות נאמר "בני אהרון הכהנים" ואילו כאן הוקדם הכהנים לפני בני אהרוןוהלוא דבר הוא. ודומה שבני אהרון זכו לכהונה גם בזכות עצמם וגם בהיותם בני אהרון. ועובדה היא כי פנחס לא הוקדש לכהונה יחד עם כולם וזכה לכך אח"כ בזכות עצמו. ולפיכך היחס לבני אהרון הוא כפול, בכל הנוגע לעבודתם במקדש - זכות האב היא הקובעת, ביחס לאורחות חייהם - זכות עצמם היא המחייבת.
אשר לעבודת המקדש, כלל קבעו חז"ל: "כהן גדול נוטל חלק בראש שלא במחלוקת וההדיוט במחלוקת". זכותו של הכהן הגדול עומדת לו לעשות כל עבודה שהוא רוצה ובכל עת שהוא רוצה. כהן הדיוט - לפי חלוקה ובמועד הקבוע לו. על כן בעבודת המקדש מוזכר "בני אהרון הכהנים", היותם בני אהרון, מזכה אותם בעבודה, שהכהן הגדול - (אהרון) משאיר להם.
ובכל הנוגע לאורחות חייהם, השמירה על קדושתו וטהרתו, ההקפדה בבנין משפחתו, לא רק זכות האב היא המחייבת, זכותו העצמית היא בעיקר הקובעת, ועל כן בתחום זה נאמר "הכהניםבני אהרון".
(התשמ"ח)
"אמור אל הכהנים בני אהרון"
"הכהנים" - "בני אהרון", ולא כמקובל "בני אהרון הכהנים". לא היחוס המשפחתי גרם לכך שיהיו כהנים, אלא התכונות של אהרון: אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, דבר המבטיח מילוי שליחותם להורות את בני ישראל ולהביאם למעמד של ממלכת כהנים וגוי קדוש. גוי החי חיים ממלכתיים המקיפים את כל תחומי החיים החול והקודש.
רק אלה שהשלום נר לרגליהם, מסוגלים להביא לידי הרמוניה בין קודש לחול. כי במהותם קודש וחול שני עולמות נפרדים הם, ומי שמשקיע עצמו בקודש - מנתק עצמו מן החול ומי שמשקיע עצמו בחול יש והוא מנותק מן הקודש. זה בתחום חיי היחיד. אבל בתחום חיי הציבור חייבים שני הדברים להיות זה על יד זה ולהשלים זה את זה.
ארבעה בנים היו לו לאהרון, חטאו גרם שימותו, תפילתו של משה עשתה מחצה ושנים נשארו בחיים, אבל לא נדב ואביהו הגדולים מבחינת הגיל ומבחינת הרוח, אלא אלעזר ואיתמר הצעירים והקטנים. כי בהם היתה טבועה אהבת שלום של האב ואהבת הבריות. לכן הם נשארו, כי הם היו "בני אהרון".
אנשי קודש תהיו לי - אנשים ולא מלאכי השרת. אנשים המבינים את צרכי החיים היום-יומיים ודואגים למלא את צורכי החול, אבל להיות "קודש" לשמור על הרוח והנפש.
(התשס"ג)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
