סיכום משמעותו של חג פורים | הרב הלל מרצבך | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
פורים וחודש אדר
עניני החג

קטגוריה משנית

14641

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אסתר בת רחל

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

מספר שאלות שנשאלות אודות פורים:
א. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מדוע בחודש אדר מרבים בשמחה?
ב. "עבדו את ה' בשמחה", "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד", מדוע זה כ"כ חשוב?
ג. בפורים היה נס נסתר, לא היה קריעת ים סוף, לא היה 10 מכות ולא אף נס גלוי אחר. בסכ"ה הייתה גזירה נוראה שהתבטלה בזכות אסתר. אז על מה שמחים כ"כ?
ד. אחרי הנס של פורים נשארנו בגלות, וחוץ מזה שעשינו טבח בשונאים שלנו, לא התקדמנו כלל, א"כ על מה חוגגים? מה יצא לנו מפורים?
ה. מדוע שם ה' לא מופיע כלל במגילה, הרי זה נס כ"כ גדול וודאי ש-ה' שעשה אותו?
ו. חז"ל אומרים 1 : "גדולה הסרת הטבעת (של אחשורוש)… שהחזירה את ישראל למוטב" והרי ה' עשה את הנס ולא העברת הטבעת?
ז. צורת הביטול של הגזירה הייתה דרך אסתר שנישאה למלך גוי לא מוסרי כלל, שכולו עניינו זה תאוות שונות. אשה כזאת לא ראויה להיות דמות לחיכוי! אשה שעושה משתה עם גויים, הרי עברה על איסור יין נסך?! בעילת איסור?!
ח. חז"ל אומרים ש"הדור קיבלוה בימי אחשורוש", מדוע קיבלו שוב את התורה בימי אחשורוש הרי קיבלנו אותה כבר בזמן משה רבנו, מה השתנה פתאום?
ט. מדוע זכה פורים לכך שהוא לא יתבטל: כדברי המדרש 2 : "שכל המועדים עתידין ליבטל וימי הפורים אינן בטלים לעולם, א"ר אלעזר אף יום הכפורים לא יבטל לעולם שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם".
י. מדוע כתוב בזוהר, שפורים הוא נקרא על שם יו"כ. איך זה יכולה להיות הרי ביום כיפור אנו כמלאכים ונמחלים לנו כל עוונותינו, ובפורים אנו שרים ורוקדים, ולא מתפללים כ"כ הרבה, א"כ מה מיוחד ביום זה?
יא. הגמרא אומרת "אסתר סוף כל הניסים" מדוע אין אח"כ עוד ניסים?
יב. מה כ"כ מיוחד בפורים, שהותר להשתכר, הרי כל השנה אסור להשתכר? האם אנו רוצים להיות דומים לאחשורוש והמן שעשו משתה?
יג. אם פורים חג כ"כ חשוב, מדוע מותר לעשות בו מלאכה, ואין בו תפילות מיוחדות?

הנס הגדול טמון בטבע
לתפוס שכשהשמש זורחת זה דבר ה', שזה שאדם יכול לראות זהו נס מאת ה'. שהאדם מסוגל ללכת זה חסד ה'. התובנות הללו זה הגילוי שהתגלה בפורים. ולכן אנו קוראים את המגילה, שהיא מגלה לנו ה' שמסתתר מאחוריה. מגילה בחילוף אותיות זה גלימה, וכמו שגלימה מכסה את האדם שמאחוריה, כך המגילה מסתירה את ה' שמאחוריה. ומגילה זה גם מלשון מגל-יה, שהיא מגלה את ה'. ואת שם ה' שגלום בעולם.
הגימטריה של המילה הטב"ע היא 81, וכן המילה אלהי"ם היא 81, משום שהטבע הוא הגילוי של ה'. וזהו גילוי שהתגלה בפורים.
הגמרא בחולין אומרת 3 "אסתר מן התורה מנין? –שנאמר "ואנכי הסתר אסתיר" (דברים לא)", ה' מתגלה דווקא דרך הסתר פנים. פורים זהו יום בשנה, שדרך המאכל ומשתה אנו מרגישים את ה', דרך הטבע.

השמחה שקיימת בפורים
כתוב בגמרא 4 "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה" משום שבחודש זה זכינו למעלה מיוחד של קבלת התורה מאהבה , הבנה ש-ה' מתגלה במציאות ממש. ידועים דברי דוד המלך שכתב בתהילים 5 "עבדו את ה' בשמחה", וכן הכלל שלימדונו ר' נחמן מברסלב 6 "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד". השמחה מבטאת את עומק הענווה, משום שאדם גם כשהוא במצב קשה, אם הוא מאמין שהכל מאת ה' באמת, הוא מוכרח להיות שמח, משום ש-ה' עשה זאת, ו-ה' דואג לו. וכאשר אדם שמח ממילא יכול להשפיע בעולם ולהתקדם, שאדם ללא שמחה הוא מלא צער, ואינו יכול להתקדם כלל, ולא להאיר לאחרים. "בשמחה" בחילוף אותיות זה "מחשבה", ללמדך שהשמחה תלויה במחשבתו של האדם. מי שמאמין שכל מה שקורה הוא מאת ה', הוא מוכרח להיות שמח.

"אסתר סוף כל הניסים"
אומרת הגמרא 7 "אמר רב אסי: למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך: מה שחר סוף כל הלילה - אף אסתר סוף כל הנסים". אחרי מגילת אסתר כבר לא צריך ניסים, עמ"י קנה את הדרגה של ההבנה שהכל הוא נס, כבר לא צריך ניסים על טבעיים למדנו לראות איך ה' מתגלה בטבע, ולא צריך לשנות את הטבע כדי לגלות מה זה נס.
את הנקודה הזאת קנינו בפורים, ומעתה אנו מגלים זאת כל שנה בפורים, שלא צריך עוד ניסים גלויים, הטבע הוא הנס הגדול ביותר. עיקר המעלה של פורים זה שהיה שם ניסים נסתרים, לא היה קריעת ים סוף, לא היה 10 מכות ולא אף נס גלוי אחר. משום שבפורים גילינו ש-ה' נגלה לנו בתוך המציאות.
הנקודה שיצאה מפורים זהו הקניין העצום שקנינו, שאנו מבינים ש-ה' נגלה ומשגיח על כל פרט ופרט בעולם. כפי שאומר מר בגמרא 8 "אמר מר: יושב הקדוש ברוך הוא וזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים!", והכל בהסתר עצום, הדאגה לכל פרט ופרט ושהכל תחת השגחתו.
שם ה' לא מופיע כלל במגילה. מבאר זאת הרב קרילבך משום שה' הוא זה שכביכול מספר את המגילה. הוא כ"כ בפנים שאין צורך שהוא יופיע. זהו הקניין שזכינו לקנות בפורים, להבין ש-ה' בתוך המגילה. ובתוך כל העולם הזה בכלל. גם אם הוא לא נראה כלל בעניים רגילות.
עיקר הנס היה ע"י העברת הטבעת, טבעת מלשון טבע, עיקר הנס היה בטבע. הטבעת נכנסת לאצבע שמורה על אחדות ה', כפי שפרעה מעיד 9 "אצבע אלקים הוא".

עניין ה"ונהפוך הוא"
כתוב במגילה 10 : "ונהפוך הוא" העוצמה של פורים ש-ה' נגלה דרך כל הטינופת, דרך כל הזוהמה והכיעור. דווקא שם ה' מופיע, ודווקא שם ונהפוך הוא ה' מתגלה לעולם. זהו העוצמה של חג הפורים. שהכל בהסתר פנים. אף אחד לא מבין איך הדברים יבואו והנה פתאום מגיעה הגאולה.

"הדור קיבלוה בימי אחשורוש"
עוד מופיע בגמרא 11 "אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב (אסתר ט) "קימו וקבלו" היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר." המיוחד בפורים זה ש-ה' מופיע באופן נסתר, זאת דרגה גבוהה יותר, ובגלל זה זכינו לקבל את התורה פעם נוספת: "הדור קיבלוה בימי אחשורוש", משום שהקבלה עכשיו היא ברמה הרבה יותר גבוהה, ללא מת"ת, וללא ניסים. גילוי ה' במציאות היומיומית, וממילא זאת קבלת תורה מחודשת לגמרי.

חובת השיכרות בפורים
כתוב בגמרא 12 "כל הנותן עינו בכוסו (משתכר)- כל העולם כולו דומה עליו כמישור." בעיני השיכור הכל ישר, אין שום מניעות. שיכור יכול לנשק כל אדם, משום שהוא אוהב את כולם. שיכור יכול לשאול שאלות שאף אחד לא העיז לשאול, משום שהכל אצלו ישר. וגם האמונה שלו היא לא כל פקפוק, הוא מבין שאין שום מסכים. בשכרות רואים שהכל מאת ה' אין שום חציצות, אין הסתרים. כל הטבע נראה ע"י השיכור כיד ה'. האדם מגלה את עצמו, ובכך סרים כל המסכים שלו. האדם מגלה את הקשר שלו עם ה', הוא מגלה שמאחורי הגוף שמסתיר כל הזמן את השליטה של ה', עומד אדם חסר דעת, וכל כולו תלוי רק ב-ה'. שהרי שיכור הוא חסר דעת, וממילא הוא מבוטל כלפי ה' באופן מוחלט. וזה העניין של פורים. גילוי ה' בכל חלקי הטבע.

ההבדל בין פורים ליום כיפורים
כתוב בזוהר 13 : "פורים אתקריאת על שם יום הכפורים דעתידין לאתענגא ביה ולשנויי ליה מענוי לענג". וא"כ רואים שישנו קשר עמוק בין יו"כ לפורים. דורשי דרשות דרשו שפורים גדול מיו"כ, משום שיום כיפורים הוא רק כ"פורים", משום שביום כיפור אנו כמלאכים, מתנזרים מהנאות העוה"ז וכך מגלים את ה'. אך בפורים אנו בתוך העולם הזה, ודווקא כאן מגלים את ה'. וזהו הדרגה היותר גבוהה ועצומה.
בפורים אנו עושים מלאכות, אוכלים, שותים ונהנים מחיי העוה"ז. אך זה אחרי שקנינו את הדרגה הגבוהה של ההבנה, ש-ה' הוא זה שמסתתר מאחורי כל הטבע. ע"י האכילה והשתייה בקדושה ובטהרה, אנו מרוממים את החומריות לקדושה וזאת המעלה הגבוהה ביותר. הארה זאת היא מעלת האבות והצדיקים הגמורים, אך בפורים כל יהודי יכול לזכות למעלה זאת, משום שביום זה זכינו להארה גבוהה זו. וממילא ניתנת אפשרות לכל יהודי לזכות לטעום מקדושה זאת. ולכן אין צורך בפורים באי עשיית מלאכה, משום שהקדושה מגיעה דרך הטבע עצמו. בפורים הטבע עצמו קדוש, האוכל והשתייה עצמם קדושים.

בתפילה שנזכה לקבל את הארת פורים בקדושה וטהרה, ונראה איך ה' נגלה לנו בתוך המציאות הטבעית היומיומית, ומתוך כך נזכה לגאולה שלמה שתבוא בקרוב.

^ 1 תלמוד בבלי מסכת מגילה דף י"ד עמוד א
^ 2 ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמד
^ 3 תלמוד בבלי מסכת חולין דף קלט עמוד ב
^ 4 תלמוד בבלי מסכת תענית דף כט עמוד א
^ 5 תהלים פרק ק, ב
^ 6 ליקוטי מוהר"ן תנינא כד
^ 7 תלמוד בבלי מסכת יומא דף כט עמוד א
^ 8 תלמוד בבלי מסכת שבת דף קז עמוד ב
^ 9 שמות פרק ח, פסוק טו
^ 10 אסתר פרק ט, פסוק א
^ 11 תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד א
^ 12 תלמוד בבלי מסכת יומא דף עה עמוד א
^ 13 תיקוני זוהר תקונא עשרין וחד ועשרין דף נז עמוד ב

עניני החג

הרב הלל מרצבך

רב קהילת בית כנסת מרכזי יד בנימין.

התבוננות אמונית
שבת הכלה והמלכה
שבט תשס"ט
האשה ביהדות
מעמד האישה ביהדות
אדר תשע"ב
ויחי
"אין כניסה לצלמים!"
טבת תשע"ז
שמחת החג
סוכות חג השמחה והמים
תשרי תשס"ט

עניני החג

עניני החג
רישיון דיג בים המלח!
הרב נתנאל יוסיפון | ו' אדר תשפ"ה
46 דק'
עניני החג
פורים – חג הבאלגן
הרב יצחק חי זאגא | י"ב אדר תשפ"ה
תצוה
לבושי מרדכי ומלבושי הכהן
הרב דוד דב לבנון | ערב פורים תשנ"ט
1:00
עניני החג
דיני קריאת המגילה, וההבדל בין הקריאה בלילה ליום
גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה
הרב חיים כץ | י"א אדר תשפ"ה

עניני החג

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
רחל אמנו
רחל אמנו - מקבצת את בניה לגבולם
הרב דוד דב לבנון | ר"ח כסלו תשס"ב
רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
לך לך
מדוע נבחר אברהם?
הרב יוסף צבי רימון | חשון תשע"ו

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
48 דק'
אור התנ"ך
מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
הרב נפתלי בר-און | י"א חשוון תשפ"ז
40 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חגי לונדין
הרב ש. יוסף וייצן
הרב דוד חי הכהן
הרב יהושע שפירא
הרב משה אליה
הרב שמעון קליין
הרב משה ברלינר
הרה"ג יעקב אריאל
הרב יהודה מלמד

40 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' חשוון תשפ"ז
36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז
48 דק'
אור התנ"ך
מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
הרב נפתלי בר-און | י"א חשוון תשפ"ז
28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז
45 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
הרב הראל כהן | ד' חשוון תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
27 דק'
שם משמואל על הפרשה
היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
30 דק'
שם משמואל על הפרשה
יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז