ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
- ספריה
- חזון קדומים
- כתובות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
רבי אלעזר ורבן שמעון בן גמליאל נחלקו במשנה 1 , האם מעלין לכהונה עפ"י עד אחד. ומבארת הגמ' 2 , שנחלקו בציור הבא: יש אדם שמוחזק לן שאביו כהן. יצא עליו קול שאימו גרושה והורדנוהו מכהונתו. בא עד אחד שהוא כהן והעלינוהו. באו שני עדים שהוא בן גרושה והורדנוהו. לבסוף בא עד נוסף והעיד לכשרותו. לר"א איננו מעלין אותו, ולרשב"ג מעלין.
שיטת רשב"ג, שמעלין לכהונה, צריכה ביאור - הרי יש כאן תרי ותרי, ועל סמך מה נחזיקהו ככהן?
ב. שיטת רש"י
רש"י 3 מבאר שאנו מעמידים את בן הכהן, לאחר שבאו תרי ותרי, על החזקה שנוצרה לאחר עדותו של העד הראשון. עד זה העיד שאימו של בן זה אינה גרושה, ועפ"י עדותו העלנו אותו לכהונה. אלא שלאחר מכן הגיעו תרי שהורדנוהו על פיהם. אולם לאחר שבא עד נוסף לטובת הבן, ויש לנו תרי ותרי, אנו חוזרים ומעמידים אותו על חזקתו שנוצרה לאחר עדותו של העד הראשון.
ג. הקושיות בשיטת רש"י
מקשה הרמב"ן 4 על רש"י מסוגיא אחרת 5 -
שניים טענו לבעלות על קרקע. לולא שהביאו ראיות, היינו פוסקים להם כל דאלים גבר. לאחר מכן הביאו שניהם עדים, אלא שהאחד הביא עדות מעולה יותר, וממילא העמדנו את הקרקע ברשותו. אחר כך גם השני הביא עדות כעדותו של הראשון. מבואר בגמ' שהוי תרי ותרי, וחוזר המצב לקדמותו - כל דאלים גבר. ולשיטת רש"י הדבר אינו מובן. שהרי היינו צריכים לומר, שעדיין נמשיך ונעמיד את הקרקע ברשותו של הראשון, שהרי לו יש חזקה שנוצרה לאחר שבאו התרי הראשונים, שבעקבות עדותם נתנו לו את הקרקע.
נוסיף ונקשה על רש"י - מדוע בסוגייתנו אנו מעמידים על החזקה שנוצרה בעקבות העד הראשון, ולא על החזקה שנוצרה בעקבות עדות השניים שפסלוהו?! אדרבא, חזקה זו נוצרה על בסיס איתן יותר - תרי!
ד. ישוב רש"י עפ"י דברי הרשב"ם
נתבונן בחידוש שמחדש הרשב"ם, ולפי דבריו מיושבת קושיית הרמב"ן -
הרשב"ם 6 מחדש, שדברי הגמ' שחוזר הדין של כל דאלים גבר, לאחר שבאים תרי ותרי, הוא דווקא אם אחד מבעלי הדין שהיו בתחילה הוא זה שהביא את התרי האחרונים. אולם, אם פסקנו כל דאלים גבר בין ראובן לשמעון, וראובן הביא תרי והעמדנו הקרקע ברשותו, ולאחר מכן אדם שלישי , לוי , הביא תרי - לא יחזור הדין של כל דאלים גבר, אלא נשאיר את הקרקע בידי ראובן. והטעם הוא, שכלפי לוי ראובן נחשב מוחזק מכח התרי שהעידו בתחילה לזכותו. ומהו החילוק בין שני המצבים? מדוע כלפי שמעון אין לראובן חזקה, וכלפי לוי יש לו? הביאור הוא כך - אם שמעון הביא תרי, הרי זה נחשב כאילו הביא עדים באמצע הדיון, וכאילו עוד לא העמדנו את ראובן בקרקע, שהרי מתברר שהיתה 'טעות' בהורדת ראובן. שהרי שמעון לפנינו, וטענתו [המחוזקת בעדות] היא שהקרקע שייכת לו. משא"כ בציור שלוי מביא עדים אין הדבר כן. שהרי לוי רק כעת מצטרף לעניין, ולכן לא נגדיר את ההורדה של ראובן לקרקע כטעות.
עולה אם כן מדבריו, שהנהגה שהינהגנו יוצרת דין של חזקה, רק אם בשעת היווצרותה של ההנהגה היא ניגדרת [לפי התנאים הקיימים באותה שעה] כדין גמור וסופי. ומתי היא מוגדרת ככזו? אם אין בע"ד שחותר לשנות את פסק הדין.
ומכאן - נחזור לרש"י.
לאחר העד הראשון שהעיד שהאם אינה גרושה החזקנו את הבן לכהן. וכאן, כיוון שבהלכות איסורים עסקינן, הרי אין לנו צד שכנגדו. ממילא, פסק זה מוגדר כסופי.
וכשלאחר מכן באו תרי והעידו שהאם גרושה, זו עדות חדשה, המקבילה לעדות שלוי מביא עדים [בציור של הרשב"ם]. ממילא עדות זו אינה גורעת את החזקה. אולם, שני עדים אלו, שאנו פוסקים על פיהם ומורידים את הבן מכהונתו, אינם יוצרים חזקה. שהרי הבן הטוען לכהונה נמצא לפנינו, והוא חותר להוכיח שהפסק מוטעה. וכבר אמרנו שבאופן זה לא נוצרת חזקה.
סרה, אם כן, קושיית הרמב"ן. בסוגיית כל דאלים גבר לא נוצרה חזקה כיוון שהפסק 'מוטעה', משא"כ בנידוננו.
ה. גדר חזקה קמייתא - מחלוקת רש"י ורמב"ן
לכשנתבונן בדברי רש"י והרמב"ן, נמצא שנחלקו מחלוקת עקרונית בהבנת המושג חזקה קמייתא.
לדעת הרמב"ן כך מתפרשת החזקה -
ישנו מצב ראשוני שהוא ודאי, ולא מסופק. לאחר מכן מתעורר ספק, האם השתנה המצב. וכאן אנו מעמידים על המצב הראשוני. כגון, פנויה שספק נתקדשה - היא בודאי היתה פנויה. וכגון, אשת איש שספק נתגרשה - היא בודאי היתה א"א.
להבנה זו לא שייך להעמיד את בן הכהן על החזקה שנוצרה לאחר עדות העד הראשון. שהרי העמדתו ככהן מתבררת לאחר מכן כמסופקת, ומה בכך שחשבנוהו לכהן? והרי שם אין מצב ראשוני שהוא בגדר ודאי - שאם הוא בן גרושה, הרי מעולם לא היה כהן!
ואילו לרש"י המושג חזקה קמייתא מתפרש אחרת לגמרי. אם היה מצב ראשוני כלשהו, אעפ"י שאח"כ נוצר ספק על מצב זה גופו אם כדין היה, הרי זו חזקה [ובתנאי שמצב זה היה מוחלט, כדלעיל].
יסודות מרכזיים שנזכרים או מתחדשים בשיעור זה
* גדר חזקה קמייתא: לרמב"ן - העמדה על מצב ראשוני, שהוא מצב ודאי ולא מסופק. לרש"י - העמדה על מצב ראשוני, אפי' מסופק, ובתנאי שמצב זה לא עמד להשתנות.
* גדר מצב שעומד להשתנות [לרש"י] הוא, כשיש לפנינו בע"ד הטוען שהמצב אינו אמיתי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
