ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
השו"ע בתחילת הלכות מתנה (חושן משפט סי' רמ"א סעיף א) כותב: "אין המקבל זוכה בה (-במתנה) או באחת מהדרכים שהקונה (כלומר: במכירה) זוכה בהן, וכיון שקנה באחת מהדרכים ההן אפילו שלא בפני עדים - קנה".
מקורו של דין זה בסוגיה במסכת קידושין (דף סה:), שם אומרת הסוגיה שבקידושין (וכן בגירושין) יש צורך בנוכחות שני עדים, ותפקידם של העדים בקידושין אינו רק בתור הוכחה לקידושין במקרה של הכחשת העובדות, אלא העדים חיוניים לעצם חלוּת הקידושין, ואם אדם קידש אישה ללא עדים אין אלו קידושין כלל.
לאחר מכן מביאה הגמ' את דברי רב אשי שאמר שלגבי ממונות - "לא איברו סהדי אלא לשקרי". בממונות כל תפקידם של העדים הוא למנוע שקרים והכחשות, אך הם אינם נצרכים לעצם חלות המכירה או המתנה, ורק ב"דבר שבערוה" (גיטין, קידושין) יש צורך בעדים לעצם חלות הדבר.
הרשב"א (בחידושיו לסוגיא שם) הקשה: הרי כל המקור לעדים בדבר שבערוה הוא מהיקש לממונות (בממונות כתוב: "ע"פ שניים עדים יקום דבר" ובעריות כתוב "כי מצא בה ערות דבר", והגמ' בקידושין שם לומדת בהיקש שגם בדבר שבערוה צריכים שני עדים) וכיון שבממונות אין צורך בעדים לעצם החלות - מאין נלמד שבדבר שבערוה יש צורך בעדים לחלות הדבר?
הרשב"א עונה שלומדים "עדי חלות" בדבר שבערוה מהצורך בעדים בממונות כאשר ישנה הכחשה. אולם, קצות החושן (סימן רמ"א סק"א) שואל עליו שעדיין לא הסביר מדוע לא נשווה את שני הדינים!
לכן, עונה קצות החושן שמבחינה עקרונית גם בממון יש צורך ב"עדי חלות" ע"מ שתחול המכירה או המתנה, אלא שצריך להסביר את המושג "עדים".
באמת, גם בדבר שבערוה אין צורך דווקא בעדים, אלא העקרון הוא שצריך לעשות את הקידושין (או הגירושין) באופן שיהיה ניתן להוכחה לאחר מכן. ויכולת ההוכחה של הקידושין מהוו התנאי מהותי להצלחת חלות הקידושין. אין הקידושין חלים אא"כ נעשו באופן שניתן להוכה, ובדרך כלל, הדרך להוכיח את הקידושין היא עדים, ולכן הקידושין אינם חלים בלי עדים.
אך בדיני ממונות יש לנו כלל: "הודאת בעל דין כמאה עדים דמיא". כאשר האדם מודה שהוא חייב הריהו נאמן על עצמו יותר ממאה עדים.
כיון שכך, כל עסקה ממונית הריהי ניתנת להוכחה גם בלי עדים ע"י הודאתו של החייב (או של שניהם), ולכן בממונות אין צורך בעדים לחלות העסקה, משום שנוכחותם של בעלי הדין מועילה במקום העדים.
יתכן, אמנם, שהמתחייב יכחיש בב"ד את העסקה, ולא יודה בה, ואז לא תהיה הוכחה לעסקה, אך לצורך חלות העסקה די לנו שבאופן עקרוני ניתן יהיה להוכיח את העסקה. שהרי גם בקידושין בעדים ישנה אפשרות שהעדים לא יוכלו בשעת הצורך להעיד על הקידושין (כגון שעומדים למות או ללכת למדינת הים). אלא שמספיקה לנו האפשרות העקרונית להוכחת הקידושין.
ניתן עדיין לשאול, מדוע בקידושין לא תועיל הודאת בעל דין?
אולם שאלה זו כבר נשאלה בגמ' בקידושין שם, וענתה הגמ' שהאשה שמודה שנתקדשה לפלוני אינה מעידה רק לחובתה (שנאסרה לכל העולם) אלא גם לחובת הקרובים שנאסרו עליה ועליו מחמת קידושין אלו, לכן אינה נאמנת.
נציין רק, שחידוש זה של קצות החושן אינו מוסכם, ובספר "מילואי חושן" (על קצות החושן הנ"ל) הביא קושיה בשם "שערי יושר" שלפי"ז הקונה מן ההפקר יצטרך עדים שהרי שם אין בעל דין שיוכל להודות בהקנאת החפץ.
כמו כן, הביא שם קושיה של ה"חלקת יואב", מה יהיה כאשר המוכר מכר ע"י שליח ולא היה נוכח בעצמו במכירה. הרי השליח אינו יכול להודות ולחייב את המוכר, והמוכר עצמו לא היה נוכח בשעת המכירה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










