ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
"וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר: וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְקֹוָק ... וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ" (שמות י"ט ב-ה).
ננסה השבוע להסביר את המהפך הגדול באמצעות רעיונותיו של בעל חידושי הרי"מ, סבו של בעל ה"שפת אמת", אדמו"רי חסידות גור.
בכל הפרשיות הראשונות של ספר שמות, מרבה בעל ה"שפת אמת" לצטט את סבו, הטוען כי עשרת המאמרות תוקנו באמצעות עשרת המכות ואיפשרו את התיקון הגדול של עשרת הדברות. לטענתו לא מדובר בקשר סמנטי לשוני גרידא, אלא בקשר מהותי המביא לידי ביטוי תהליך רוחני יסודי בתולדות האנושות.
נצטט מתוך דבריו לפרשתנו:
"כמו שאמר מו"ז ז"ל כי עשרת הדברות כנגד עשרה מאמרות... וכמו האדם שנכנס בו מקודם יצר הרע ואחר כך בא יצר הטוב שהוא תיקונו. וכמו מקודם תהו ובהו... כן היו עשרה מאמרות קרובים אל הטבע, עד שהיו עשרת הדברות להתחדש ולתקן חיות של העולם כנ"ל להיות נגלה ומבורר כי רק ממנו יתברך בכח התורה כמו שאמרו "בראשית" בשביל התורה שנקראה ראשית..." (תרל"ב).
התקופה הראשונה כפי שמגדיר בעל חידושי הרי"מ היא תקופת התוהו, שמבחינה רוחנית שררה בעולם, גם אחרי בריאת העולם, באמצעות עשרת המאמרות. תקופה זו מקבילה בחיי האדם, לתקופה שלפני גיל קבלת נעם על מצוות. בגיל זה, לאדם רק יצר הרע, המביאו לידי מעשי נערות. השפעתו של יצר הטוב עדיין איננה קיימת. בתקופה זו התנהל העולם על פי חוקי הטבע, ללא השפעה של תורה. במציאות שכזו עדיין לא שייך לדבר על תיקון עולם, באמצעות בחירה חופשית, של עשה טוב וסור מרע. מכיון שעדיין לא נברא ה"תבלין", היצרים הגשמיים והחומרים הם המניעים את האנושות. לשיאים נמוכים ביותר הצליחו להגיע המצרים בראשות פרעה מה שמכונה בלשון חכמים "מ"ט שערי טומאה". לפי הבנה זו שלילת הבחירה החופשית מפרעה איננה עונש, היא תוצאה הכרחית של עולם שנברא בעשרה מאמרות קודם לזמן בו ניתנו עשרת הדברות.
כדי להעלות את העולם למדרגה חדשה, היה צורך לגאול את עם ישראל ממצרים ולהעלות אותם מ"מ"ט שערי טומאה" אל "מ"ט ימי הספירה" ולהביאם אל היום החמישים, יום מתן תורה. עשרת המכות הוכיחו לעם ישראל, למצרים ולעולם כולו, כי יש מי שמנהיג את עולם חוקי הטבע. עשרת המכות הוכיחו עוד כי ניתן להשתחרר מכבלי עולם החומר ומ"כח הכובד" הטבעי, המושך כלפי מטה.
הבשורה המרכזית של מתן תורה היא כי האדם הנו בעל שני יצרים. לא רק יצר הרע, כי אם גם יצר הטוב. לאדם יש בחירה חופשית. כדי ללמד את האנושות מה כוחה של בחירה חופשית נבחר עם ישראל כ"עם סגולה"-"עם בחירה", כמי שיקבל את התורה. מרגע זה ניתן להביא לידי ביטוי את היותם בני חורין על ידי בחירה בטוב. רק מי שבחירתו החופשית מודרכת על ידי עשרת הדברות, שהן ורק הן מגדירות מהו טוב, דבק בקב"ה.
השבוע ילכו אזרחי מדינת ישראל להצביע בבחירות חופשיות.
זמן רב התפללנו כי נזכה להשתתף בבחירת מנהיגי הציבור של מדינת היהודים.
נלך בשמחה להצביע, תוך כדי זכירת חובתנו לבחור בטוב מתוך בחירה חופשית,
מתוך הודאה לקב"ה על הזכות שנפלה בחלקנו להיות שותפים להליך בחירות חופשי ושוויוני
ומתוך תפילה לבורא עולם, שנזכה מתוך כך,
למדינה בה יותר אנשים יודרכו על ידי עשרת הדברות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
