שלום לרב בהיותי בשמחה משפחתית ניגש אלי צלם שהסתובב בין המוזמנים וביקש לצלם את התינוקת שבידי. באותו רגע לא היה ברור לי אם הוא מוזמן מטעם בעלי השמחה או על דעת עצמו. לאחר מספר דקות הופיע אותו צלם עם התמונות לאחר פיתוח וביקש שנשלם תמורתן. שילמנו על תמונה אחת מה שביקש, בסופו של דבר נתן לנו את כל התמונות שנשארו בידו. האם היינו צריכים לשלם לו על כולן?

בס"ד התשובה בקצרה: לא היית צריכה לקנות ממנו את שאר התמונות. תשובה בפרוט: מקור לשאלה זו נמצא בשולחן ערוך חושן משפט הלכות שכירות פועלים סימן שלג סעיף ח, שכותב: אמר לאומן: עשה לי דבר פלוני ואקחנו ממך, ועשאו האומן, ואחר כך אינו רוצה לקחתו, והוא דבר שאם לא יקחנו מיד, יפסיד, חייב. מקורו של השו"ע הוא בתשובת הרא"ש כלל קד' סימן ו' שם מתבאר שהחיוב הוא מדין דינא דגרמי כלומר שכיון שהאומן עשה את הדבר על פיו נגרם לו הפסד והוא חייב לפצות אותו. הפיצוי כמו שכתוב שם הוא על החומר שהופסד ועל מה שיכל להרויח לולי התעסק במלאכה זו. לפי דבריו במקרה שלנו קודם כל היה ראוי לקנות את התמונות כדי לקיים את דברייך. אם יש סיבה טובה לא לעשות כן, לכאורה היה צריך לשלם על החומר אבל על הרווח שיכל להרויח נראה שלא שייך פה כי ודאי הצלם לא יכול להוכיח שיכל להרויח כסף אחר בזמן זה, ומן הסתם הרבה זמן הוא הולך בטל. אלא שבמקרה זה מפני שלא היה ברור לקונה שמדובר על עבודה בתשלום, וגם לא נראה שידוע לכולם שמשלמים על דבר כזה, אם הצלם מעונין שיקנו ממנו את התמונות, עליו להבהיר את זה מראש, ואם איננו מבהיר אין צורך לשלם לו מפני שלא המצטלם גרם את ההפסד לצלם. (ואף לפי הנתיבות שרצה לחייב את מזמין העבודה במצבים מסויימים מדין שכירות פועל, כאן אין זה שייך מפני שהמצטלם כלל לא הזמין את העבודה אצל הצלם) ויש אולי מקום לדון שאולי יש חיוב לשלם מכיון שכבר קיבלת הנאה מזה שצילם אותך ואז גם אם לא אמר מראש כבר נהנית מזה, כמו אדם שקיבל הנאה מחברו גם בלי רצונו שחייב לשלם על מה שנהנה. אבל כיון שקנית כבר תמונה אחת נראה שלא שייך לחייב יותר מזה. בברכה הרב יואל נויברגר