עיין שלחן ערוך ק"כ סימן ה ברמ"א - ברזלים שמכינים בהם המצות אינם טעונים טבילה. כל טוב,

יישר כח על ההערה שלא שמתי לב אליה קודם לכן. אכן, האיסור והיתר כתב, שכל כלי שלא משתמשים בו למאכל גמור אלא שלאחריו צריך עדיין לתקן (לבשל) את המאכל אין צריך טבילה. הש"ך והט"ז הבינו שזה הטעם למי שסובר שאין צריך לטבול סכין של שחיטה. ואמנם הרמ"א הביא לגבי סכין שחיטה שיש חולקים ומצריכים טבילה אבל לגבי הברזלים המיועדים למנוע התנפחות המצה כתב שאין צריך טבילה. הש"ך הבין שהרמ"א פוסק כאיסור והיתר ולגבי סכין של שחיטה, שכתב הרמ"א שיש לטבול, זה מאחר ואפשר להשתמש בו לדברים אחרים. יוצא לפי הש"ך הזה כדבריך, שמכונת פסטה אינה צריכה טבילה. אולם הט"ז כתב, שהרמ"א הביא בזה את דעת האיסור והיתר אבל לדעת הרמ"א עצמו שברזלים של המצות יש להטביל בלי ברכה, כמו שכתב לגבי סכין שחיטה. ערוך השולחן (סעיפים לא-לה) דן בנושא באריכות ומסביר את העניין באופן אחר לגמרי. לדעתו, כל כלי שאינו מצד הכנת המאכל אלא מסיבה הלכתית (שהרי ניתן לתקן את הבשר לאכילה ללא שחיטה ואת הבצק ללא הברזלים) והאוכל יאפה או יתבשל כתיקונו גם בלעדיהם אינו צריך טבילה אבל כלי להכנת המאכל צריך טבילה אף שלאחרי השימוש בו עדיין צריך לתקן את האוכל. ומוכיח את זה מהרמ"א בסעיף ז שכתב שכלי לטחינת פלפלין צריך טבילה והרי לא אוכלים את הפלפלין ללא בישול וכד'. (לגבי סכין שחיטה, שהרמ"א החמיר לטובלו, כתב שהרמ"א חשש למחמירים מאחר והשחיטה היא שימוש גמור מאחר ואין דרך אחרת לאכול את הבשר. לפי הט"ז וערוך השולחן יש להטביל מכונת פסטה.