תלמיד בישיבה תיכונית שנכנס בשעות הערב (כשהמטבח סגור ולא פעיל) ללא רשות למטבח הישיבה ולוקח אוכל, האם הדבר נחשב לגזל לכל דבר? צדדי הספק: האוכל מיועד לתלמידים וההורים משלמים על הפנימיה והאוכל. מצד שני, ראש הישיבה אוסר את הדבר. אשמח לדעת מקורות. (השאלה נשאלה לצורך לימוד והלכה על ידי ר"מ בישיבה)

שלום וברכה, תלמיד ישיבה שנטל אוכל השייך למוסד ללא רשות, באופן שאם יודע הדבר לראש הישיבה או מנהל המוסד הוא יפקיד על הדבר, נחשב לגזלן שלוקח ממון שאינו שלו. המקור לאיסור הוא איסור התורה "לא תגזול". למרות שההורים משלמים עבור הפנימייה והאוכל וממילא יש לתלמידים זכות בדברים המיועדים להם. אין זה מאפשר לתלמידים לקחת אוכל ללא רשות. כיון שההורים יודעים שהישיבה תספק את המגיע לתלמידים לפי המדיניות שהישיבה קובעת לעצמה. הדבר נכון למרות שלא התנו כן בפירוש, כיוון שכך מקובל, התנאי נחשב למנהג מדינה, וכאלו הותנה בפירוש. הנהלת הישיבה קובעת תקציב לכל ארוחה וקובעת שעות קבועות לארוחות. לא מקובל ולא סביר שכל בחור ישיבה יבוא מתי שמתחשק לו ללא רשות וייקח מהאוכל שהוקצה לארוחה של מחר. ולכן על בחור שלא יכול להגיע לזמן האוכל לבקש רשות מראש הישיבה או מהאחראי על כך לאפשר לו לקבל מזון באופן מתאים. המשניות בפרק חמישי של בבא בתרא עוסקות בדיני פרטי מקח וממכר שבין שנים, הרשב"ם בדף פג עב מזכיר דברי התוספתא "במה דברים אמורים במקום שלא נהגו אבל במקום שנהגו הכל כמנהג המדינה" וכדברי הרמב"ם מכירה כו,ח "וזה כלל גדול בכל דברי משא ומתן הולכין אחר לשון בני אדם באותו המקום ואחר המנהג" השולחן ערוך מזכיר יסוד זה במספר מקומות כגון בסימן רטו סעיף ח. ובסימן ריח סעיף יט. שלום וברכה. הרב מרדכי רוימי