אם מישהו החליט לתרגם, לדוגמה, את ספרי הרמב"ם לשפה מסוימת והספרים הודפסו ונמכרו, למי מגיע הכסף מהמכירה למדפיס או למתרגם?

השאלה נוסחה בצורה כללית ובתיאור המקרה חסרים פרטים רבים, על כן קשה לקלוע בדיוק לכוונת השואל, לכן ננסה בעז"ה לענות באופן כללי. ניתן לחלק לג' מקרים: א. המתרגם והמדפיס רוצים לערוך חוזה, ובאים להתייעץ כיצד להתחלק ברווחים. ב. המתרגם והמדפיס לא הגיעו להסכם מסודר קודם ההדפסה והמכירה, ורק בדיעבד לאחר שנמכרו הספרים מתעורר הויכוח על אופן חלוקת הרווחים. ג. המדפיס השתמש בתרגום ללא רשותו של המתרגם, כעת מתעורר ויכוח למי מגיעים רווחי המכירה. נדון בכל מקרה לגופו: א. לערוך ולסגור חוזה מראש הוא הדבר הנכון והמומלץ לעשותו. בחוזה יופיעו התנאים שעל שני הצדדים לעמוד בהם, וכן אופן חלוקת הרווחים בצורה ברורה, מפורטת ומוסכמת בין שני הצדדים. כמה רווחים יטול כל צד תלוי ברצון הטוב של שני הצדדים, ואם אין מצליחים להגיע להסכמה אפשר לברר אצל הוצאות ספרים גדולות ומולי"ם מה נהוג בדרך כלל לעשות במקרים דומים. אם לאחר מעשה ישנו ויכוח כיצד לנהוג הרי שהחוזה החתום בין שני הצדדים הוא הקובע והמחייב, ומחלוקת בפרשנות החוזה תתברר בבית דין לממונות או בורר שיוסכם ע"י שני הצדדים. ב. אם לא חתמו על הסכם מראש ולאחר המכירה מתעורר ויכוח לגבי אופן חלוקת הרווחים, גם כאן כדאי לברר מהו האופן הנהוג בשוק העבודה במקרים מעין אלה. אם עדיין לא מצליחים להגיע בעצמם להסכמה יש לפנות לבוררות. ג. אם המדפיס השתמש בתרגום ללא רשותו של המתרגם אנו נכנסים לסוגיית שימוש בזכויות יוצרים, ובה נחלקו הפוסקים. לדעת רוב הפוסקים מי שמשתמש ללא רשות ביצירת חברו עובר על איסור גזל, משום שליוצר ישנה בעלות ממונית על יצירתו. מאידך,ישנם פוסקים הסוברים שאין ליוצר בעלות ממונית אך מודים שמכוער מאד להעתיק ולבוז יגיעת האדם ויצרתו בלי לשלם שום תורה, ומה ששנוא עליך לא תעשה לחבריך, זאת היא כל התורה כולה. וברור שבדיני ממונות עלינו לנהוג בדרך הישר והרצוי לפני השי"ת. בעבודת התרגום נראה שנחלקו הפוסקים כיצד להגדירה. לדעת הגר"ש ואזנר אי אפשר לומר שזו "יצירה חדשה" אלא מתרגם חולל "מציאות חדשה", שאינה בגדר יצירה מוחית כמו יצירת ספר חדש. לכן נראה שלכל הפחות המדפיס נהנה מטרחתו של חברו שהרי עבודת התרגום דורשת יגיעה רבה והשקעה גדולה, ולכן על המדפיס לשלם לו דמי טרחתו ויגעתו, וכן נראה דעת חת"ס ורע"א. אולם לדעת הנצי"ב המלבי"ם והנחל יצחק יש בעלות ממונית על תרגום של חיבור שלם. וראש הכולל הרב אברהם יצחק כלאב אמר לי שלדעתו הלכה כדעת הנצי"ב ודעימיה. למעשה במקרה כזה יש ללכת לבי"ד ממונות או דיין יחיד המוסכם על שני הצדדים משום שהדין תלוי בפרטים נוספים, כגון מהי בדיוק עבודת התרגום כאן, האם לאקונית פשוטה, או שדורשת מומחיות וכשרון רב. כמו כן יש לברר מי כאן המוחזק בספרים ובכסף הרווחים, והנפקא מינה היא אם יכול לטעון קים לי כאחת הדעות. לכן יש ללכת לדין תורה. והאמת והשלום אהבו. מקורות: ספר עמק המשפט להרב אברהם יעקב הכהן פרק א, ושם קונטרס בעלות על יצירה סימן כ עמ' שמא-שמה. הרב ניר אביב.