מה היחס למעשה שמעון ולוי, שהרגו את אנשי שכם, מחד, יעקב אבינו שתק (בפרשת וישלח), ונראה שהסכים עם טענתם, אך בפרשת ויחי, כשמברך את השבטים - הוא בא אליהם בטענות קשות?

מעשה שמעון ולוי היה מעשה קנאות שיש לו מקום וגדרים מאוד מיוחדים ולכן רק אנשים מיוחדים יכולים לקנא. דעתו של יעקב אבינו לא הייתה נוחה ממעשה הקנאות ואף ששתק לדבריהם לא הסכים למעשיהם. כשנפרד יעקב מבניו לפני מותו אמר לשמעון ולוי שהכעס שלהם המביא אותם לידי קנאות אינו טוב ולכן "ארור אפם כי עז" אבל מאחר ויש לו מקום במקרים מיוחדים אמר "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל" שמידה זו תהיה מפוזרת ורק במקרה צורך תבוא לידי ביטוי.