מה המקור של שניים מקרא ואחד תרגום וכיצד נכון לקרוא, והאם יש חובה גם בהפטרה לקרוא עם תרגום.

הקדמה מצווה לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום, כאשר הכוונה המקורית לתרגום אונקלוס. התרגום מקורו קדום והוא התקדש על ידי חכמי הקבלה, וגם מתרגם את כל הפסוקים לארמית, כיום רבים קוראים רש"י במקום התרגום, פירוש רש"י מלמד יותר אך אין פירוש על כל הפסוקים. ומי שיקרא שניהם תבוא עליו ברכה, ויש שרוצים ללמוד ארמית קוראים תרגום, יש מנהג אצל יוצאי תימן לקרוא תרגום אחר כל פסוק, בבית הכנסת. בזמן קריאת התורה, קוראים פסוק מקרא ועומד מישהו נוסף לידו וקורא תרגום, ונותנים לילד לקרוא את התרגום. ערוך השולחן כתב שמשה תיקן לישראל את הקריאה בתורה וגם תיקן לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום. כתב הלבוש – כדי שיהיה בקי בתורה מובא בספר 'מטה משה' הטעם שהצריכו לכפול הקריאה מפני שהתורה ניתנה שלוש פעמים פעם ראשונה בסיני, שניה באוהל מועד ושלישית בערבות מואב. שניים מקרא כנגד סיני ואוהל מועד, ותרגום כנגד ערבות מואב. גם רש"י לא קל לרבים מהלומדים, ולכן טוב להיעזר בספרי עזר של רש"י כפשוטו, או בספרי הרב שטיינזלץ על החומש. וכתב הפרי מגדים רמז לקריאה מהפסוק 'ואלה שמות' – ראשי תיבות, 'וחייב אדם לקרוא הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום'. א. קריאת שניים מקרא ואחד תרגום תחילתו מיום ראשון, ובמדויק יותר משבת במנחה נחשב כקורא עם הציבור. ב. ראוי לסיים את הקריאה עד שבת ואם לא הספיק ישתדל לסיים בשבת בבוקר לפני התפילה ואם לא הספיק יסיים הקריאה במהלך השבת, בדיעבד אם קרא בלחש עם הקורא בתורה או בין העליות, יצא ידי חובה בקריאה זו פעם אחת. ג. צורת הקריאה – יש קוראים פסוק פעמיים מקרא ואחד תרגום ויש קוראים קטע שלם כמו ראשון שני, או פרק שלם ואחריו יקראו רש"י כל דרך שמתאימה לקורא היא טובה, העיקר שיקרא שניים מקרא ואחד תרגום. ד. הדרך המומלצת ביותר, והלמידה בה היא היעילה והמלמדת ביותר, היא לקרוא כל יום בשבוע חלק אחד מהפרשה, יום ראשון לקרוא ראשון, ויום שני לקרוא שני, וכך עד סוף השבוע כך נהג הגר"א (וכך כתבו בשו"ת 'עשה לך רב' ובמאמר מרדכי שבת ח"א). ה. הפטרה – מעיקר הדין אין חיוב לקרוא את ההפטרה, מכל מקום נהגו לקרוא הפטרה פעם אחת ללא תרגום. ו. פרשת וזאת הברכה – הנקראת בשמחת תורה יקרא שניים מקרא ואחד תרגום ביום הושענא רבה.