בס"ד שלום לרב. התוס’ בסוכה ה. ד"ה ’ואל’ כותב: "וסתם מצח רוחב שתי אצבעות"; מצאתי אמרה זו רק בתוס’ רא"ש על אתר ובקרית ספר(למבי"ט). לא הבנתי מה כוונת תוס’, איך זה הגיוני? תודה רבה.

שלום כפי שציינת דברי התוס' מובאים בקרית ספר שלומד מהם שאין שיעור לציץ אלא "אלא כל חד לפי מצחו". והשיעור המינימלי הוא שתי אצבעות, אך ודאי שלא כל מצח הוא בשיעור זה. דבר מעניין נמצא בשו"ת מהרש"ם (חלק ב סימן רכה). המהרש"ם נשאל על אחד שהשתדך עם בחורה ולאחר הארוסין טען "שיש לה מצח קצר מאוד ועל ידי שהיתה מלובשת כובע...לא ראה מקודם" ולכן רוצה לבטל את השידוך. טוען כלפיו המהרש"ם "פשוט שאין זה טענה... וגם מבואר בתוס' סוכה (דף ה' ע"א)...דסתם מצח רחב ב' אצבעות וכיון דבנידון דידן יש להמצח רוחב זה אינו מום כלל". אנו רואים מתשובה זו שתי נקודות א. היו במהלך הדורות אנשים עם מצח קצר. ב. השיעור המינימלי למצח הוא שתי אצבעות בברכה