שלום רב, אני בן 25+, התחנכתי במוסדות דתיים. לא עשיתי צבא בשל לחץ די גדול מההורים שלא הסכימו שאעשה (היו תקופה ארוכה בטיפולי פוריות ופחדו מההשלכות של הצבא). לבסוף נכנעתי לרצונם ולא עשיתי. אני מנסה למצוא זוגיות כבר קרוב לשנה ולא יצאתי אפילו לפגישה. הרבה מההצעות יורדות מהסף כשמבינים שלא עשיתי.. אני לא בחור גבוה ולא מגיע ממשפחה מיוחסת. מה אני אמור לעשות? יש הצעות מבחורות שגרות רחוק או שאין לי בהן מציאת חן. מרגיש לי שפספסתי הרבה הזדמנויות בגלל ההורים וזה די מייאש אותי כששופטים אותי על הדבר הזה.. (אף אחד מאיתנו לא עשה צבא וגם לא במשפחה) תודה מראש לרב

שלום רב זיווג זה כמו מציאה שבאה בהיסח הדעת. מציאת הזיווג אינה מעשה בני אדם. היא תלויה בסיעתא דשמיא. מה שאנו כבני אדם צריכים זה להשתדל. השתדלות זה לפי היכולת שלנו. אם ההשתדלות שלך מוגבלת זה נחשב כאילו עשית השתדלות של מאה אחוז. בעניים אנושיות נראה לך שאין מצב שמצא מישהי שתמצא חן בעניך. אבל במבט אחר לכום יש אותו סיכוי. מבחינת ההשתדלות שלך אני מציע לך לשחרר לחץ זה הכי חשוב. לאחר מכן תשתדל לא לפסול הצעות על בעיות טכניות כגון מרחק וכד'. על מציאת חן לא להתפשר. אבל מציאת חן לא תלויה במראה חיצוני. מציאת חן זה משהו כללי יותר. עוד היתי מציע לך להשתדל ללכת לשבתות פנויים וכד' בהם יש מפגש בלתי אמצעי שיכול לבנות כביש עוקף להרבה מוסכמויות. כל טוב