בהמשך לשאלה הקודמת בגדרי צניעות האישה , באיזה דברים כן חל שינוי של גדרי הצניעות ברבות השנים , ואיזה גדרים לא ישתנו לעולם ? האם נכון לומר שגדרים של צמידות הבגד או צבעו יכללו במנהג המקום או הזמן שמשתנה על פי הזמן או מנהג המקום , אבל יש את המקומות המכוסים תמיד כמו מרפק בזרוע , ברך בחצאית , עד הקרסול בגרביון, עד השקע בחולצה או שמלה, שער מחוץ למטפחת עד טפח מרובע ., אם כן האם ישנם גדרים נוספים שנכללים במנהג המקום והזמן ונתונים לשינוי , והאם ישנם דברים נוספים שאסורים שאינם נכללים ואינם משתנים לעולם גם נגד מנהג המקום ., תודה רבה על התשובות המפורטות והמנומקות!

שלום וברכה, הכלל הוא: כל מה שהתורה אסרה (המכונה בפי חז"ל - דת משה), או מה שחכמים חייבו (המכונה בפי חז"ל – דת יהודית) לא ישתנה, ולא תלוי במנהג המקום והזמן, משום שלבוש פחות מהנדרש מדאורייתא ומדרבנן הוא לבוש שאינו צנוע מצד עצמו. מעבר לחיוב המינימלי יתכן שיהיה מקום שהנשים מהדרות בצניעות ולפעמים מנהג המקום מחייב. הידורים כאלו תלויים במנהג ויכולים להשתנות לפי המקום והזמן לקולא ולחומרא (ראה מ"ב סי' עה, ס"ק ב, 'את צנועים חכמה', צניעות הלבוש מאמר יג). כמו כן יתכן שבגד מסוים בולט בצבעו או במראהו ונחשב אינו צנוע במקום מסוים, ובמקום או בזמן אחר הבגד אינו בולט ומותר, ראה פרטים בהערה. מקורות והרחבה: מכאן לפרטים: חצאית עד הברך לדעת המשנה ברורה שסבור שהחצאית צריכה להגיע עד הברך, זה לא ישתנה. גם במקום שנשים מתלבשות בחוסר צניעות והולכות עם חצאיות מיני - הדבר אסור. לעומת זאת אם יהיה מנהג נשים במקום מסוים להקפיד שהחצאית תגיע עד הקרסול זה יחייב את הנשים באותו מקום (מ"ב שם). כאמור בתשובה הקודמת לא מעט פוסקים סוברים שמעיקר הדין החצאית צריכה להגיע עד הקרסול. זרועות מעל המרפק אסור לגלות מעיקר הדין ולא משתנה. מתחת למרפק תלוי במנהג המקום (מ"ב שם, יביע אומר ח"ו, או"ח סי' יד, ג, ויביע אומר ח"ו יו"ד, סי' יד, א). שער מחוץ לכיסוי ראש מעל השיעור המותר לא ישתנה. אף שמצד הלכות צניעות זה לא ישתנה, נחלקו הפוסקים לעניין אמירת דבר שבקדושה מול שער מגולה במקום שנשים לא מקפידות על ההלכה ולא מכסות את שערן. לדעת המ"ב (סי' ע"ה ס"ק י) זה לא משתנה. ויש אומרים שבמקום כזה שער גלוי אינו נחשב דבר שבערווה לעניין אמירת דברים שבקדושה (ערוך השולחן עה, ז). הפוסקים המקילים הקילו לעניין אמירת דברים שבקדושה רק בשער משום ששער שונה משאר דבר שבערווה, שהרי רווקות לא צריכות לכסות את שערן (אולם ראה בדברי הישכיל עבדי המובא ביביע אומר שם לגבי אמירת דברי קדושה כאשר רואים זרועות מגולים במקום שרגילות הנשים לגלותו). לגבי בגד אדום, הרמ"א (יו"ד קעח, א) אסר ללבוש צבע זה משום שהיה דרך הגויים להתלבש בצבע זה, ובצבע זה עלול להיות חוסר צניעות (ראה ש"ך ס"ק ג). היום הגויים לא מתלבשים דווקא בצבע אדום, אך יתכן שזה צבע קצת לא צנוע. למעשה ראוי גם כיום שאשה לא תתלבש בצבע אדום, אבל ניתן להקל אם יש אדום רק בחלק מהבגד. וכן אם זה לא ממש אדום אלא בורדו וכדומה (ראה מעין אומר חלק יב, סי' נ, גן נעול עמ' 89). תן לחכם ויחכם עוד. כל טוב!