האם תלונה לרשם האגודת מחייב היתר מבית דין לדון בערכאות?

שלום וברכה, איסור הליכה לערכאות הינו ללכת להישפט בדיני ממונות אצל מערכת שאינה דנה ע"פ דיני התורה. לכלל זה יש סיוג, הפוסקים אמרו שאם ישנו בי"ד של סוחרים היינו בי"ד שדן בעניין מסויים ואינו בא להחליף את מערכת משפט התורה ניתן לדון שם, וכך כתב הפתחי תשובה (חושן משפט סימן ג, ב) "בתשובת מגן גבורים סי' ה' כתב בשם הרש"ך ח"ב סי' רכ"ט, על מחלוקת שנפלה בין תובע לנתבע, שאחד מהם אומר שרוצה להתדיין בדין תורה, והאחד אומר שאין לו להתדיין רק בדיני סוחרים שכך הוא המנהג במקום שנעשה העסק. הדין עם השני, כיון דבמקום שעשה העסק יש מנהג להתדיין כפי דרך הסוחרים ולא כפי דין תורה, מנהג מבטל הלכה". (הפוסקים דנו האם בי"ד לעבודה הוא כדין ערכאות, הרב שרמן (תחומין יד, עמ' 159 ) כתב שדין בית-הדין לעבודה דינו כערכאות משום שבית-דין זה כפוף למערכת החוקים הרגילה שנוגדות דין תורה, וכן דעת הרה"ג אלישיב (פד"ר ח עמ' יב). וכן הביא הרב אוריאל לביא (https://www.yeshiva.org.il/Psakim/File/1240) בשם תשובת דברי מלכיאל: "מ"ש מעכ"ת דכיון שהלכו לפני בי"ד של סוחרים אין זה נקרא בעש"ג, והביא ממ"ש הפת"ש סי' ג' סק"ב בשם הרש"ך שאם המנהג שם לדון בדיני סוחרים יכול לומר שרוצה לדון אצל סוחרים, לענ"ד ז"א. כי אצלינו אין המנהג כן, רק הערכאות קבעו אשר לענייני מסחר ידונו סוחרים, והרי זה כחלק מבתי המשפט שבמדינה, אבל על אחב"י מוטל לדון עפ"י דיני התורה ושלא להטריח את שופטי המדינה בזה... ואף שיש לדון לחלק בין דין הבא מצד חוקי המשפט ובין דיני הסוחרים... נראה דודאי יש לדייני הסוחרים ג"כ חוקים קבועים איך לדון ואינם דנים על פי אומדן דעתם".) ע"פ הבנתי אין איסור הליכה לערכאות בתלונה לרשם האגודות משום שזו אינה מערכת משפטית. בברכה,