שלום לרבנים, האם יש כיום פוסקים שמערערים על חזקת ’טב למיתב טן דו’? לכאורה אין יסוד במציאות ללכת עם סברא זו עד "אפילו מוכה שחין". וודאי שמעמדה של האישה השתנה במשך הדורות והתלות שלה בבעל הלכה ופחתה. א"כ מן הדין הוא שלא ימשיכו לתלות פסקי דין באופן שכזה, ויש בכך ממש עיוות מוסרי

בס"ד שלום וברכה: כדי לענות על שאלה זו יש להאריך קצת. חזקת 'טב למיתב' מובאת בכמה מקומות בגמרא, וישנם כמה טעמים לחזקה זו (יבמות קיח:). א) הרצון של האשה להיות נשואה, ומוכנה לשם כך להתחתן אפילו עם אנשים פסולים. ב) אשה שאינה נשואה אינה נמצאת בחברה ולכן כדאי להתחתן. ג) האשה רוצה לחיות חיי אישות עם אנשים מסוימים, והיא מוכנה להינשא עם כל אדם וכך תוכל תחתיו להיות עם מי שהיא רוצה. חזקה זו מובאת כטעם: א) מדוע אין חיוב על האשה לראות עם מי היא מתחתנת לפני הנשואין (קידושין מא.) ב) אדם שזיכה גט לאשתו בזמן שהוא נמצא אתה בקטטה, אינה מגורשת ולא אומרים שהגרושין הם זכות לאשה (יבמות קיח:). ג) אשה שמת בעלה וזקוקה לייבום והיבם הוא מוכה שחין אין אומרים שעל דעת כן לא התקדשה (ב"ק קיא.). ודאי שכיום יש שינוי בחזקה זו. וכן כתב הרב נבנצל (שו"ת פוע"ה, פוריות, 277) "היינו צריכים לומר לבחורה הרוצה ללדת: 'טב למיתב' אבל חוששני שזה אחד הדברים שהשתנו מימי חז"ל עד היום..." והרב משה פיינשטיין (אגרות משה אה"ע ד, פג) כותב שהעיקר כטעם ג' ולכן אצל נשים פרוצות שלא מתביישות לחיי פריצות אין חזקה זו. אך הרי"ד סולובייצי'ק אמר שחזקה זו לא משתנה כיוון שהיא מבוססת על טבע האשה "אל אישך תשוקתך" (בראשית ג, טז) "ואין לשפוט, להעריך חוקים ומשפטים של תורה עפ"י אמות מידה של שיטת ערכים חילונית..." (עיין במאמרו של הרב משה בארי בתחומין כח 63). למעשה לא נראה לי שיש נפק"מ לזה, כיוון שלא ניתן לומר שהשינוי הוא מוחלט כך שודאי לנו שאשה זו שנפלה לפני יבם מוכה שחין לא הייתה רוצה להנשא עם בעלה בגלל חשש זה. וכך לשון רש"י בב"ק (קיא.) "דמינח ניחא לה - להתקדש לראשון שהוא שלם על ספק זה שאם ימות תזקק לאחיו". וכן מסביר באריכות הרב קוק בשו"ת עזרת כהן מד שטב למיתב אומר שהאשה מסכימה להכניס עצמה לספק, אך אם התקדשה ע"י שליח והתברר שהבעל הוא עיוור בשני עיניו פוסק האו"ז שמעיקר הדין אלו קידושי טעות ולא אומרים טב למיטב. וכן אי אפשר לומר שכל אשה שנמצאת בקטטה עם בעלה רצונה לקבל גט, שנאמר שזו זכות ודאית. ודאי שאנו צריכים לחנך לזה שחיי משפחה הם יותר בריאים ויותר מתאימים לאדם מאשר חיי רווקות, ולכן מבחינה מוסרית משפט זה נכון בין לאיש ובין לאשה - טוב לחיות יחד מאשר לחיות לבד, מבחינה מעשית לא ראיתי אף רב שאומר לאשה להתחתן אף אם היא לא ראתה את בעלה. בברכה: הרב משה מאיר אבינר