האם מותר להניח בשבת על הפלטה חציל אפוי שיש בתוכו טחינה נוזלית?

שלום רב ! יש איסור בישול בטחינה, אולם אין איסור אם מניחים את החציל רק כדי לחממו מעט, והטחינה אינה מגיע לחום שהיד סולדת בו. אך אם מדובר על מצב שהטחינה מגיעה לחום כזה, הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים האם מאכל עם רוטב נחשב כלח או שהולכים אחר רוב המאכל, והמקל בזה יש לו על מה לסמוך. מקורות: טחינה שהוסיפו לה מים היא נוזלית ונחשבת כדבר לח, ושייך בו בישול אחר בישול. ואפילו אם מדובר בטחינה גולמית סמיכה שעברה תהליך קליה, כיון שהיא נשפכת מכלי לכלי, נכון להחמיר כדעות הסוברות שמאכל כזה נחשב כלח (ראה שו"ת אגרו"מ ח"ד ע"ד בישול ה', ועיין בספר הנפלא מאור השבת סי' ו' סק"ז), ובדרך כלל במאכל חצילים עם טחינה, מדובר על טחינה נוזלית. ונחלקו הפוסקים האם מאכל עם שיש בו רוטב נחשב לדבר לח או דבר ישב. מדברי מרן הב"י (רנ"ג ב') שכתב את דברי רבנו ירוחם בשם רבנו יונה: "דכל שרובו רוטב ומצטמק ויפה לו והוא צונן, כשהחזירו על גבי כירה ומצטמק הוי מבשל גמור". ומשמע שפסק שהולכים אחר הרוב, ולכן אם רוב התבשיל ישב נחשב כיבש ואין בו איסור בישול. וכן הבין בדעתו בשו"ת יבי"א (ח"ו סי' מ"ח סקט"ז). וכן פסקו האליה רבה (שי"ח סקי"א), המהרש"ם (עיין שם), כה"ח (שם ס"ק ס"ב). מאידך דעת שו"ע הרב (רנ"ג י"ח) שכדי שמאכל יחשב ליבש, הוא צריך להיות ללא לחלוחית כלל (וכ"פ בשו"ת קול אליהו שבת פרק כ' עמ' שכ"ד לגר"מ אליהו זצ"ל). ודעת האגרו"מ (או"ח ח"ד סי' ע"ד) והמנוחת אהבה (פרק י' מ"ח) שצריך להיות טופח ע"מ להטפיח כדי שיחשב לנוזל. ויש שכתבו שצריך שיהיה הרוטב ניכר במאכל ולא רק תוספת של לחלוחית. ובנידון השאלה ודאי שהטחינה ניכרת במאכל והיא חלק עיקרי ממנו ואינה לחלוחית בעלמא, ולכן הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים הנ"ל. המקל יש לו על מי לסמוך, והמחמיר תבוא עליו ברכה. בברכה נאמנה,