שלום כבוד הרב הרמ"א פוסק בסימן ר’ שכאשר אדם מפסיק מסעודתו כדי לענות לזימון - הוא צריך להפסיק מסעודתו עד סוף ברכת הזן של המזמן. האם צריך להפסיק מהאכילה בזמן ברכת הזן גם במקרה ש: א. המזמן לא אומר כלל את ברכת הזן בקול. ב. המזמן אומר רק את חתימתה של ברכת הזן בקול. ג. האדם לא אכל לחם אלא רק מיני מזונות (והם רק שלושה כך שהוא חלק מהיוצרים את החיוב לזמן / הם יותר משלושה כך שהחיוב לזמן הוא גם בלעדיו) תודה רבה מראש

יש מחלוקת עד היכן ברכת הזן. השולחן ערוך (אורח חיים, ר) פסק כדעת הראשונים, שסברו כרב נחמן, שרק הזימון עצמו הוא ברכת הזימון. הרמ"א פסק כראשונים, שפסקו כרב ששת, שעד לסוף ברכת הזן זו ברכת הזימון. אבל גם בשיטה זו יש מחלוקת. לדעת הרמ"א, רק מי שמעוניין להמשיך לאכול צריך לחכות עד לסוף ברכת הזן אולם מי שמעוניין לברך יכול לברך ויצא ידי חובה גם אם לא שמע את ברכת הזן מהמברך. המשנה ברורה (קפג, כח) הכריע כמחמירים, שגם מי שרוצה לברך צריך לשמוע את ברכת הזן ואם לא שמע לא יצא ידי חובת זימון. בזימון בעשרה, אין צריך לשמוע עד לסוף ברכת הזן מאחר ואומרים שם ה' בזימון עצמו. לכן, לכתחילה, לאשכנזים, יש לדאוג שהמזמן יאמר את כל הברכה אולם אם לא אמר יצאו ידי חובה בדיעבד. ואם הוא לא אומר בקול רם אין בשביל מה להמתין. אם הוא חלק מהזימון יש לו להמתין, שהרי הוא ממתין בשביל שהם יוכלו לזמן וברכת הזן היא חלק מהזימון.