ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב עובדיה יוסף
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
נדיר שלאדם אחד יש השפעה גדולה כל כך על חייהם של מיליוני אנשים כפי שהייתה לרב יוסף. על הגדולה שלו בתורה אין עוררין, אפילו מצד אנשים שאולי חלקו על כמה מהשקפותיו ופסיקותיו ההלכתיות. הזיכרון הצילומי שלו והידע העצום שהיה לו בכתבי הקודש ואלפי ספרים רבניים מכל הדורות הפכו את פירושיו ופסיקותיו הרבות ללחם חוק בכל ישיבה וספרייה רבנית בכל רחבי העולם.
אך גם הישגיו המרשימים והנעלים בתחום הלמדני מחווירים, לעניות דעתי, לעומת ההצלחה שלו לרומם מגזר שלם בעם היהודי מדלות אינטלקטואלית וממעמד חברתי בזוי. הסיסמה שלו בעניין יהדות ספרד הייתה "להשיב עטרה ליושנה", ובמידה רבה הוא הצליח להגשים את מטרה בלתי אפשרית זו לכאורה בעבודה שעשה בחייו.
אחד הפרקים הכי עגומים בהיסטוריה של מדינת ישראל הוא היחס שזכו לו יהודי עדות המזרח ומנהיגיהם – דתיים וחילוניים כאחד – מממשלת ישראל ומהחברה בישראל. הספרדים הופלו בכל תחומי החיים והחינוך, וזכו ליחס מבזה ולעגני מצד האליטה האשכנזית האינטלקטואלית והדתית בארץ.
הרב הספרדי הראשי לישראל, הראשון לציון, תמיד נראה כפוף למקבילו האשכנזי. כל זה החל להשתנות כשהרב עובדיה יוסף נבחר לרב הראשי הספרדי. המטרה שלו הייתה להפיח חיים חדשים ביהדות ספרד ולתת לה את המגיע לה, והוא הצליח לעשות זאת.
הוא היה הכוח המניע והמנהיג הרוחני מאחורי המפלגה הספרדית ש"ס. למעשה, הוא שלט במנהיגיה וקבע את המדיניות שלה. זאת הסיבה שהוא נחשב לממליך מלכים בפוליטיקה הישראלית ולאדם שהשפיע השפעה עמוקה על המדיניות של ממשלות ישראל ועל הכיוון שהן בחרו ללכת בו. הוא היה אדם בוטה, ולעתים קרובות דבריו עוררו מחלוקת והתקבלו בביקורת קשה. אך הוא מעולם לא נרתע ממאבק ותמיד הביע את דעתו על ענייני דיומא.
ההשפעה של הרבנים הראשיים על הציבור בעשורים האחרונים הולכת ומתמעטת בהשוואה להשפעה של פסיקותיו ולכוח הפוליטי שהיה שלו. על אף שהוא כבר לא נשא בשום תואר רשמי חוץ מהיותו ראש מועצת חכמי התורה הספרדית, הוא שלט בעולם הדתי בישראל וזכה לכבוד, גם אם מלווה במרמור לעתים, בקרב מגזרים נרחבים בחברה הישראלית.
הרב עובדיה הקים מערכת חינוך תורנית גדולה שהצמיחה דור של יהודים ספרדים שומרי מצוות, אזרחים מסורתיים ומצליחים במדינה יהודית שהולכת ונעשית מסורתית יותר. כיום יש בישראל הרבה יותר ישיבות ספרדיות ממה שהיו אי-פעם, והמאמץ המתמיד להצמיח גדולי תורה ומנהיגים בקהילה הספרדית היא המורשת הנצחית שהשאיר הרב עובדיה יוסף לעם היהודי בישראל ובעולם כולו.
ההשפעה שלו הורגשה לא רק בישראל אלא בכל קהילה בעולם שבה יש יהודים ספרדים. על אף שתהיה זו טעות לראות את יהדות ספרד כמקשה אחת, הרב עובדיה יוסף היה מעין מגנט מרכזי שחיבר קהילות, מנהגים וחוויות היסטוריות וחברתיות שונות.
קשה מאוד לקטלג את השקפותיו בנושאים שאינם לימוד תורה, קיום המצוות והשבת העטרה הספרדית ליושנה בעולם היהודי הרחב. הוא לא היה סובלני ולא בלתי סובלני, מתון או בלתי מתון, כוחני או עדין. הוא היה כל זה ויותר, ועם זאת, אף לא אחד מן הדברים האלה. דומני שהמאפיין הזה אחראי לחלק מיכולת ההשפעה הרבה שלו על אנשים ואירועים.
הוא היה באמת ובתמים האדם מיוחד שהצליח בנחישות וכמעט לבד לעצב עולם יהודי תורני ספרדי חדש. מאות אלפי האנשים שהגיעו ללוויה שלו העידו על ייחודו ועל תרומתו לחיזוק מעמד התורה, מדינת ישראל והעם היהודי. הוא לא היה נואם מרשים דוקא, אך כולם הטו אוזן למה שהוא אמר.
אנשים דגולים הם כמעט תמיד גם אנשים מורכבים. אינני יודע מה הייתה האישיות הפנימית שלו, אך המסר והמטרה שלו בחיים היו פשוטים: להחזיר עטרה ליושנה. להשיב לתורה וליהדות ספרד את זוהרה ותהילתה משכבר הימים. הוא זכה להצלחה גדולה בהשגת מטרה נעלה זו.

הרב עובדיה יוסף "וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו"
הספד באזכרה במלאות השבעה לרב עובדיה יוסף זצ"ל

הרב עובדיה יוסף מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל - ליבם של ישראל
מתוך עצרת זיכרון לרב עובדיה יוסף זצ"ל בבית אל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.














