ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא קמא
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הרי"ף והרמב"ם הסבירו טעמו של פטור זה כך: "הזיקה ברשות הרבים... אם בשן ורגל הזיקה כדרכה, הרי זה פטור, מפני שיש לה רשות להלך בכאן, ודרך הבהמה להלך כדרכה ולאכול ולשבר כדרך הילוכה" (רמב"ם נזקי ממון א, ח). הרא"ש (א, א) לומד מכאן את ההלכה הבאה. עץ ארוך שמקצתו מונח ברשות הרבים ומקצתו ברשות היחיד והבהמה דרכה עליו בדרך הילוכה ברשות הרבים וכתוצאה מכך נשבר כלי ברשות היחיד, בעל הבהמה פטור. זאת למרות שהנזק אירע ברשות היחיד. הרא"ש, מפנה אותנו לדעת בעלי התוספות (ו עמוד א ד"ה תאמר) החולקים ומחייבים במקרה שכזה.
דברי התוספות מבוססים על גמרא מפורשת (יט עמוד א) המחייבת בעל בהמה שהתיזה צרורות (אבן או גוש עפר או כלי) מרשות הרבים לרשות היחיד, כיון שבסופו של דבר, הנזק התרחש ברשות היחיד. המפתיע הוא שגם הרמב"ם פסק שחייב במקרה זה (נזקי ממון ב, ד). כיצד נסביר את דעת הרמב"ם?
האחרונים ניסו לחלק בין שני המקרים(עיינו כדוגמא ב"ים של שלמה" א, ד).
עיון בדברי השולחן ערוך מגלה כי מצד אחד ציטט את טעמו של הרמב"ם (חושן משפט שפט, יא) וכמה סעיפים לאחר מכן (בסעיף טו) פסק להלכה שאם בהמתו דרכה על עץ ארוך שמונח מקצתו ברשות הרבים ומקצתו ברשות היחיד ונשבר כלי ברשות היחיד – חייב, (שלא כמסקנת הרא"ש).
נסביר את סברת הרמב"ם והמחבר בעקבותיו, באמצעות עיון בדבריו ב"מורה נבוכים" (חלק ג פרק מ). שם הוסיף הרמב"ם ביאור לסיבת הפטור של שן ורגל ברשות הרבים וז"ל: "וזה ששן ורגל ברשות הרבים פטור, שהוא ענין שאי אפשר לשמרו ..., ומי ששם דבר ברשות הרבים הוא שפשע בנפשו ונתן ממונו לאבוד". משמע מדברי הרמב"ם שהטעם לפטור הוא כזה. ראשית, דרכן של הבהמות לילך ברשות הרבים ולכן אין חובה על הבעלים למנוע זאת מהן. מכאן נובע כי מי שהניח את כליו ברשות הרבים פשע בממונו ולכן אינו יכול לתבוע תשלום עבור הנזק. לפיכך, במקרה של עץ ארוך שמקצתו ברשות הרבים ומקצתו ברשות היחיד, על אף שהבהמה הזיקה בדרך הילוכה, מכל מקום כיון שהניזק לא פשע בממונו שהרי הניחו ברשותו, חייב בעל הבהמה לשלם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
