ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמְרוּ בִּי אֲדֹנִי יָרֹד יָרַדְנוּ בַּתְּחִלָּה לִשְׁבָּר אֹכֶל" (בראשית מ"ג כ).
הראשונים בעקבות חז"ל נתלבטו בהסבר הביטוי. רש"י בעקבות התרגום מבאר:
"לשון בעיא ותחנונים הוא, ובלשון ארמי בייא בייא".
גם אבן עזרא מפרש בכיוון זה: "לשון בקשה, ולפי דעתי שהוא דרך קצרה, כמו בי אני אדני העון (ש"א כ"ה, כד), והטעם עשה בי מה שתרצה ותשמעני".
לעומתם הרמב"ן דוחה פירוש זה בתקיפות ולדעתו גם התרגום לא התכוון לכך וז"ל בקיצור: " ... אבל היא לשון צעקה ותרעומת על שבר ועל עוות דבר, כגון מלת אבוי בלשון קדש... ולכן אני אומר שפירושו בי בעצמי אתה אדון ומושל".
לדעתו יהודה והאחים מאשימים את יוסף ומתלוננים על כך שאיננו נוהג בהם בהגינות. [בדרך אגב מלמדנו הרמב"ן את נחיצותו בכל משטר של מוסד "האומבדסמן" - "נציב תלונות הציבור". מקורו בדברי המדרש הבא: "מהו "סלו לרוכב בערבות ביה שמו" (תהלים ס"ח ה), אין לך כל מקום ומקום שאין לו ממונה על בייא שלו (מי שממונה על תלונות הציבור) ... כך מי ממונה על בייא של עולמו- הקב"ה. רוצה לומר שבכל מקום יש איש ממונה על הצעקה ועל העיוות, והקב"ה ממונה על צעקת העשוקים בעולם הצועקים בייא"].
גדולי החסידות גם הם נתייגעו רבות בהסבר הביטוי. השבוע נביא מדבריו של בעל ה'שפת אמת':
"מצאנו במדרש וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר (עמוס ט' יג) הנה ימים באים נאם ד' ונגש חורש וגו'. חורש זה יהודה, בקוצר זה יוסף".
לומד מכאן ה'שפת אמת' כי "יוסף הוא למעלה מבחינת יהודה ויהודה המכין כמו החורש ואח"כ בעת הגמר נתעלה לבחינת יוסף לכן הוא הקוצר ... ויהודה הוא מדרגה התחתונה... יוסף הוא כלל האבות ויהודה כלל התולדות" (ויגש תרמ"ג).
בדברים אלה יש חידוש גדול, שהרי אנו נוהגים תמיד לראות ביוסף הכנה ליהודה שהרי משיח בו יוסף מכין למשיח בן דוד. יוסף האורח = האושפיזין ביום ששי של חג הסוכות מכין לדוד האורח = האושפיזין ביום השביעי. מלמד אותנו ה'שפת אמת' יש כאן הדדיות גם יהודה מכין ליוסף, אף אחד מהם לא יכול בלי אחיו. כל עוד המצב הוא ש"לא יכלו דברו לשלום" אין שלמות. לכן מדגיש יהודה "בִּי אֲדֹנִי - אף על פי שאתה אדון לי אבל האדנות תלויה בי בכח החרישה והעבודה שלי". רק באחדות הכוחות נוכל להגיע לשלמות. זהו גם המסר של הפטרתנו:
"וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו: וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל ל"ז טז-יז).
הפיצול והמחלוקות הפנימיות הם שדרדרו בעבר את עם ישראל לשפל המדרגה,
הם שהרסו את הבית הראשון בפילוג הממלכות, הם שביטלו את הישגי החשמונאים,
הם החריבו בשנאת חינם את הבית השני.
רק באיחוד פנימי נוכל בעזרת הקב"ה להמשיך ולבנות את ה"בית השלישי".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
