ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
יעקב משתתף כמעט בעל כורחו במאבק בעשיו. הוא לא מציג בפני אביו את הטענה שעשיו מכר לו את הזכויות לברכות. הוא עושה כמצוות אמו ולובש את בגדי עשיו, ובכך מטעה את אביו לחשוב שעשיו מופיע בפניו. כאשר יצחק שואל את יעקב "מי אתה בני?", יעקב משיב "אנוכי עשיו בכורך". לכאורה האמירה הזאת של יעקב סותרת את כל המהות שלו כאיש פשוט, דובר אמת ורודף שלום.
רש"י מפרש את ההצהרה הזאת של יעקב כמחולקת לשניים: חלק אחד הוא "אנוכי", והשני הוא "עשיו בכורך". הכול בנוסחה הזאת נכון, אם כי ברור שהפירוש הזה איננו ההסבר המילולי והפשוט של הפסוק. למרות זאת, נראה שרש"י מתעקש שהניסוח הזה של דברי יעקב הוא הפירוש הנכון שצריך לאמץ כאשר לומדים את המשמעות העמוקה יותר של הפרשה הזאת. מה רש"י רואה בפסוקים שמאפשר לו להציע פירוש כזה כפירוש החובה לפסוק?
תמיד הרגשתי שההסבר טמון בחלק הראשון של תשובת יעקב "אנוכי". בלבה של היהדות ישנה דרישה מהאדם למודעות חזקה ומדויקת לעצמו. אם אדם מרגיש שהוא רק חלק מהעדר ואין לו שום מודעות עצמית, או מעט מדי מודעות עצמית, הוא לא יכול לצמוח מבחינה רוחנית ואינטלקטואלית. יש לנו נטייה לשפוט את עצמנו דרך הפריזמה של גורמים חיצוניים. עושר, גיל, מראה, קריירה, הצלחה, דעת קהל ושאר גורמים שהם חיצוניים לגמרי לאני האמיתי שלנו מסנוורים אותנו מראות את המהות האמיתית שלנו.
הרבי הגדול רבי מנחם מנדל מקוצק אמר: "אם אני אני ואתה אתה, אז אני אני ואתה אתה. אבל אם אני אתה ואתה אני, אז אני לא אני, ואתה לא אתה." יעקב אומר לאביו: "אנוכי", אני אני, ולא יצור שמתמקד בגורמים חיצוניים, בדחפים ובשאיפות. אני כאן כי דרכי ייבנה העם היהודי. זאת המהות שלי, נשמתי ושליחותי בחיים.
עשיו, לעומת זאת, מעוצב על ידי גורמים חיצוניים: קנאה, תשוקות של הגוף, אלימות, חמדנות ומעמד. התביעה שלו לתהילה היא העובדה שהוא בנך, אבל זה הישג חיצוני שאין לו קשר למהותו האמיתית. הברכות שאני זכאי להן לא תוכלנה בשום אופן לעזור לעשיו מפני שאין לו זהות עצמית עמוקה ויציבה. הוא יחיה על חרבו, אבל ממנו לא יוכלו להיבנות אנשים קדושים שיצאו לשליחות אלוקית ונצחית. לכן "אנוכי" היא התשובה הנכונה של יעקב ליצחק אביו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
