ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
ומסביר רש"י שאין הכונה למאורעות בחייו של יצחק אלא לתודותיו "יעקב ועשו האמורים בפרשה" ולנו נראה שיש גם רעיון נוסף בדברים כי יש גם תולדות מבחינה רוחנית, במיוחד במה שנוגע לאברהם שהקב"ה שבחו "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וביתו אחריו ושמרו את דרך ה'".
אין קורין אבות אלא לשלושה. כי על שלשה דברים העולם עומד וכל אחד מהאבות הנחיל לבאים אחריו אחד מהדברים, והחדיר אותו בהכרתם של בני האדם.
אברהם - יסוד החסד, יצחק - יסוד העבודה, יעקב - יסוד התורה, וגם הסבר מדויק, כי החסד קודם בטבע ובזמן לתורה שהיא הראשונית בחשיבותה וערכה. מי שחסרים לו התנאים הפיזיים, קשה לו להתרכז בעינינים הרוחניים = ערכיים. גם הנבואה אינה שורה מתוך עצבות.
אבהותו של אברהם, גילויי החסד שלו בצורתם ותכנם - הם שהולידו את אבהותו של יצחק. זה אב וגם זה אב. זה אב בדברים שבין אדם לחברו וזה אב בדברים שבין אדם למקום. זה ראשון בהבלטת = הדגשת החסדוזה ראשון בהדגשת העבודה. הגם שזה ינק מזה "אברהם הוליד את יצחק", אין ראשוניותו של אברהם פוגמת במאומה באבהותו = ראשוניותו של יצחק.
(התשנ"א)
ב'
שלאברהם נולד עוד בן - אין פלא, הן הוא כבר הוליד את ישמעאל, הפלא הגדול ששרה, אחרי בלותה בגיל תשעים ילדה, ואין כל ספק שהבריות דברו על כך, למה אם כן לא מדגישה התורה: "אשר ילדה שרה לאברהם" כדרך שהדגישה בקשר לישמעאל: "אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם".
ונראה שלא על הלידה הטבעית מדברת התורה אלא על הלידה הרוחנית. שלשה שותפים באדם: הקב"ה, אביו ואימו. הרכבו הגופני - חמישה חלקים מהאב וחמישה מהאם. הרכב כח החיים שבו: ראיית עין, שמיעת האוזן, כושר הדיבור, כח ההליכה וכו' - חלקו של הקב"ה, פרט ליראת שמים על זה נאמר: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". בתחום זה השפעה רבה לאם או לאב.
אשר לישמעאל, גדולה היתה השפעתה של הגר, או מישום הרגשת התנשאות שבה: "ותקל גבירתה בעיניה", או מישום ששנות גידולו העיקרים היו בהיותו עם הגר יותר מאשר עם אברהם, ואת זה הבליטה התורה בציינה: "אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם", מה שאין כן יצחק, עליו אמר לו הקב"ה "כי ביצחק יקרא לך זרע", את כל כוחותיו הרוחניים, את כל הוויתו, השקיע אברהם ביצחק ולפיכך: "אברהם הוליד את יצחק", וקבע את דמותו הרוחנית, את קלסתר פניו שחכמת האדם מאירה בו.
(התשנ"ז)
ג'
שני דברים בפרשתנו שקשורים בצורה כלשהי זה בזה: הבכורה והברכה. בבכורה זכה עשיו: "ויצא הראשון אדמוני, כולו כאדרת שער ויקרא שמו עשיו". במה זכה לצאת ראשון - אולי מושרשת היתה בו האהבה לעולם הזה ולכל מה שהוא יכול להעניק. בברכות זכה יעקב - בזכות אהבתה של אימו וידה שהיתה תקיפה עליו. יצחק שאהב את עשיו "כי ציד בפיו" רצה לתת את הברכה לעשיו, והיא ברכת אברהם בקשר לירושת הארץ. וכך כתב הרמב"ן: "בעבור תברכך נפשי" - היה בדעתו לברך אותו שיזכה הוא בברכת אברהם לנחול את הארץ ולהיות הוא בעל הברית לאלוקים כי הוא הבכור".
הספיקות שהתעוררו בלבו של יצחק: "הקול קול יעקב והידים ידי עשיו" הוא שגרם לכך והברכות התקשרו לטל השמים ומשמני הארץ בהריחו את "ריח השדה שברכו אלוקים". ורק הודעתו של עשיו: "את בכורתי לקח והנה עתה לקח את ברכתי" היא אשר זיכתה את יעקב, לקבל לפני צאתו לחרן, בשליחות אביו: "ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך יותר לרשתך את הארץ אשר נתן אלוקים לאברהם".
(התשס"א)
ד'
"ואלה תולדות יצחק - בן אברהם" ולעומתו "אלה תולדות יעקב - יוסף", אולי יש בזה הסבר, איך זה קרה שיעקב אשר גידל את בניו בבית לבן, יכול להתפאר, עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי" לא רק הוא אלא כל ביתו. כולו זרע אמת, ואילו יצחק רק שני בנים לו, והוא אינו יוצא מגבולות הארץ אשר עיני ה' עליה, רק אחד מהם הולך בדרכו ואילו השני - גרוע אולי מיושבי הארץ אתם הוא מתחתן ובונה את ביתו.
יצחק חי עם העבר, נשען על אביו אברהם, הוא הדואג לבנין ביתו של יצחק ושולח את עבדו זקן ביתו לקחת לו אשה, נשען הוא על אביו אברהם ומקוה שהבנים גדלים ע"י אברהם - ילמדו מדרכיו וילכו באורחותיו. אבל יעקב שהיה באמת יושב באהלים - אהלו של יצחק ואהלו של אברהם. גדל לתפארת ודאג לבנות את ביתו ועל כן אלה תולדות יעקב - יוסף, שאפילו כשפרש יוסף מבית אביו ונתגלגל לערות הארץ, למצרים - שמר שדמות דיוקנו תהיה כשל יעקב. אבל עשו בקושי גר באהלו של יצחק ונמשך לשדה, את אהלו של אברהם לא ביקר, ומה שלמד בשדה - "והוא עייף" משלשת הדברים שמצא בשדה.
(התשס"ג)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
