ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מיאל דהאן זצ"ל
בדברים שבין אדם לחבירו. הנה האדם העצבני, הנו בלתי נסבל גם בקרב ידידיו ובחוג משפחתו, וכולם מתרחקים ממנו, ובודאי שאינם מעוניינים בקרבתו, בגלל החשש של התפרצות מצדו. ובדברים שבין אדם למקום, הנה הוא עלול כל רגע לפרוק מעליו עול התורה והמצוה, ולסטות מן הדרך הישרה, ולהשליך אחרי גיוו כל הערכים החיוביים שהיה דוגל בהם. ובכלל, כל מעשיו בבלי דעת יציבה ורוח נכונה.
והנה היסוד הטבעי למדה גרועה זו, לאדם הבריא ברוחו ובגופו, נובע משני דברים:א. השאיפה.ב. ריקנות. להבהרת הענין, נסביר הדברים בקצרה, בעז"ה.
א. השאיפה. האדם מטבעו שואף תמיד להשגת דברים שהם למעלה מיכולתו האנושית והמוגבלת, והיא התקדמות בכל השטחים הגשמיים והרוחניים. וכאמרם ז"ל (קה"ר פ"ג פסוק י"ב) אין אדם מת וחצי תאוותו בידו, יש לו מאה רוצה מאתים, ע"כ, כלומר חוץ ממאה שיש לו, ז"א אין גבול לשאיפות האדם. ולאו דווקא בשטח הגשמי, אלא גם בשטח הרוחני, בכדי להגיע לשאיפותיו, מפעיל ברציפות מתמדת את כל מרצו וכחו הגופני והרוחני יחד עם כל חושיו, ובזה לא מאפשר להם ההרגעה והמנוחה הדרושה להם. כתוצאה מכך, מאבד השליטה על כל חושיו, ונהפך למכונה מיכאנית הפועלת ללא רסן וללא מעצור. התוצאה בהכרח היא העצבנות, הבאה כאילו למלא החלל הריק הנוצר בעקבות העדר וחוסר יכולת המוגבלת להגיע לשאיפות ומאוויים בלתי ניתנים לו להשגה. ויותר מזה, העצבנות המופרזת מובילה את האדם אל סף השגעון, או אפילו אל תוך השגעון עצמו.
ב. ריקנות. אחת הסגולות הנפלאות שהטביע הבורא יתברך באדם היא, שהשכל האנושי, אי אפשר לו בשום פנים לנוח אפילו רגע אחד בלי שום מחשבה, גשמית או רוחנית, לרבות אפילו בזמן השינה, שגם אז השכל פועל בזה שהוא הוזה בחלומות דמיוניים. השכל הריק שאין לאדם במה להפעילו, הכוונה לפעולה מחשבתית, התוצאה בהכרח, היא העצבנות. רק אדם התמים מאד מטבעו הוא הניצול מזה.
העצה למנוע המחלה או לרפאותה. לסוג הראשון, על האדם הנבון לשקול בפלס ומאזני צדק באמצעות התרכזות מחשבתית עמוקה ותמידית, את מדת יכולתו, את גבול יכולתו, את ערכו האמיתי, וינסה לרסן עצמו לבל יעבור הגבול בשום פנים. וזה ע"י התרחקות מסויימת מהגבול המעשי או המחשבתי הנכון, ובהתאם לכך יכוון כל פעולותיו הגשמיים והרוחניים, בתבונה בשכל קר ושקט, ומחשבה בהירה.
לסוג השני, על האדם למלאות התוכן הריק, בשאיפה ללמוד תורה, קיום מצוות, ומעשים טובים. כי השאיפה לתורה וליראת ה' יתעלה, היא רפואה עצומה ובדוקה לכל מיני מחלות ונגעים. כי בלי ספק, ירגיש הרגשה נעימה ורעננות כללית מאין כמוה, וכדאי לנסותה. עצה זו, היא מתאימה גם לסוג הראשון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
