ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
מניין לנו שהראש הוא האבר החשוב ביותר בגופו של האדם, ולא הלב או אבר אחר? כי הרמב"ם (הל' בית הבחירה פ"ב ה"ב) מאריך במעלת מקום המזבח בבית המקדש, ושם מביא מדרש: "ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בה דוד ושלמה המזבח הוא המקום שבנה בו אברהם מזבח ועקד עליו יצחק, והוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה, והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל, ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא ומשם נברא. אמרו חכמים אדם הראשון ממקום כפרתו נברא" עכ"ל הרמב"ם. הרי שלמרות שרק ראשו בלבד נברא מאדמת ארץ ישראל, נחשב הדבר כאילו כל כולו נברא מארץ ישראל, כי הוא האבר החשוב ביותר ולכן כתב "ומשם נברא".
המקרא מפרט לנו ארבע נהרות שיצאו מגן עדן. "שם האחד פישון, הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב. וזהב הארץ ההיא טוב, שם הבדולח ואבן השוהם" (בראשית ב, יא-יב). כלום התורה באה לשבח השגת זהב ובדולח? ודאי שהדברים הם משל לדבר יקר ערך באמת. ומה הוא? ענו במדרש (בראשית רבה, טז): "'וזהב הארץ ההיא טוב', מלמד שאין תורה כתורת ארץ ישראל ולא חכמה כחכמת ארץ ישראל. 'שם הבדולח ואבן השוהם' וגו' מקרא משנה ותלמוד ותוספתא ואגדות" עכ"ל. איפה המקום הנפלא הזה ששם משיגים את האוצרות הנפלאים הללו? רש"י על התורה (בפסוק הנ"ל) מזהה עבורנו נהר פישון: "הוא נילוס נהר מצרים, ועל שם שמימיו מתברכין ועולין ומשקין את הארץ נקרא פישון".
וכאן יש לשאול האם מדובר כאן בשבח ארץ מצרים או דוקא שבח ארץ ישראל? והרי הנילוס הוא גבולה הדרומי של ארצנו ארץ ישראל! כי כאשר התורה תחמה תחומי ארץ ישראל היא מציינת שני גבולות, נהר מצרים בדרום ונהר פרת בצפון. כך הבטיח ה' לאברהם בברית בין הבתרים "לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" (בראשית טו, יח). וגם תרגום יונתן, רד"ק, רוב ראשונים וכן הגר"א סבורים שנהר מצרים היא נהר נילוס. הרי לנו מכאן שבמעשה בראשית משבחים את התורה בתיאור הנהר הראשון שיוצא מעדן, מדובר כאן על תורת ארץ ישראל. וכמו ששבחו חז"ל את זקני הנגב (תמיד לא ע"ב) רבותינו שבדרום (עירובין סה ע"ב; יבמות סב ע"ב; נדה נח ע"א). וראוי להזכיר כאן כי עכסה בקשה "ארץ הנגב נתתני" (יהושע טו, יט) וקבלה בעל שהוא "אדם שאין בו אלא תורה בלבד" (תמורה טז ע"א).
הרב אברהם קוק, כאשר כתב על מדריגתם של תלמידי חכמים בארץ ישראל, הודה "והלואי שנזכה אחרי כל ההפלגות [כלומר כל הגוזמות – הערת המעתיק] כולן מצדנו, להביע אך חלק אחד מרבבה מחמדת ארץ חמדה, ומהדרת אור תורתה, ועילוי אור חכמתה ורוח הקודש המתנוסס בקרבה. וכו' זה המין של האור והעדן של הקדושה הנמצא בא"י לתלמידי חכמים מבקשי ה', איננו נמצא כלל בחוץ לארץ. ואנכי בזה היודע ועד, כפי קטני" (אגרות הראי"ה, ח"א עמ' קיב-קיג).
ובזה מובן מדוע ר' זירא בעלותו לארץ ישראל צם הרבה כדי לשכוח את שיטת הלימוד בבבלי. הוא העדיף להתעלות ללמוד לפי רמת תורת ארץ ישראל (בבא מציעא פה ע"א עיי"ש רש"י ד"ה דלא ניטרדיה). מצאנו בארבעים מקומות שחכמי בבל סמכו על הנאמר "במערבא", או "שלחו מתם" (וכך הרמב"ם פוסק בהלכותיו). כי הכירו בעדיפותם. אף אמרו כי ת"ח של ארץ ישראל שוה פי שנים מחכם שבבבל (כתובות עה ע"א).
נחזור לענין אדם הראשון. ברור שהסתובב פה בארץ הקודש (הלא כאן בנה מזבח והקריב עליו קרבן, וכן מת ונקבר במערת המכפלה (כן כתב ה"כוזרי" מאמר ב פסקא יד). וכן בניו קין והבל היו פה. וכאשר קרה מעשה זוועה שקין הרג את אחיו, "ויצא קין מלפני ה'" (בראשית ד, טז) זאת אומרת הוא יצא מלפני נוכחות השכינה הנמצאת בארץ ישראל וגלה לחוץ לארץ (כך כתב שם ספר הכוזרי). ודבר כזה אירע גם ליונה הנביא, שסרב לקבל נבואה מאת ה', "ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה'" (יונה א, ג) ענינו שיצא מתחומי ארץ ישראל וזה נקרא "מלפני ה'". (כך כתב שם הכוזרי).
נסיים בדברי חז"ל על הפסוק "הודו לה' קראו בשמו וכו' שירו לו זמרו לו, בקשו פניו תמיד" (תהלים קה). כיצד אפשר לבקש לראות פניו תמיד? אמר ר' יוסי: מבקש אתה לראות פני השכינה בעולם הזה? עסוק בתורה בארץ ישראל" (מדרש תהלים, תחילת פרק ק"ה). כי כאן הבינו פנימיות הענינים, כאן הבינו מסר לבבי שבתוך מאמרי חז"ל, את המוסר ואת ההתעוררות הנפשית. וזה נקרא לבקש פניו של ה'. האריך בזה קצת ר' צדוק הכהן בספרו "שיחת מלאכי השרת" (עמ' 8, ד"ה וזה היה החילוק בין בני בבל לבני ארץ ישראל).
יפה אמרו חז"ל "מלמד שאין תורה כתורת ארץ ישראל ולא חכמה כחכמת ארץ ישראל" (בראשית רבה, טז). ומדוע הלשון כפולה: תורה וחכמה? אלא "חכמה" הוא כינוי לסודות התורה. כלומר במדרש זה דברו על הצלחה בלימוד נגלות התורה וסתרי התורה. גדולי המקובלים היו בא"י (רמ"ק אריז"ל) או שהיו מהשואפים לבוא לא"י" (כמו מהר"ל, רמח"ל הגר"א וכפי שבארנו במאמר אחר. והבאנו בענין מהר"ל, בספרו "נצח ישראל", עמ' קכט) וזכות זו היא שעמדה להם להבין ולחדור יותר לאמיתיות פנימיות התורה. "אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה" (כתובות עה ע"א).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
