ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
שלא לעשות עבודה זרה לעבוד, שנאמר: "לא תעשה לך פסל" (שמות כ').
בצעדים מדודים פסע הצדיק ר' מנחם מנדל משקלוב ברחובות ירושלים. ליבו היה חצוי, מיעוט היהודים אותם פגש עם עלייתו ארצה, העזובה הרבה בכל חלקי העיר וריבויים של הנוכרים ובתי התיפלה שלהם, מילא את ליבו בצער גדול - צער על החורבן וגלות השכינה. אולם זיכרון דבריו של רבו הגדול - הגאון מוילנא, בדבר גאולת ישראל ההולכת ומתקדמת, הפיחו בליבו תקווה גדולה. לא היו אלו דיבורים בעלמא, הגר"א הרי שלחו עם תלמידים רבים להתחיל בפועל ליישב את ארצנו הקדושה, שקיבלה אותם בזרועות פתוחות.
כעת, בהליכתו לכיוון הכותל המערבי, לומר שם תיקון חצות, נפשו ריחפה בהרהורים על בית המקדש החסר, על מרבית עם ישראל שטרם חזרו לארץ אבותיהם, על המלאכה הרבה כל כך העומדת בפני מיעוט היהודים בארץ, להכינה לקראת המוני בית ישראל שיעלו אליה בקרוב לקראת ביאת משיח צדקנו.
עם היותו שקוע בהרהורים לא שם את ליבו להיכן רגליו מוליכות אותו. הרב התרחק כליל מהדרך המובילה אל עבר הכותל ופנה לכיוון שער האריות. לפתע שמע קול מאחריו. הרב ננער ולפני ששם לב תפסוהו שתי ידיים גברתניות מאחור. הכומר הרוסי שתפס את רבי מנחם מנדל החל לצעוק עליו, שעכשיו שתפסו יימסרהו למשטרה שודאי תגרשו מהארץ. הרב שניסה להשתחרר מהתפיסה החזקה ניסה להבין באיזו אשמה נתפס, ומה רוצה ממנו הכומר הרוסי. ברוסית עילגת ניסה להסביר כי לא עשה כל רע וכי אין הוא מבין על מה נאשם. הכומר החל לצחוק: "אני משער כי לא באת אל הקבר הקדוש של משיחנו על מנת להתפלל, ולכן אני מבין כי באת לכאן לשם אחת מן השתיים - או לגנוב מפה דברים או לחלל את המקום הקדוש לנו". הרב החל להתבונן סביבו והבין כי ככל הנראה טעה בדרכו, והגיע למקום האחרון אליו היה רוצה להיקלע. הוא ניסה להסביר לכומר כי רק בטעות הגיע למקום זה, וכי לא עלתה על דעתו לפגוע בשום אופן במקום. אולם הכומר אטם את אוזניו משמוע והחל גורר את רבי מנחם מנדל אל עבר תחנת המשטרה. רבי מנחם מנדל שהבין כי צרה גדולה עלולה לצמוח לו ממקרה זה, ניסה שוב ושוב לשכנע את הכומר. לאחר הליכה ארוכה הכומר החל להתעייף, ואמר לעצמו כי לשם מה לו כל העניין, לכן פנה אל הרב ואמר לו כי אם יחזור עימו את הקבר ויעשה שם 'מי שברך' ליש"ו, יסכים לוותר לו. "אולם שלא יהיה ספק, אני מכיר היטב היטב את נוסח ה'מי שברך' של היהודים ואוי לך אם תשנה ממנוולו במעט". הרב בהבינו כי אין בפניו ברירה נאלץ להסכים. כשהגיעו "לקבר של אלוהים" החל להגיד: "מי שברך.. הוא יברך את..." כאן פנה אל הכומר ואמר לו: "אנו נוהגים במי שברך להזכיר את שם האיש ושם אביו, את שמו אני יודע, אולם אנא אמור לי מיהו אביו מולידו..." הכומר שהבין היטב את העוקץ בדבריו של הרב, השאירו לבדו ועזב את המקום במהירות.
*
לא היה זה עשה שבכל יום שהגרי"ח זוננפלד נפגש עם ראשי השלטון הבריטי של אותם ימים. לכן כשהלך לפגישה עם תומאס מסריק, רבים מבני ירושלים ליוו אותו עד לפתח הבניין בו התקיימה הפגישה. המלווים שמו לב כי קודם כניסתו לבניין הרב הוריד את כובעו ונכנס פנימה ללא כובעו על ראשו. הדבר עורר תמיהה, שכן אם רצה לנהוג על פי כללי הנימוס, היה על הרב להוריד את כובעו עם כניסתו לחדר בו ישב הסֶר. במהלך הפגישה הרב החזיק את כובעו בידו (כפי שניתן לראות בצילום נדיר של הפגישה), ורק בצאתו חבש שוב את הכובע לראשו.
מסתבר כי הרב חשש כי מסריק יענוד על גופו צלב, ונמצא כי אם יוריד את כובעו לכבודו אזי הוא מכבד גם את הצלב שעל גופו. לכן בחר הרב להכנס מראש ללא הכובע על ראשו, ולא להיכשל בשום אופן ודרך בנתינת כבוד לעבודה זרה.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
72 - "ולא תעבדם"
73 - "לא תעשה לך פסל"
74 - "ואלהי מסכה לא תעשו לכם"
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
