ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- נבואה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
יש לי תחביב מיוחד. מידי בוקר וערב, כשאני נוסע באוטובוס לעבודה, אני שואל את שכני המזדמן לספסל - מה המזל שלו. לאחר שהוא משיב לי, אני פותח את ה'הורוסקופים' וספרי האסטרולוגיה שלי וביחד אנחנו חוזים את המאורעות שיקרו לו בשבוע הקרוב.
אתמול קרה לי מקרה מוזר. כהרגלי, שאלתי את שכני לספסל את שאלתי הקבועה, אך הוא ענה לי - אולי תבדוק כיצד התורה מתייחסת לאסטרולוגיה וגילוי עתידות?
אתמול קרה לי מקרה מוזר. כהרגלי, שאלתי את שכני לספסל את שאלתי הקבועה, אך הוא ענה לי - אולי תבדוק כיצד התורה מתייחסת לאסטרולוגיה וגילוי עתידות?
בריחה מאחריות
הרב דניאל שילה שליט"א - דובר ועד רבני יש"ע, קדומים
בספר דברים (פרק י"ח) נאמר: "לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש, קוסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף". על "קוסם קסמים" כותב הרמב"ן: "והיא מחשבה בעתידות".
בהמשך מסביר הרמב"ן, שההליכה אחר מגלי עתידות מנתקת את האדם מן האמונה שכל הקורה אותו הינו תוצאות התנהגותו, וממילא האדם מתנתק מכל מחויבות מוסרית, שהרי בין כך הכל קבוע מראש. כמו כן מנתקת התנהגות זו את האדם מן השמיעה לנביאים וההליכה על פי הדרכתם.
וכך דבריו: "וטעם תמים תהיה עם ה' אלוקיך - שנייחד לבבנו אליו לבדו, ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמיתת כל עתיד, וממנו לבדו נדרוש העתידות, מנביאיו או מאנשי חסידיו, רצוני לומר אורים ותומים. ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם... ונאמין שכל הבאות תהיינה כפי התקרב האדם לעבודתו ".
גדולי רבותינו נחלקו בשאלה - האם יש ממש בכל שיטות גילוי העתידות למינם, והתורה אך אסרה את ההזדקקות לכך, או שאין בהם ממש כלל?
הרמב"ם (הלכות עבודת כוכבים י"א) סובר ש"דברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן... כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים... אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת". בנוסף - הרמב"ם בהלכות תשובה רואה באסטרולוגיה מכשול העלול להסיר מן האדם את האמונה בבחירה החופשית, והוא חוזר שם על דבריו שאין אלו אלא דברי הבל בפי טיפשים.
אולם הרמב"ן חולק עליו וסובר - "ורבים יתחסדו בנחשים לומר שאין בהם אמת כלל, כי מי יגיד לעורב ולעגור מה יהיה. ואנחנו לא נוכל להכחיש דברים יתפרסמו לעיני רואים. ורבותינו גם כן יודו בהם...".
מהגמרא (שבת קנ"ו) נראה, שחכמינו לא ראו צורך להכריע בשאלה אם יש השפעה לכוכבים, ולכן אמרו שם (בתרגום חופשי) - מי שנולד במזל מאדים יהיה איש שופך דמים. אומר רב אשי, לא בהכרח. הוא יכול להיות מקיז דם לרפואה, שוחט או מוהל. במילים אלו ביטאו חז"ל את עמדתם, כי תהיה השפעת הכוכבים אשר תהיה, היא לא תוכל להכריע את הבחירה החופשית, ולעולם לא יוכל האדם לחמוק מאחריותו.
בטחון בה'
הרב יצחק הלוי שליט"א - רב המועצה המקומית קרני שומרון
בעבר, נהגו מוציאי לוח השנה, להדפיס בלוח את תחזית מזג האוויר למשך כל ימות השנה. "דברי נבואה" אלו כונו בשם: "חזון הרוחות". ומספרים, שכשהגיעה שעתו של "בעל הלוח" להסתלק מן העולם, קרא לבנו ואמר לו: בני, ראה, רכוש אין לי. אבל יש לי את סוד "הלוח", שהוא שקול כנגד כל הון שבעולם, ואותו אוריש לך. - אבא, "סוד" זה, מה הוא? - חקר הבן. - השיב החולה: כשתגיע ל"חזון הרוחות", לעולם אל תנבא שלג בתמוז ולא חמסינים בשבט...
יש בהקדמה זו בכדי למצות את השקפת היהדות על מגלי העתידות למיניהם.
נצטווינו בתורה: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך!" (דברים ח"י), וכתב על כך הרש"ר הירש: "ה' לבדו קובע את עתידנו, ורק רצונו הוא קנה-מידה למעשינו... לא הזיות חולניות של מנחשים וכדומה... רק מה' היינו שואלים דבר על עתידנו, אילו הייתה ידיעת העתיד דרושה לאדם ה"תמים" כל עיקר... אכן ה"תמים" מבטל את עצמו לה'... ודעתו נתונה רק לתפקיד המוטל עליו בכל הווה. ואשר להצלחתו ולכל עתידו - הוא משליך את יהבו על ה'... ה"תמים"... הוא שלם, ודאגה אינה חודרת אל לבו. הדרישה החיובית: "תמים תהיה..." מצפה שנתרחק גם משאר כל הסוגים של גילוי עתידות מדומה ".
כחלק מהיחס השלילי לגילוי עתידות, יש לציין את דברי התוספות (שבת קנ"ו ד"ה כלדאי), שמזהים בין האיסורים הנובעים מ'תמים תהיה' לאסטרולוגיה. גם הרמב"ן (השמטות ל"ספר המצוות", מצוות עשה ח') מונה בכלל המצוות את מצוות "תמים תהיה" - שלא לסמוך על מה שהכוכבים ומזלות מראים. ואנו אין לנו אלא לבטוח בה'. וזולת זה - הכל הבל. ומוסיף בפירושו לתורה - "וממנו לבדו נדרוש העתידות, מנביאיו או מאנשי חסידיו, רצונו לומר: מאורים ותומים. ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם. ולא נבטח שיבואו דבריהם על כל פנים".
ומעשה בחתן וכלה, שהכל כבר היה ערוך ומוכן ליום חתונתם. והנה, מישהו הציע לחתן "לבדוק התאמה באמצעות השמות" - שלו ושל רעייתו לעתיד. פנה החתן אל 'אחד המקובלים', שבדק ומצא שאין התאמה, ו"פסק" על ביטול השידוך לאלתר. החתן, שחרב עליו עולמו בבשורה זו, פנה ל'סטייפלר' זצ"ל. הגאון זצ"ל כעס מאד על ה"פסק" שניתן, הרגיע את החתן, ברכו בברכת הדרך והבטיחו שתפילה מחוללת פלאים. ואכן הזוג נישא, וזכה להקים בית נאמן בישראל.
בנוסף לגבי העתיד, חשוב שנזכור את כוחה של התפילה . נחשוב לרגע: אם בן או בת זקוק לעזרתו של אבא. האם יפנה אליו באמצעות קוסם?! והרי משה רבינו גלה את אוזנינו: "ומי גוי גדול, אשר לו אלוקים קרובים אליו, כה' אלוקינו - בכל קוראינו אליו!" (דברים ד').
מסקנה: העבר - אַיִן! העתיד - עדיין! ההווה - כהרף עין! ואם כן דאגה - מניין? ותפילה - מועילה בכפל כפליים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
