שאלת היופי | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

ספריה
רביבים א'
שידוכים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
נישואין וזוגיות
בחירת בן ובת זוג

7155

7 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יהודה בן הדסה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שאלה
אני בחורה רווקה בת עשרים ושבע, ויש לי עוד הרבה חברות רווקות. וכולנו נתקלות בבעיה כאובה, כמעט לכל הבחורים חשוב מאוד היופי. הרי בפועל לא מתחתנים עם תמונה, מתחתנים עם אדם, בעל מחשבות ורגשות, אז מדוע היופי כל כך חשוב. חברה אחת שעוסקת לפעמים בשידוכים מספרת, שאם לא אומרים לבחור שהבחורה יפה או לכל הפחות בעלת המון חן, הוא בדרך כלל לא מסכים להיפגש. מדוע כך הוא טבע האדם? אנחנו לא נהיות יותר צעירות ולא יותר יפות?

שכר המצוות
לפני שאענה אפתח בשאלה המפורסמת, מדוע מפרשת התורה רק את השכר הגשמי הצפוי למי שמקיים את המצוות, ואילו השכר הרוחני שבעולם האמת מופיע ברמז בלבד. תשובות רבות נאמרו לכך, וכולן טובות ונכונות, והפשוטה והבסיסית שבהן היא מה שפירש האבן עזרא (דברים לב, לט), שאילו התורה היתה מציינת את השכר הרוחני שבעולם הבא, רק יחידי סגולה היו מבינים את מעלתו והיו מזדרזים לקיים את המצוות. אבל את השכר הגשמי כולם מבינים.
תשובה נוספת: שכר רוחני הוא דבר מובן מאליו, שהרי ברור שהנשמה מתעלה על ידי עשיית המצוות. החידוש הוא שהשלמות הנקנית על ידי המצוות היא שלמות גמורה, הבאה לידי ביטוי גם בברכה ובשמחה הגשמית שבעולם הזה (עיין רמב"ן שמות ו, ב; ויקרא כו, יא).

חתונה בשמחה
ומכאן לשאלה, אילו היו צריכים להתחתן רק מפני החובה, יתכן שרק אחד מאלף היה מתחתן, השאר היו מוצאים תואנות שונות מדוע הם אנוסים ואינם מסוגלים להתחתן. כמו כן, אילו האוכל שהקב"ה ברא למעננו היה בעל טעם טפל ומאוס, בצבע אפור דוחה, למרות שהיה מכיל את כל אבות המזון, אנשים רבים היו חולים ואף מתים מחוסר תזונה. המראה החיצוני והתאהבות הראשונית הם השער שדרכו נכנסים לנישואין. קשה להיכנס אל הטרקלין בלא לעבור דרך השער.

האהבה העמוקה שאינה תלויה ביופי
אם לאחר שיעברו את השער ימשיכו להתקשר זה לזה, על פי הדרכתה של תורה, בשמירת גדרי הצניעות כלפי אנשים זרים, ובריבוי אהבה ביניהם - אהבתם תלך ותגבר. ככל שחכמתם ורגישותם תתפתח, כך הקשר שלהם יחדור לרבדים עמוקים יותר. ואז למרות שיזדקנו, קומתם תשוח, וקמטים וכתמים יעטרו את פניהם - אהבתם תגבר עד אין קץ.
זקן שמתה עליו אשתו האהובה, אין קץ לאבלו. ולמרות שאהבתם כבר לא הייתה סוערת כבנעוריהם, עם השנים היא נעשתה עמוקה יותר, חייהם השתלבו והתמזגו, וכשמתה עליו אשתו הוא באמת נותר חצוי. לא כמו בשירים של הצעירים שנשבעים לאהוב ל"נצח נצחים", ואחרי חצי שנה מוצאים אהבה "נצחית" חדשה.

לעתיד לבוא היופי ישקף את הנשמה
כשנזכה לגאולה שלימה, ולתחיית המתים, ישקף הגוף באופן מלא את מצבה של הנשמה, וככל שהנשמה תזדכך כך גם הגוף יהיה יפה יותר, והזקנים יהיו יפים מהצעירים. ליופי מעין זה זכו האמהות, משה רבינו שלא נס ליחו ובני ירושלים המסולאים בפז.

היופי רומז לחיוניות
שאלה: מדוע לא מחנכים את הבחורים והבחורות כי היופי החיצוני אינו העיקר?
תשובה: מחנכים לכך שהיופי אינו העיקר, אבל לבטל את ערכו של היופי לא ניתן, כך הוא טבעו של האדם, וכך טוב שיהיה - שהשמחה תתלווה לנישואין.
וכן מצינו באחד שבני משפחתו לחצו עליו שישא את קרובתו. וכיוון שהיתה מכוערת, קפץ ונדר שלא ישאנה לעולם. באה אצל רבי ישמעאל, והכניסה לביתו, ודאג שיקשטוה וייפוה. לאחר שנתייפתה כראוי לה, שאל רבי ישמעאל את אותו הבחור, וכי על בחורה זו נדרת שלא תישאנה לאשה. אמר לו אותו הבחור: לא, אותה אני מסכים לשאת, שכבר היתה יפה בעיניו. באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר: "בנות ישראל יפות הן, אלא שהעניות מנוולתן". וכך עשה עם כמה וכמה בנות. וכשמת היו בנות ישראל נושאות קינה עליו ואומרות: "בנות ישראל על רבי ישמעאל בכינה" (נדרים סו, א)

כידוע, ניתן להתיר את הנדר בדרכים נוספות, כגון לשכנע את החתן כי היופי אינו העיקר, ואחר שהיה מבין זאת, ממילא היה נמצא פתח להתיר לו את נדרו. אלא שלא זאת הדרך, מוטב שהכלה תתייפה בעיני חתנה וכך ישאנה בשמחה.
התורה מציאותית, היא אינה הולכת כנגד טבעו של האדם, אלא מכוונת אותו. אמנם ברור שצריך להדגיש כי המידות הטובות חשובות מהיופי. אבל מנגד גם אי אפשר לחייב אדם להתחתן עם בחורה שהוא אינו אוהב מפני שאינה יפה בעיניו.
איננו רוצים לשבור את הטבע, כי הקב"ה גנז בו משמעויות רבות. היופי רומז לחיוניות המתגלה בתוך המציאות. האנשים השטחיים נוהים אחר היופי החיצוני תוך התעלמות משאר התכונות החשובות יותר. האנשים המעמיקים מתבוננים פנימה אל התכונות הטובות שמתגלות בחיוניות, שמשתקפת אצלם כיופי מושלם

ערך היופי
במבט עמוק, היופי מבטא את השלמות, את ההתאמה המלאה, בין הרוחניות והחומריות. כלומר לא רק אמת ומוסר יש כאן, אלא גם יופי. האוכל לא רק מזין, אלא גם משמח, כלומר, בנוסף לכוח הפיזי שהוא נותן הוא גם מעניק כוח לנפש, בזכות טעמו הטוב. וכן השכר הגשמי, לא נועד רק לאנשים מגושמים, הוא מבטא את התיקון השלם של העולם, שדבר ה' מתגלה בו לא רק בעולמות הרוח, אלא אף בעולם הזה. כמו שאמרו המקובלים שהשכר השלם הוא דווקא בחזרת הנשמה לגוף.
וכן היופי החיצוני, שהוא השער לאהבה, רומז לדבר גדול - שכל הדברים החשובים שבעולם צריכים להיות מלאי שמחה. בתחילה אולי השער נדמה כשמחה חיצונית, התלויה במראה, בטעם, בדברים גשמיים בלבד. אבל לאחר העמקה, יש לו משמעות אמיתית, הוא מבטא את שמחת החיים. אלא שפעמים רבות, בגלל חסרונו של העולם הזה, שעדיין אינו מתוקן, יש התנגשות בין המעלות הרוחניות היפות ובין המצב הגופני, שאינו משקף את היופי הפנימי. ואז יש להעדיף את המעלות הרוחניות, מפני שהן חשובות ואמיתיות יותר. אלא שגם כאשר ישנה התנגשות שכזו, היא איננה מוחלטת, ובוודאי בצד מסוים, היופי הרוחני משתקף גם בחיצוניות, ביופי מסוים ייחודי. ובזה צריכים הבחורים להתחזק.

היופי סובייקטיבי
ובכל אדם יש יופי ייחודי, כמו שלימדנו רבי ישמעאל: "בנות ישראל יפות הן". אבל, כשדוחים את גיל הנישואין, קשה להבחין באותו יופי מיוחד. החיוניות האופטימית והתמימה האופיינית לגיל הנעורים - מתמעטת.
מי שמכיר את המציאות יודע, כי בחורים צעירים, פתוחים וגמישים יותר. לכן הם חושבים שרוב הבנות שנפגשות עימם יפות. ולעיתים בפגישה הראשונה הבחורה אינה נראית נאה בעיניהם, אבל אם הקשר מתחזק, הם מגלים את יופייה, עד שאינם מבינים מדוע חשבו בתחילה שאינה יפה.
אבל המבוגרים (בערך בני עשרים וחמש ומעלה) חושבים שרק מחצית מהבחורות יפות; וה"קשישים" (בערך בני עשרים ושמונה ומעלה) בדרך כלל חושבים שרק מיעוט קטן מן הבנות יפות. קשה להם למצוא את היופי הסובייקטיבי שקיים בכל בת זוג.

אפשר לתת להם דרשות על "שקר החן והבל היופי", הדרשות יועילו במידה מסוימת, אבל המציאות הכללית לא תשתנה. קשה להם להבחין ביופי המיוחד שבכל בחורה. לכן קשה כל כך למבוגרים להתחתן. וגם כשהם מתחתנים, פעמים רבות הם חשים שבלית ברירה נאלצו להתפשר ולהינשא לבן או בת זוג שאינם מושלמים לטעמם.
לכן טוב להתחתן בגיל צעיר. זה הגיל שבו האדם חש את כל מה שצריך בשביל להתאהב ולהתחתן בהתלהבות.

שאלה מבחור שמחפש יופי
שאלה:
הגעתי לגיל שלושים ושתיים, כבר שבע שנים אני נפגש עם בנות (אולי כבר מאה) ועדיין לא מצאתי את בת זוגי. בהתחלה הייתי אופטימי, הייתי משוכנע שאמצא את מי שאני מחפש. הדרישות שלי אינן גבוהות, בסך הכל אני מחפש בחורה טובה ויפה. כיום אני כבר די פסימי, כל מי שאני נפגש עמה נראית לי לא מספיק יפה. לפעמים אני יודע שמדובר בבחורה טובה מאוד, אני מנסה להמשיך את הקשר, אבל מחסום היופי אינו מאפשר לי להתקדם להחלטה. אני לא יודע מה קורה, לפעמים אני מבקש מחברים שיפגישו ביני לבחורה יפה שראיתי, אבל כבר בתחילת הפגישה אני רואה שזה לא זה, מקרוב היא פחות יפה ממה שהיה נדמה לי. משהו לא בסדר אצלי, אולי אני צריך להתחתן בלי להתחשב כלל ביופי. מה עושים?

שקר החן והבל היופי
תשובה:
כמדומה שאכן אתה כבר יכול להגיע למסקנה שמשהו לא בסדר אצלך. רגישותך לכל פגם אסטטי מוגזמת עד חולנית. התיקון לכך הוא להתעמק בפסוק (משלי לא, ל): "שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל", ולשנן אותו בלי סוף. אגב יש לציין, כי פעמים רבות בעיה זו נובעת מפגם הברית.
ראה כמה רעה היא מידת התאווה, היא כאילו מבטיחה תענוגות אבל בפועל גורמת לצער וסיגופים. וכך ימיך ושנותיך עוברות עליך בצער ובדידות, בלא שמחה ואהבה. יותר מזה, גם אם תמצא בחורה שתיראה לך יפה, קרוב לוודאי שלאחר זמן כבר לא תמצא חן בעיניך. כי היופי חמקמק וסובייקטיבי, ולאחר שמתרגלים אליו, הוא נעשה משעמם. וכשנזכרים איך לפני זמן קצר הוא גרם לסערת רגשות, תחושת ההתפעלות הופכת למיאוס. רק כאשר היופי מתלווה לתכונות טובות, הוא מקרין תחושה של שלמות, וקסמו אינו פג.
לכן כדאי שתחפש בחורה בעלת מידות טובות, שיהיה לך נעים לשהות במחיצתה ותדע שאתה מסוגל לשמח אותה ולעשות אותה מאושרת. עליך גם לשתף אותה בבעיה שלך, ואם תדע שגם היא חפצה לשמח אותך, תתחתן איתה.

בעיה של מבוגרים
בעיה זו קיימת במידה מסוימת אצל רוב הבחורים המבוגרים. ככל שאדם מבוגר יותר כך הוא פחות מתלהב, הוא גם מודע יותר לקשיים שבחיים, ולכן הוא חושש יותר להחליט על נישואין. אבל רבים אינם תולים זאת בגילם אלא נדמה להם שהם נשארו בדיוק כפי שהיו בגיל עשרים, הסיבה היחידה לכך שהם לא מתלהבים מהבחורה, מפני שהיא לא מספיק יפה. הם רומזים לחבריהם ולשדכנים שהיופי חשוב להם מאוד, הם מבזבזים שנים על חיפוש יופי. אולם ככל שהשנים עוברות הם עוד פחות מסוגלים להתלהב ועוד יותר נעשים בררנים. באופן טבעי ככל שהזמן עובר מציעים להם בחורות יותר מבוגרות, שנחשבות בעיניהן לפחות יפות. וכך הם נכנסים לסחרור הרסני ומסוכן.
העצה לכך, להכיר במציאות, לדעת שההתלהבות שהיתה להם כשהיו צעירים כבר לא תחזור. עתה הם בתקופה אחרת, והבחירה שעליהם לעשות צריכה להיות יותר שכלית, מתונה, עמוקה, עם מודעות לקשיים ולחסרונות. אין זה אומר שעליהם להתעלם לגמרי משאלת היופי, אלא שעליהם לתת לה משקל נמוך יותר.
חשוב להדגיש, רק בשלב הראשון ירגישו המבוגרים חסרון, אבל בשלבים הבאים שלאחר החתונה, כבר לא צריך להיות הבדל בין צעירים למבוגרים. מפני שאחר החתונה האהבה והשמחה תלויים במידות הטובות, בשמחת החיים, בחיוניות, בקשר שהולך ונרקם ומעמיק בין בני הזוג.

עצה נוספת
עוד עצה לבחור מבוגר שנפגש עם עשרות בנות אך פסל אותן מפני שלא היו מספיק יפות בעיניו. במקום להיפגש עם בנות נוספות, שאין סיבה להניח שיהיו יותר טובות. עדיף שייזכר תחילה באותן בנות שכבר נפגש עמהן, ויבחן במחשבתו מי מביניהן המתאימה לו ביותר. יבדוק אם היא עדיין פנויה. אם לא, אולי עוד אחת מאלה שנפגש עמהן יכולה להתאים. רק אם כל הקשרים הקודמים מוצו, והתברר שאין מביניהן אחת שמתאימה לו, כדאי לקבל הצעות חדשות.

האם בחור מבוגר חייב להתפשר
שאלה: האם זה אומר שכל בחור מבוגר חייב להתפשר?
תשובה: אפשר לקרוא לזה התפשרות. אולם באמת אין זו התפשרות, כי כאשר בוחרים בת זוג טובה אין בזה שום התפשרות אלא להיפך, חיים שלמים.

כלומר, בחור צעיר שמתלהב אינו מודע לכך שבכל בחירה יש התפשרות. אולי בשכל הוא יודע שאין אדם מושלם בעולם, אבל ברגש הוא חש בצדק שחייו יהיו מושלמים. לעומת זאת מבוגר שכבר יודע שהחיים מורכבים יותר, יודע ומרגיש שבכל החלטה יש התפשרות. ולכן הוא סבור שהחיים עם בת הזוג לא יהיו מושלמים. אולם עליו לדעת, שעם כל הקשיים, אכן שלמותו תלויה בנישואיו. זאת היא השלמות האמיתית של האדם, שמתוך המציאות המוגבלת שלו הוא מתקדם ומתעלה. וככל שישקיעו יותר בטיפוח הזוגיות כך יהיו מאושרים ושלמים יותר.

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
שמות עם שורשים
טבת תשע"ב
רביבים
דרכו המיוחדת של רבי שמעון בר-יוחאי
טו אייר תש"ע
58 דק'
אורות התורה
תורה לשמה - לא פה ולא שם
אורות התורה, פרק ב'
ט"ז אדר ב' תשע"א
רביבים
שלא להיכנס לבית הכנסת לצורך חול
ניסן תשפ"ו

שידוכים

שידוכים
לעודד שדכנים טובים
הרב אליעזר מלמד | סיון תשס"ח
שידוכים
קשיי ההחלטה
הרב אליעזר מלמד | סיון תשס"ח
שידוכים
רווקות מאוחרת
הרב אליעזר מלמד | סיון תשס"ח
שידוכים
עיכובים בשידוכים
הרב אליעזר מלמד | סיון תשס"ח

שידוכים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
כיצד מתפללים?
זמן ק"ש ותפילת שחרית
פרק יא
הרב אליעזר מלמד | תשס"ד
תשעה באב
בזכותה של רחל
הרב עזריאל אריאל | אב תשפ"ה
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב שמואל אליהו
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב נחשון רבינשטיין
הרב בני אלון
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרב שמעון קליין
הרב חנן פורת ז"ל
הרב הלל גפן

ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז