ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
מדוע ההתחלות צריכות להיות קשות כל-כך? רבותינו בכל הדורות הרהרו בשאלה זו והגיעו למסקנה יסודית אחת, אם כי, מטבע הדברים, כל אחד הגיע אליה בדרכו וביטא אותה בסגנונו הייחודי. היהדות רואה את בני האדם כבעלי נטייה להתנהגות רעה מיסודם. התורה עצמה אומרת שיצר לב האדם רע מנעוריו. משום כך התקווה היחידה שיש לציוויליזציה, ולמעשה החובה שמוטלת עליה, אם ברצונה להתקיים ולפרוח, היא לחנך את הילדים מגיל צעיר ולפתח בהם תכונות אופי חיוביות של משמעת, כבוד, שיתוף פעולה, סובלנות והתנהגות לא אלימה. גישה חיובית לחיים היא דבר שצריך להנחיל מוקדם ולעתים תכופות, כדי שהרוע שטבוע בנו תמיד לא ישלוט ויקבע את המדיניות ואת המעשים שלנו.
ההתחלות קשות כי אנחנו נולדים נרקיסיסטים, אנוכיים ומרוכזים בעצמנו. האופק שלנו צר. תינוק בוכה ותובע תשומת לב מיידית ולא משנה כמה אמו עייפה או מותשת. איננו מצפים מתינוק או מפעוט להתחשבות. רק כשהתינוק או הפעוט מתבגרים וממשיכים להתנהג בצורה אנוכית מתחילות באמת הבעיות של החברה ושל האנושות בכלל.
התורה מתבססת על ההנחה שיש לאדם חופש בחירה. היהדות איננה מאמינה בגורל שנקבע מראש ואיננה מטיפה לאמונה בו. ברור שדברים רבים יכולים להשפיע על חופש הבחירה.
ההבנה שבני אדם מתחילים מעמדת נחיתות בכל הנוגע לתכונות האופי שלהם ולהתנהגותם מבהירה לנו שיש צורך בשיפור עצמי. כל הרודנים, הרוצחים, הפושעים והרשעים בהיסטוריה ובעולמנו היום, החלו את דרכם כתינוקות חמודים ומתוקים. אנחנו מוכנים לסבול אנוכיות אצל תינוקות, אבל כשאדם מגיע לבגרות בשנים, התנהגות כזאת נחשבת רעה ומסוכנת לחברה.
הערכים והמצוות של התורה באו לעזור לבני אדם לצמוח ולהתבגר מבחינה רוחנית ופסיכולוגית. איך אדם מיישם את לקחי התורה בחייו ובהתנהגותו - גם זאת שאלה של חופש הבחירה. "הרוע המולד" שיש בנו יכול לעוות את התכונות הטובות לכאורה ולהשתמש בהן למטרות הרסניות ואנוכיות. חז"ל תמיד יעצו לנו לא רק לנתח את השגיאות שלנו ולתקן אותן, אלא לבחון גם את מעשינו "הטובים". כפי שתפילות יום הכיפורים מראות לנו, ההתחלה שלנו לא היתה זכה ויצר-הרע מוסיף לארוב עמוק בתוך האופי שלנו.
חז"ל תהו למה צריך בכלל שיהיה בעולם יצר הרע. התלמוד מספר שבתקופת עזרא תפסו חכמים את יצר הרע ועקרו אחת מעיניו. המטפורה ברורה. יצר הרע נחלש, לכן העבודה הזרה שרווחה כל כך בימי בית ראשון פחתה במידה רבה בתקופת בית שני. התלמוד שואל מדוע הם לא עקרו גם את עינו השנייה, אם כך, ומשיב שכאשר הם ניסו לעשות זאת, התרנגולות הפסיקו להטיל ביצים והעולם, כפי שהוא מוכר לנו, הפסיק להתקיים ולתפקד. אפשר להשתמש ביצר הרע למטרות טובות. יש להטיל בו משמעת ולרסן אותו, ואסור להרשות לו לשלוט בהתנהגות שלנו ובחיים שלנו, ועם זה, מאחר שהוא טבוע בנו כל כך, התורה מבקשת לתעל אותו למטרותיה, אך לא להשמיד לחלוטין את נוכחותו בקרבנו.
היהדות מלמדת שאם נזהה את ההתחלה שלנו נזהה גם את המגבלות שלנו ואת הסכנות שאורבות לנו. רק אם נזהה אותן ונודה בקיומן נוכל לנקוט את האמצעים הדרושים להתמודדות עם המגרעות והחולשות שלנו. כל ההתחלות קשות. אך התעלמות מההתחלות האלה והתחמקות מהתמודדות נכונה, נבונה ומהירה איתן תקשה את החיים עוד יותר, עלינו וגם על אנשים אחרים.
עונת החגים שהסתיימה זה עתה מזכירה לנו את ההתחלה שלנו ואת ראשית העולם, כפי שאנחנו מכירים אותה, ומזכירה לנו גם שיש לנו אתגר לתקן את העולם ולתקן גם את מידותינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
