ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
בסוף פרשת ניצבים מופיע פסוק העוסק בדביקות בקדוש ברוך הוא, ומצוה זו חוזרת על עצמה בתורה כמה פעמים, וכמו שנאמר: "ובו תדבקון" (דברים יג, ה), וכן "ובו תדבק" (דברים י, כ). ומכיון שענין מצוה זו פחות ידוע ראיתי לנכון להאריך בה שהרי היא מצוות עשה ממש כמו שאר מצות עשה, וכגון מצות קריאת שמע ותפילה.
ותחילה יש לבאר איך מתקיימת מצוה זו של דביקות בה'.
והנה כבר דנו בזה חז"ל (כתובות קיא, ב) ושאלו: וכי אפשר לדבוקי בשכינה, והכתיב "כי ה' אלהיך אש אוכלה", אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם, והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים, והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה. ולמדנו מדברי קדשם שכאשר אדם מדבק עצמו בחכמי התורה – הרי זה נחשב כאילו הוא דבוק ממש בשכינה הקדושה.
ובספר מצוות גדול (מצווה ח) ביאר שתכלית ההידבקות בחכמי התורה היא כדי ללמוד את דרכיהם. ובספר החינוך הוסיף שאין הכוונה רק ללמוד את דרכיהם, אלא גם ללמוד מהם כיצד יש לקיים את מצוות התורה וכן ללמוד מהי השקפת התורה הנכונה. דהיינו שאין לאדם לחשוב שבידו להבין את מצוות התורה מעצמו על ידי לימוד עצמי של דיני המצוות, אלא יקפיד ללומדם דוקא מתלמידי חכמים, וכן הדין גם בענייני השקפה – שלא יסמוך האדם על הבנתו בלבד, אלא עליו ללמוד כן דוקא מהחכמים.
ואכן אף שביאור הגמרא הנ״ל הובא להלכה ברמב"ם (הלכות דעות ו, ב), יש שיצאו לבאר את דברי הפסוקים באופן יותר פשוט, והוא שיש להידבק דוקא בקדוש ברוך הוא, וכמו שהובא בדברי הרמב"ן (דברים יא, כב) שכתב:
"תכלול הדביקה לומר שתהיה זוכר השם ואהבתו תמיד, לא תיפרד מחשבתך ממנו בלכתך בדרך ובשכבך ובקומך, עד שיהיו דבריו עם בני אדם בפיו ובלשונו ולבו איננו עמהם, אבל הוא לפני ה'."
וברור שאין כונתו לחלוק על דברי הרמב״ם שהרי הרמב״ם העתיק את דברי הגמרא, רק רוצה לומר שיש להסביר את המצוה הנ״ל בשני רבדים, האחד על פי דרוש חז״ל, והשני על פי הפשט. והסבר הרמב״ן מופיע גם ברמב"ם, רק תחת מצווה אחרת – מצוות אהבת ה'. וכך כתב (הלכות תשובה י, ג): "וכיצד היא האהבה הראויה? הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתירה עזה מאוד עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה', ונמצא שוגה בה תמיד כאלו חולה חולי האהבה שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אשה, והוא שוגה בה תמיד בין בשבתו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה. יתר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו, שוגים בה תמיד, כמו שצונו: 'בכל לבבך ובכל נפשך.' והוא ששלמה אמר דרך משל: 'כי חולת אהבה אני'."
והנה בעוד שהרמב"ם והרמב"ן נחלקו תחת איזו מהמצות עשה נכנס החיוב הנ״ל, בספר חרדים הביא את דברי רבנו בחיי שהסביר שמצוות אהבת ה' ומצוות הדבקות הינם מצוה אחת, וז״ל: "מצוות עשה לדבקה בו יתברך, שנאמר: 'ובו תדבק' (דברים י, כ), היינו תוקף האהבה שלא יפרד ממנו אפילו רגע. והכתוב חלק האהבה והדביקה בשתיים, שנאמר: 'לאהבה את ה' אלוקיך לשמוע בקולו ולדבקה בו.' וכתב הרב בעל חובות הלבבות (פתיחה לשער אהבת ה') שעניין הדביקה היא אהבה הנאמנה והלב השלם, כמו שנאמר: 'ויש אוהב דבק מאח יותר מאח'."
וישנו עוד הסבר של בעל מסילת הישרים (פרק יט) השונה מעט מדלעיל, שלדעתו הדבקות היא ענף של מצוות אהבת ה’:
"ענפי האהבה הם שלושה: הדביקות, השמחה והקנאה. הדביקות, הוא שיהיה לבו של אדם מתדבק כל כך בשם יתברך עד שכבר יסור מלפנות ולהשגיח אל שום דבר זולתו."
ולפני כשבועיים ביארנו שישנם שלושה בחינות במערכת יחסים בנינו לבורא, לעיתים כבן לאב, לעיתים כעבד לאדון, ולעיתים של רעיה ודודה, דהיינו של בעל ואשה. ודברינו במאמר זה נראים ששורשם ביחסינו אל הבורא כרעיה לדודה. וניכר מפסוקים אלו כמה הקב"ה רוצה ומבקש קשר עמוק והדוק עימנו, ומצפה ממנו שנרגיש כלפיו את אותה תחושת קרבה ודבקות שהוא מרגיש כלפינו. ולא במקרה הרמב"ם השתמש במשל של אהבת איש ואשה לתאר את יחסנו לבורא, ואין זה רחוק לומר שהקב"ה ברא את כל מוסד הנישואין על מנת שנלמד ממנו כיצד מצופה מאיתנו לחוש כלפיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
