ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
מניינם בפרשת במדבר: "לִבְנֵי מְנַשֶּׁה תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כֹּל יֹצֵא צָבָא: פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וּמָאתָיִם" (א, לד-לה)
מניינם בפרשת פנחס: "אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה וּפְקֻדֵיהֶם שְׁנַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת" (כו, לד).
הראשונים על אתר לא הציעו הסבר להבדל העצום, אבל רבנו יעקב בעל הטורים במקום כותב: "מנשה נתרבה בזה המנין עשרים אלף וחמש מאות. וזהו שאמרו בני יוסף ליהושע "לֵאמֹר מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד וַאֲנִי עַם רָב עַד אֲשֶׁר עַד כֹּ " ה בֵּרְכַנִי ה'" (יהושע יז יד).
נציע מקור, הסבר והרחבה לדברי הפוסק החשוב (פוסק בן פוסק, בנו של הרא"ש). מקור דברי בעל הטורים בדברי רש"י, המבאר פסוק זה בספר יהושע, "עד אשר ראית שנתרבה מניני ממנין ראשון למנין שני עשרים אלף וחמש מאות כמנין כ"ה בגימטריה, במנין ראשון אתה מוצא במנשה בספר במדבר שנים ושלשים אלף ומאתים ובפנחס שנים וחמשים אלף ושבע מאות".
דברי רש"י מבוססים כנראה על דברי המדרש על הפסוק בברכת יוסף: "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) "שיהא שבטו פרה ורבה כמעיין הנובע, שנאמר "וידבר בני יוסף את יהושע לאמר מדוע נתת לי חבל אחד וגורל אחד ואני עם רב עד אשר כה ברכני ה' (שם יז, יד), ויאמר לו יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה, אמר להם החביאו עצמיכם ביערים, כדי שלא ישלוט בכם עין הרע, אמרו לו אין עין הרע שולט בזרעו של יוסף, שנא' 'בן פורת יוסף בן פורת עלי עין' ".
נתקדם הלאה בעזרת דברי רש"י שם על פסוק א: "וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה כִּי הוּא בְּכוֹר יוֹסֵף לְמָכִיר בְּכוֹר מְנַשֶּׁה אֲבִי הַגִּלְעָד כִּי הוּא הָיָה אִישׁ מִלְחָמָה וַיְהִי לוֹ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן" - לפיכך נטל תחלה בימי משה בעבר הירדן ויהי לו הגלעד והבשן".
רש"י בדבריו הקצרים, עונה על שאלה אחרת: מדוע חצי שבט מנשה קיבלו נחלה בעבר הירדן המזרחי? הרי הם לא ביקשו נחלה שם! ועוד קשה: מדוע לא עשו איתם את התנאי המפורסם שעשו עם בני גד ובני ראובן?
רש"י עונה שכבר מכיר בן מנשה, שהיה איש מלחמה כנכדו של יוסף - המשנה למלך מצרים, כבש חלקים מהגלעד. יתכן מאוד שרש"י צועד כמנהגו הקבוע בעקבות הרמזים של התנא רבי יוסי בן חלפתא, וז"ל: "יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה נולדו בחיי יעקב אבינו, ומתו לאחר מיתת משה רבינו" (סדר עולם רבה (ליינר) פרק ט).
בכיוון זה פירש גם תלמיד הרס"ג: "ומכיר אבי אמו היה ראש ואב לגלעד ויאיר תפס לגלעד אחריו. לפיכך נקרא על שם אבי אמו ועל שם הנחלה שתפשו בימי שלטונו של יוסף שהיה מלך על הארץ. ... ולכן נתאוו בני מכיר לשבת בארץ הגלעד ובתפושת אביהם נתנה משה להם. שנאמר 'ולמכיר נתתי את הגלעד' (דברים ג, טו) ולבני בניו מה שתפשו עד גבול הגשורי והמעכתי ... וגם יהושע נתנה להם שנאמר ויהי הגורל למטה מנשה... כי הוא היה איש מלחמה ויהי לו הגלעד והבשן (יהושע יז א). דע לך באר היטב כי אותם הדברים של חומש של מכיר ויאיר ונבח ספורות לשעבר הן".
התשובה של המדרש, רש"י, בעל הטורים ותלמיד הרס"ג , אחרי בקשת המחילה, אינם עונים על תימה נוספת. אם בני מנשה פרו ורבו יותר מהשבטים האחרים בזכות הברכה של יוסף, מדוע לא מתקיימת הברכה גם אצל בני אפרים?
בשבוע הבא, נציע בענווה פתרון לשתי החידות
שוב למדנו את העיקרון שחז"ל קבעו: "ר' נחמיה אומר דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקומות אחרים" (אוצר מדרשים (אייזנשטיין) ל"ב מדות באגדה), וכה"א "היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה" (משלי לא, יד).
רק עיון בכל המקורות נותן את התמונה השלמה.
נסיים ונציע ללמוד מכאן שגם בחיי היום יום, לא לסמוך על מידע שמגיע ממקור אחד, לא להסתכל על המציאות כבעלת מימד אחד, אלא להשתדל לקבל תמונה כללית, מנקודת מבט רב מימדית, שכנראה תהיה מדויקת יותר וקרובה לאמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
