בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • זרעונים
  • זרעונים – הרב הראל כהן
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
2 דק' קריאה 40 דק' צפיה
אורות, זרעונים, המשך פרק ה "ייסורים מרקים"

כְּשֶׁמִּתְפַּתַּחַת הַהַכָּרָה הַזֹּאת שֶׁל גֵּאוּת ד' בְּקֶרֶב הַנְּשָׁמָה בְּכָל דְּרָכֶיהָ הִיא מְרַצָּה אֶת הַחַיִּים בְּשִׁעְבּוּדָם בְּעִי, מְלוֹתָם נַחַת וְחַיִּים לְפִי אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁהַפְּרָט מַכִּיר אֶת גֹדֶל הַכְּלָל וַהֲדַר מְקוֹרוֹ, וְכָל הָעֹז וְהַמּוֹד וּתְמַח. הוֹלֵךְ וּמִתְעַלֶּה, מִתְכַּלֵּל וּמִתְדֵּר, עַל-יְדֵי הַקְטָנָתָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה לִפְנֵי יוֹצְרָהּ.

הַקְטָנָה הַטִּבְעִית הַזֹּאת מַצְמִיחָה גַּדְלוּת אַדִּירָה, שִׁלְטוֹן שֶׁל הוֹד-מַלְכוּת וּנְהוֹרָא מְעַלְּיָא, הַמְשַׂחְקֶת בְּכָל עֹת בְּעֵת וְעֲלִיזָה בְּחֶלְקָה הַהוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב, הוֹלֵךְ וּמִתְגַּדֵּל עַד אֵין חֵקֶר, אֵין קֵץ, עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם.

אֲבָל מָתַי הִיא טִבְעִית? כְּשֶׁגְּדֻלַּת הָאֱלֹהוּת מִצְטַיֶּרֶת יָפֶה בְּתוֹךְ הַנְּשָׁמָה, בְּצוּרָה שֶׁל דֵּעָה טְהוֹרָה, שֶׁל שֵׂכֶל מִתְעַלֶּה מִכָּל מַהוּת וְיָל דִּמְיוֹת. בְּטוּב הַחַיִּים מְמֻלָּא בְּכָל הוֹד וְתִפְאֶרֶת גְּדֻלָּה, שֶׁאָז נִתְבַּעַת הַהִתְבַּטְּלוּת מִכָּל זָוִיּוֹת הַנְּשָׁמָה, מִכָּל כְּלָלוּתָה. וּפְרָטֻיּוֹתֶיהָ.


לְרַגְלֵי הַמְּנִיעָה הַכְּלָלִית שֶׁל הַלִּמּוּד הָרוּחָנִי בָּעִנְיָנִים הָאֱלֹהִיִּים הוֹלֵךְ מֻשַּׂג הָאֱלֹהוּת וְנֶחְשָׁךְ, מֵאֵין עֲבוֹד. וְהֶרְגֵּשִׁית מְטֹהָרָה.

עִם זֶה הַפַּחַד הַחִיצוֹנִי וְהָאֱמוּנָה הַטִּבְעִית וְהַשִּׁעְבּוּד שֶׁל הַכְּנָעָה נִשְׁאָרִים בִּלְבָבוֹת רַבִּים בְּתוֹר הַשְׁפָּעַת יְרֻשֹּׁה. הַתְּקוּפוֹת, שֶׁהַדֵּעָה וְהַרְגָּשָׁה הָאֱלֹהִית הָיְתָה מְאִירָה בָּהֶן בְּעֻזָּה, עַד שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה מִצַּד גָּדְלָהּ לְשַׁל לְשַׁע. הַנְפָשׁוֹת.


וְכֵיוָן שֶׁנְּקֻדַּת-הַתּוֹךְ שֶׁל הַהַכָּרָה הָאֱלֹהִית עֲמוּמָה הִיא הֲרֵי הַמַּהוּת הָאֱלֹהִית כְּלוּלָה בֶּהָמוֹן, וְגַם בַּיְהִידִים. לִמְאִירֵי דֶּרֶךְ לָהֶם, רַק בְּתוֹר כֹּחַ תַּקִּיף שֶׁאֵין לְהִמָּלֵט מִמֶּנּוּ וְהֶכְרֵחַ הוּא לְהִשְׁתַּעְבֵּד אֵלָיו.

כְּשֶׁבָּאִים לְהִשְׁתַּעְבֵּד לַעֲבוֹדַת-אֱלֹהִים עַל-פִּי הַמַּצָּב הָרֵיקָן הַזֶּה, שֶׁל הַצִּיּוּר הָפֵל הַמָּלֵא תֹהוּ-וָבֹהוּ בֶּשֶׁת. כְּשֶׁחוֹשְׁבִים עַל-דְּבַר אֱלֹהִים בְּלֹא הַשְׂכָּלָה וּבְלֹא תּוֹרָה, יִרְאָה תַּתָּאָה הַנְתוּקָה מִמְּקוֹרָה, שֶׁהוּא יִרְאָה עִלָּאָה, הָאָדָם. אֶת זֹהַר עוֹלָמוֹ עַל-יְדֵי מַה שֶּׁהוּא מְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְקַטְנוּת הַמֹּחִין.

אֵין גֵּאוּת-אֱלֹהִים מִתְגַּלָּה אָז בְּתוֹךְ הַנֶּפֶשׁ כִּי-אִם שִׁפְלוּת דִּמְיוֹנוֹת פְּרוּעִים, הַמְצַיְּרִים תְּכוּנָה שֶׁל אֵיזוֹ מְצִיאוּת. מְטֻשְׁטֶשֶׁת, מְדֻלְדֶּלֶת וּקְצוּפָה, שֶׁמַּבְהֶלֶת אֶת כָּל מַאֲמִין בָּהּ וּמְדַכֵּאת אֶת רוּחוֹ, מְטַמְטֶמֶת אֶת עֲנַת אֶתְנַהּ. שֶׁל הָאָדָם מִלְּהִתְגַּבֵּר, וְעוֹקֶרֶת אֶת הַזִּיו הָאֱלֹהִי שֶׁבְּנִשְׁמָתוֹ.

וְאַף אִם יֹאמַר כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ שֶׁאֱמוּנָה זוֹ הִיא בַּד' אֶחָד הִיא מִלָּה רֵיקָה שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה יוֹדַעַת מִמֶּנָּה כְּלוּם, וְכָל עֲדִין-רוּחַ. הוּא לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה, וְזֹאת הִיא הַכְּפִירָה שֶׁבְּעִקְבָּא דִּמְשִׁיחָא כְּשֶׁזְלוּ מַיִם מִנִּי יָם32 הַדַּעַת הָאֱלֹהִית. בִּכְנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל – וּבָעוֹלָם כֻּלּוֹ.


...
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il