ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
28 במאי 2025 – 25 ביוני 2025
המולד: יום שלישי (27.5.2025) בשעה 9:14 בבוקר ו-3 חלקים.
זמן קידוש לבנה: ממוצאי שבת, ה' בסיוון (31.5.2025),
עד ליל רביעי, ט"ו בסיון (10.6.2025) שעה 3:36 לפנות בוקר
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל רביעי, ח' בסיוון (3.6.2025)
עד ליל רביעי, ט"ו בסיון (10.6.2025) שעה 3:36 אחר חצות
ראש חדש סיון, יום ד', א' בסיון (28.5.2025). תפילת ראש חודש.
מראש חודש סיון (28.5.2025) ועד י"ב סיון (8.6.2025) אין אומרים תחנון, לא "יהי רצון" שלאחר קריאת התורה, ולא הזכרת נשמות. אין מתענים, חוץ מחתן ביום חופתו. אומרים "אל ארך אפים" ו"למנצח". ספרדים אינם אומרים "אל ארך אפים" ו"למנצח" בכל הימים שאין בהם תחנון.
מיום ו', ג' בסיון (30.5.2025), מתחילים שלשת ימי הגבלה.
שבת פרשת במדבר. ד' בסיון (31.5.2025)
מפטירים בהושע ב,א: "והיה מספר בני ישראל", ועד ב,כב: "וידעת את ה'". אין אומרים אב הרחמים.
במנחה קוראים בפרשת נשא. אין אומרים צדקתך צדק. אבות פרק ו'.
במוצאי שבת אין אומרים "ויהי נועם" "ואתה קדוש".
חג השבועות, יום ב', ו' בסיון (2.6.2025).
ערבית, מאחרים להתפלל, לקיים "שבע שבתות תמימות תהיינה".
תפילה של יום טוב, בהדלקת הנרות ובקידוש - ברכת שהחיינו. מקדש יק"ז: יין, קידוש, זמן. נוהגים להיות ערים כל הלילה בלימוד התורה ואמירת תיקון ליל שבועות.
שחרית. נהוג להתפלל בהשכמה.
הלל שלם, קדיש תתקבל, פיוטים. קוראים מגילת "רות". הקורא במגילה כשרה מברך "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו". )יש חסידים וספרדים שנוהגים לקרוא מגילת רות בספר ביחידות בביהכ"נ או בבית, בלי ברכה. בחו"ל קוראים רות ביום ב' דשבועות(. קדיש יתום.
קריאת התורה: מוציאים שני ספרי תורה, י"ג מדות. "אקדמות" יש לומר אחר שכהן עלה לבימה, לפני ברכות התורה.
בספר ראשון קוראים לחמשה בפרשת יתרו, שמות יט, "בחדש השלישי" עד סוף הפרשה. "עשרת הדברות" קוראים בטעם העליון. חצי קדיש.
בספר שני קוראים למפטיר בפרשת פנחס, במדבר כח,כו: "וביום הבכורים" עד כח,לא: "ונסכיהם".
מפטירים ביחזקאל א,א: "ויהי בשלשים שנה" עד סוף הפרק, ומוסיפים ג,יב: "ותשאני רוח". אין קטן עולה למפטיר. הזכרת נשמות (בא"י), "יזכור" לחללי צה"ל ונפגעי הטרור. אב הרחמים, מוסף של יו"ט, ותערב, ברכת כהנים, קדיש תתקבל, שיר של יום (תה' יט): "השמים מספרים". נוהגים לאכול מאכלי חלב ודבש, לפי הכתוב: "דבש וחלב תחת לשונך".
מנחה. של יום טוב. הבדלה של מוצאי יו"ט: יין והמבדיל בלבד.
אסרו חג, יום ג', ז' בסיון (3.6.2025). בחו"ל יום ב' דשבועות.
בשחרית יש שאין נוהגים "אל ארך אפים" ו"למנצח". אין מתענים בו, אפילו חתן ביום חופתו. ונוהגים להרבות קצת בסעודה.
בחו"ל: יו"ט שני של גלויות. - תפילת יו"ט, הלל שלם, מגילת רות, ומוציאים שני ספרים, באחד קוראים לחמשה בפרשת ראה (דברים טו,יט) "כל הבכור", עד סוף הסדרה, ובשני קוראים למפטיר בפרשת פינחס "וביום הבכורים" (במדבר כח, כו).
מפטירים בחבקוק ב': "וה' בהיכל קדשו". הזכרת נשמות.
שבת פרשת נשא, י"א בסיון (7.6.2025)
מפטירים בשופטים יג,יב "ויהי איש אחד", עד "בין צרעה ובין אשתאול" (כה).
במנחה קוראים לשלשה בפרשת בהעלותך. אין אומרים "אב הרחמים" ואין אומרים "צדקתך צדק". אבות פרק א'.
יום ב', י"ג בסיון (9.6.2025). חוזרים לומר תחנון.
שבת פרשת בהעלותך, י"ח בסיון (14.6.2025).
בפרשת השבוע יש נוהגים לקרוא בקול נמוך מן "ויהי העם כמתאוננים" עד "והמן כזרע גד". מפטירים בזכריה ב,יד: "רני ושמחי בת ציון" עד ד,ז: "חן חן לה". במנחה קוראים לשלשה בפרשת שלח. אבות פרק ב'.
שבת פרשת שלח, כ"ה בסיון ((21.6.2025).
מפטירים ביהושע ב "וישלח יהושע", עד סוף הפרק.
מברכים חודש תמוז שיחול ביום חמישי ושישי (26-27.6.2025). אין אומרים אב הרחמים.
המולד: ליל חמישי (25.6.2025), שעה 21:58 ו-4 חלקים.
במנחה קוראים לשלשה בפרשת קרח. אומרים צדקתך צדק. אבות פרק ג'.
יום ד', כ"ט בסיון (25.6.2025). ערב ר"ח תמוז. יו"כ קטן. אין אומרים תחנון במנחה.
א' דראש חודש תמוז (26.6.2025), יום ה', ל' בסיון, תפילת ראש חודש.
____________________________________________________
לוח דינים ומנהגים לחודש אייר כמנהג עדות מזרח
ראש חודש סיון, יום רביעי , א' בסיון. אין אומרים תחנון מר"ח סיון, עד י"ב בסיון. בג' בסיון מתחילים שלושת ימי הגבלה.
שבת פרשת במדבר, ד' בסיון. מפטירים בהושע ב,א "והיה מספר בני ישראל", ועד ב,כב "וידעת את ה'".
מנחה – אין אומרים צדקתך. פרקי אבות פרק ו'.
מוצ"ש – אחרי העמידה אומרים שובה ה', ויהי נועם, ואתה קדוש. הבדלה.
חג השבועות, יום שני ו' בסיון, יום מתן תורה.
יש להכין נר נשמה, ממנו יעבירו אש ביו"ט לבישול.
האשה מדליקה נרות של יו"ט לפני השקיעה. מברכת "להדליק נר של יו"ט" ו"שהחיינו". אם מדליקים אחר השקיעה, יש להעביר אש מנר דולק, ולהיזהר לא לכבות את הגפרור, אלא להניחו שיכבה מאליו.
בערבית מאחרים להתפלל, כדי לקיים "שבתות תמימות" של ימי הספירה, ומתחילים במזמור הרגל: "למנצח לדוד מזמור שיר" (תהילים סח). תפילת יו"ט.
בבית – סדר הקידוש יק"ז: יין, קידוש, זמן (=שהחיינו).
המנהג להיות ערים כל הלילה לעסוק בתורה. נהגו ללמוד תיקון ליל שבועות. כחצי שעה לפני חצות יקרא ק"ש. אחר חצות יברך כל ברכות השחר עפ"י האריז"ל בלי דלוג, אך בלי ברכות התורה. אחר עמוד השחר יטול ידיים בלי ברכה ויברך ברכות התורה. זמן חצות - 24:37 . עמוד השחר – 4:03.
בשחרית – מתפללים בהשכמה. יש להקפיד לקרוא קריאת שמע בזמנה. גומרים ההלל בברכה. בפתיחת ההיכל נהגו לומר "רבש"ע מלא משאלות לבנו", נוסח קבלת התורה שחובר ע"י הרש"ש, י"ג מידות, י"א רבש"ע מלך מושגב וכו'. בריך שמיה, מי שברך לחיילי צה"ל ולמדינה, וכתובה של שבועות המתחילה "ירד דודי לגנו". יש שקוראים 3 קטעים ראשונים ו- 3 קטעים אחרונים בלבד.
מוציאים שני ספרי תורה: בראשון קוראים לחמישה בפרשת יתרו: בחודש השלישי עד סוף הפרשה, קוראים עשרת הדברות בטעם העליון, חצי קדיש. המפטיר קורא בספר שני בפרשת פנחס: "וביום הביכורים", חצי קדיש, מפטירים ביחזקאל א,א: "ויהי בשלשים שנה" עד סוף הפרק, ומוסיפים ג,יב: "ותשאני רוח". במנחה – יש נוהגים לקרוא מגילת רות (בלי ברכה). בארץ ישראל נהגו לקרוא מגילת רות בליל שבועות, ולא ביום. אומרים האזהרות של רבי שלמה אבן גבירול, המתחילות ב"שמור לבי מענה", ובארצות המערב (צפון אפריקה) נהגו לומר האזהרות הארוכות הנפלאות של רבינו יצחק בר' ראובן אלברגלוני (גאון ספרדי שחי בתקופת הרי"ף) המתחילים "איזה מקום בינה".
בחו"ל מחלקים קריאת רות והאזהרות לשני ימי שבועות.
נהגו לאכול בשבועות מאכלי חלב, ויש להיזהר להפריד בין אכילת מאכלי חלב לאכילת בשר, כמו שמפרידים בכל השנה. נוהגים לקרוא כל תהילים ביום זה. שהוא עפ"י המסורת יום פטירתו של דוד המלך.
במוצאי יו"ט – הבדלה של מוצאי יו"ט: יין והמבדיל בלבד.
אסרו חג, ז' בסיון, יום שלישי.
בחו"ל – יו"ט שני של שבועות. ילמד בלילו התנ"ך כמו ביום א' וישן. אם יוכל להיות ער כל הלילה – אשריו. התפילה כמו ביו"ט ראשון. הלל שלם. מוציאים שני ספרי תורה. בראשון חמשה עולים מ"עשר תעשר" (דברים י"ד) עד "כברכת ה' אשר נתן לך". מפטיר בפנחס כמו ביו"ט ראשון. ההפטרה בחבקוק ב': "וה' בהיכל קודשו" עד "למנצח בנגינותי".
מוסף כמו ביו"ט ראשון.
שבת פרשת נשא, י"א בסיון. מפטירים בשופטים יג,יב "ויהי איש אחד", עד "בין צרעה ובין אשתאול (כה). אין אומרים צדקתך.
שבת פרשת בהעלותך, י"ח בסיון. מפטירים בזכריה ב,יד: "רני ושמחי בת ציון" עד (ד,ז): "חן חן לה".
שבת פרשת שלח, כ"ה בסיון. מפטירים ביהושע ב "וישלח יהושע", עד סוף הפרק. מברכים חודש תמוז שיחול ביום חמישי ושישי.
א' דראש חודש תמוז, יום חמישי, ל' בסיון, ר"ח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
