ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
"ויצעקו בני ישראל אל ד'" (יד' י') ופרש"י: "תפסו אומנות אבותם", וכוונת רש"י, כי אין כאן צעקה סתמית מתוך מורא, אלא זו פעולת הזדהות עם האבות, אבותינו השרישו בנו את הסגולה הזו של תפילה אל ד', וכך פרש"י: "זה אלי ואנוהו אלוהי אבי וארוממנהו, לא אני תחילת הקדושה אלא מוחזקת ועומדת לי הקדושה ואלקותו עלי מימי אבותי".
"עם זו יצרתי לי - תהלתי יספרו", יצירת בני ישראל שהחלה מיציאת מצרים, נועדה על מנת שנודה ונהלל לד', ועל כן בברכת רפאנו אנו מדגישים, הושיענו וניושעה כי תהילתנו אתה, כי כל היצירה היא ע"מ להודות לד'. ההבטחה, "כי אני ד' רופאך" באה בתוך המהלך של יציאת מצרים, וכאמור, יציאת מצרים היא היצירה של העם, ובתוך התהליך הזה כלולות כל הישועות הנצרכות בהם נגיע עד ל"תהלתי יספרו".
אמנם, לעומת ההזדהות עם אומנות אבותם והאמונה בד' ובמשה עבדו, הרי בסוף הפרשה "וילחם עם ישראל ברפידים", ודרשו חז"ל (סנהדרין ק"ו): "רבי יהושע אומר, שריפו עצמן מדברי תורה, שנאמר לא הפנו אבות אל בנים מספון ידיים". החטא של רפידים הוא רפיון ומבוכה, הרהורים והיסוסים, היש ד' בקירבנו אם אין, וע"כ דרש ר' יהושע, יש רפיון המתבטא באי יכולת להעביר דבר ד' מאבות לבנים, והוא הגורם ל"ויבוא עמלק". התיקון החל במעשיו של משה רבינו "ויהי ידיו אמונה" ופירש האבן עזרא: אמונה - דבר עומד וקיים, וברשב"ם שם: אמונה - קיימין בחוזקן, וכן בכל דור ודור אמונתו קיומו לדור דורים. משה רבינו ביסס את האמונה לדורות, ובמכילתא דרשב"י נאמר: "ר' עקיבא אומר, מה תלמוד לומר גַבר ישראל, כשהיה משה מגביה ידו, שעתידין ישראל להגביה דברי תורה שעתידין להינתן על ידיו", כלומר, משה הכינם להיות ראויים לקבלת התורה, לצאת מהרפיון ולהעלותם לתוקף ועוז של אמונה, ויגבה לבם בדרכי ד', וגבר ישראל!
הקב"ה יזכנו להמשיך מעשה האבות, להתקשר יותר ויותר לתורה ולמגידיה, ובכך לחזק את הקשר בין אבות לבנים, באמונה שלימה ותמימה, אמן.
__
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
