חותם מקודש הקדשים בכל בית בישראל | הרב אלקנה ליאור | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
חנוכה
עיונים בעניני חנוכה

קטגוריה משנית

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

פתח הבית מבפנים
כתב הרמ"א בהלכות חנוכה 1 : "ומיהו בזמן הזה שכולנו מדליקים בפנים... המנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח כמו בימיהם". ויש להבין – אם אין מדליקים בפתח הבית מבחוץ כתקנת חז"ל אלא בפנים, מה זה משנה היכן? מה העניין בהנחת החנוכייה בפתח הבית מבפנים?
כדי להבין זאת נפתח בשאלה נוספת. כתב המשנ"ב 2 על דברי הרמ"א שיש אומרים שכל אחד מבני הבית ידליק – שהיינו "לבד מאשתו, דהיא כגופו". כלומר גם למנהג בני אשכנז שמצווה להדר שכל אחד מבני הבית ידליק בעצמו, בני הזוג, האיש ואשתו, ידליקו הדלקה אחת ואין להם להדר שכל אחד מהם ידליק בפני עצמו. דהיינו מצוות נר חנוכה ביסודה מוטלת על הבית, על המשפחה. גדר יסודי זה בוודאי נכון לדעת השו"ע, הסובר שהאב מוציא ופוטר את כל בני ביתו הסמוכים על שולחנו, אך נכון גם לדעת הרמ"א; לגבי הזוג בוודאי, וניתן לומר שעקרונית אף לגבי הילדים, שהרי מדברי הגרעק"א עולה שהיכולת שלהם לברך נובעת מכך שמכוונים שלא לצאת ידי חובה על ידי האב, משמע שיכולים היו לצאת ידי חובה, כלומר בעיקרון אף לדעת הרמ"א המצווה היא על המשפחה, על בני הבית.
ויש להבין: מדוע נתייחדה מצווה זו, בשונה משאר המצוות, שחכמים הטילו אותה לא על הפרט כחובת גברא אלא על הבית? מה ניתן ללמוד מכך על משמעות המצווה?
הבית מול הרחוב
ונראה לומר שחז"ל בעומק דעתם העמיקו וחיפשו מה היה שורש הניצחון במאבק מול תרבות יוון, וזיהו את השורש בחוזקו ובחוסנו של הבית, של המשפחה בישראל. וזהו הדגש: "חשמונאי ובניו" – את המאבק הובילה משפחה, משפחה חזקה של הכהן הגדול ועוד שכמותה. בזכות המשפחתיות האיתנה שלהן לא הושפעו מהתרבות שפשטה ברחובות, ומאידך המתייוונים הרבים שכן הושפעו מהרחוב, כנראה כי הבית שלהם לא היה מספיק יציב. על מנת לחזק את הבית לדורות, בפרט לקראת הגלות תיקנו חז"ל את המצווה על כל בית ובית בישראל, כלשון הרמב"ם 3 : "מצותה שיהא כל בית ובית מדליק נר".
על פי זה נבין ביתר עמקות את דין מקום ההדלקה "על פתח ביתו מבחוץ". עוד לפני החשיבות שהנרות מקרינים גם כלפי חוץ משום פרסומי ניסא 4 , יש עניין גדול נוסף: להדליק דווקא בפתח הבית, משום שחז"ל הטילו את חובת המצוה על הבית, אם כן ראשית ההדלקה צריכה להיות בבית 5 . ומה משמעות התקנה להדליק דווקא בפתח? אם כנים דברינו שהמטרה לחזק את הבית היהודי, כמשפחה מלוכדת, חכמים חיפשו מהו המקום בבית שהוא בעמדת מפתח ויכול לכלול את כל הבית וזיהו את הפתח – שהרי דרכו מוכרחים כולם להיכנס אל הבית. גם אם בבית ישנם חדרים נפרדים, הפתח משותף לכולם כי דרכו כולם נכנסים, הוא "המפתח" אל כל הבית 6 , ועל כן הוא המקום הראוי להנחת נר החנוכה.
יתרה מזאת, אם כנים דברינו שהמאבק היה בין הבית לרחוב, אם כן פתח הבית הוא המקום שבו מתרחש נס חנוכה והניצחון הרוחני שבו. במפתן הבית מסנן האדם את ההשפעות הזרות הבאות מבחוץ, וכן בו הוא מתחזק ומתחסן רגע לפני היציאה לרחוב מהמטען הרוחני שספג בבית. נמצא שהפתח הוא המקום הראוי לנר חנוכה. על פי זה מובן הרמ"א ואף הבן איש חי (וכן נהג הרב אליהו זצ"ל) שגם אם מדליקים בפנים, יש להדליק בפתח הבית דווקא.
מוקף במצוות
כעת נוכל להבין הידור נוסף שאמרו חז"ל בנר חנוכה – להניחו בצד שמאל, כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל ויהא המדליק מוקף במצוות. מדוע דווקא כאן תיקנו חז"ל שיהא מוקף? ולמה לא תיקנו שננענע בסוכות את הלולב מול המזוזה, ובראש השנה נתקע שם בשופר? אלא ודאי שהדין אינו מתחיל מהצורך להיות מוקף, אלא מכך שהמקום האידיאלי למצווה זו הוא דווקא בפתח, כשם שמקום המזוזה הוא דווקא בפתח הבית, ומעבר למצוות כתיבתה היא גם משמשת כשמירה על הבית. לכן בימי החנוכה כשחוברות הן יחד, יש להניח אותן משני הצדדים כדי שיהא האדם מוקף במצוות. ואם המזוזה מימין "כדרך ביאתך" אל הבית, אזי נר חנוכה יונח משמאל, ולפני שאתה יוצא מהבית לרחוב תזכור מאין באת ולאן אתה הולך.
בבית – דומיא דנס
נראה שיש עומק נוסף בכך שמקום ההדלקה הוא בבית.
מצינו בנר חנוכה כמה הלכות שהן דומיא דנס. המשנ"ב 7 כותב: "ומכל מקום מצוה בשל שמן טפי מנרות של שעווה, דעל ידי השמן נעשה הנס". גם הדין ש"מוסיף והולך" הוא דומיא דנס. וכן את איסור ההנאה מנרות החנוכה מנמק הר"ן "דעשאוה כהקדש דומיא דמנורה". נראה שגם המנהג להדליק בבית הכנסת (שאינו מוזכר בגמ') נובע מכך שבית הכנסת הוא בבחינת מקדש מעט, ודומיא דמקדש עד כדי כך שגם לשו"ע מברכים כאן על מנהג משום פרסומי ניסא. וגם ההדלקה בבית הכנסת מיקומה ופרטיה, בכותל דרום וכו' – כל המנהגים ממש דומיא דמנורה.
נראה לאור זה שאף בהדלקה שהיא מעיקר הדין, דהיינו "נר איש וביתו" (שהרי בבית הכנסת אף אחד אינו יוצא ידי חובה) – עצם התקנה להדליק היא דומיא דנס. שהרי היכן היה הנס? במנורה הדולקת בבית. אמנם בבית הגדול והקדוש, בבית המקדש, אך סוף סוף בבית ודומיא דנס תיקנו חז"ל להדליק בבית. רעיון זה מעצים מאוד את הבית היהודי, כי הוא מדמה כל בית בישראל למקדש מעט. כל בית הוא כבית המקדש בזעיר אנפין. ואם כן נרות החנוכה מושכים אלינו אור מבית המקדש, "עשאוה כמנורה" כלשון הר"ן 8 .
קשר נוסף בין נרות החנוכה לבית המקדש, אנו מוצאים בדברי הרמב"ן המפורסמים בתחילת פרשת בהעלותך, שההבטחה "שלך גדולה משלהם" שנאמרה לאהרן על הדלקת המנורה מרמזת על נרות בית חשמונאי.
העיקרון של זכר למקדש מסביר מזווית נוספת מדוע נר חנוכה משמאל, שהרי במקדש המנורה מצד שמאל 9 . ומובנת גם הנחת הנר מול המזוזה – במקדש נמצא ארון הברית עם הלוחות, חפצא של קדושה, ולכן גם בבית רצו חז"ל להסמיך את הנרות לדבר קודש. ומהו הדבר הקדוש הקבוע בכל בית? המזוזה. אמנם בבית כנסת זה ארון הקודש בו מונח ספר התורה אך בכל בית זה לפחות מזוזה. לפי זה "מוקף" במצוות אין הכוונה רק שיש מצוות משני הצדדים, אלא מוקף מלשון סמיכות 10 – דהיינו להסמיך המצוות זו לזו.
למה מצווה להניחה בחוץ
על פי זה מובנת באור חדש ההלכה שיש להדליק את הנר מבחוץ – לא רק משום פרסומי ניסא, אלא דומיא דמנורה שעליה נאמר (שמות כז, כא): "בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". כשם שהמנורה אינה בקודש הקדשים אלא מחוץ לו, אף נר חנוכה מקומו בחוץ.
ראשית, הטעם הזה מעצים את הבית – הוא לא רק מקדש מעט, הוא אפילו בבחינת קודש הקדשים, "זכו – שכינה ביניהם"! ושנית, זה עומק הפרסומי ניסא שהתכוון אליו רש"י, שהרי מדוע המנורה נמצאת בהיכל? "עדות שהשכינה שורה בישראל". וכך את נר החנוכה אנו מניחים בחוץ, כלפי חוץ, להודיע ולפרסם שהשכינה שורה בישראל, שהרי ריבונו של עולם עושה לנו ניסים, וזהו הפרסומי ניסא 11 ! נר החנוכה מעיד על חוסנו של הבית, של המשפחה, על כוחם של חשמונאי ובניו, הבאים מכוח "יערוך אותו אהרן ובניו". בבחינת "יאמרו נא בית אהרן כי לעולם חסדו".
שורש החינוך הישראלי
כעת נשלב את שני הרבדים לעומק אחד. מהיכן שואב הבית את חוזק חינוכו? מבית המקדש! כל משפחה ומשפחה כחלק מכלל ישראל, שואבת את כוחותיה הרוחניים מאוצר הבית הגדול והקדוש של כלל ישראל. זהו שורש החינוך שלנו. וזה שהמצווה הוטלה על המשפחה ולא על הפרט גם זה דומיא דמקדש, שהרי הדלקת המנורה, וכמוה כל שאר עבודות המקדש, הן מצוות ציבוריות. בהטלת המצווה על בני הבית ולא על כל פרט, בא לידי ביטוי הממד הציבורי: צא מ"האני" הפרטי, אל כלל המשפחה, שהיא אחת מכל משפחות ישראל, אתם חלק מכלל ישראל. נר חנוכה מלמד כל בית בישראל: אתה לא עומד רק לעצמך, אתה שייך לציבור ומקרין על האחרים, וכוחותיך אינם נובעים רק ממך, אלא מהמעיין האינסופי של כלל ישראל – ויש בו קריאת כיוון לאן לשאוף.
זה כוחו וחוסנו של החינוך של הבית היהודי. ולא בכדי נקראו הימים חנוכה – על שם חינוך בית המקדש, שממנו נמשך החינוך של כל בית, "חוקת עולם לדורותם". "ברוך... אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר חנוכה", במילה זו מופיעה גם חנוכת המקדש וגם חנוכת כל בית ובית בישראל לדורות.

^ 1.רעא, ז.
^ 2.ם, ס"ק ט.
^ 3.הלכות מגילה וחנוכה ד, א.
^ 4. כפרש"י על המקום מדוע הנרות ניצבים כלפי חוץ. אבל יש משמעות לעצם המיקום בפתח הבית, כמבואר ברבנו ירוחם, ומובא בבאור הלכה סימן תרעא ד"ה "וצריך נר אחר להשתמש לאורה", והוא משום "היכרא" – יסוד בסיסי יותר שמופיע הרבה גם ברש"י על הסוגיה.
^ 5.יש מחלוקת גדולה בפוסקים האם מי שאין לו בית חייב בנר חנוכה. וההכרעה שלא יברך על ההדלקה.
^ 6.כפי שלעניין חובת בדיקת חמץ בבית, מסירת המפתח מקנה את הבעלות והאחריות על כל הדירה לשוכר.
^ 7.תרעג סק"ד.
^ 8.אין עוד מצווה שאנו מקיימים בבית שהיא ממש דומיא דמקדש.
^ 9.בבית הכנסת מדייקים גם לדרום, אך בבית הפרטי לא תמיד אפשר לכוון דווקא לדרום, ולכן מדייקים לפחות בפרמטר האפשרי – צד שמאל.
^ 10.כמו "תרומת מעשר ניטלת שלא מן המוקף" (ביכורים ב, ה) .
^ 11. חז"ל הפליגו בחשיבות של "פרסומי ניסא", עד כדי כך שהורו שהאדם "ימכור כסותו כדי לקנות שמן לנר חנוכה", כי זה יסוד האמונה – הידיעה שריבונו של עולם משגיח על כלל ישראל ועושה לנו ניסים של גאולה.

עיונים בעניני חנוכה

הרב אלקנה ליאור

ר"מ בישיבת בית-אל.

43 דק'
חגים
נקודות לחנוכה מתוך ה'שפת אמת'
רעיונות למועדים במעגלי השנה
י"ז כסליו תשפ"ה
41 דק'
הכנה לחג השבועות
הכנה לחג מתן תורה
ג' סיוון התשע"ג
45 דק'
עניני החג
גילוי הפנימיות על ידי בסומי בפוריא
שיעור לקראת פורים
י"א אדר התשע"ג
בן יומו - לפורים
בן יומו - נספחים
אדר התשע"ה

עיונים בעניני חנוכה

1:14
עניינו של חג
הלכות חנוכה להלכה ולמעשה
הרב משה בר ציון | כ"ד כסלו תשפ"ה
עניינו של חג
על ניסיך שבכל יום עמנו
הרב ש. יוסף וייצן | כסליו תשפ"ה
2 דק'
עיונים בעניני חנוכה
האם צריך להדליק חנוכייה במנייני חצירות?
הרב שמואל אליהו | כ' כסלו תשפ"א
42 דק'
יסודות הש"ס
מהות חנוכה
הרב דוד ניסים זאגא | כ"ה כסלו תשפ"ו

עיונים בעניני חנוכה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
מגד ירחים
רחל מבכה על בניה
עלון מס' 170
הרב בניהו ברונר | מרחשוון תשע"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

40 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' חשוון תשפ"ז
48 דק'
אור התנ"ך
מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
י"א חשוון תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרה"ג דוב ליאור
הרב יהושע שפירא
הרב אורי שרקי
הרב אליהו ברין
הרב יהודה מלמד
הרב חנן פורת ז"ל
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב יהודה לייב גרונר

40 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' חשוון תשפ"ז
36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז
48 דק'
אור התנ"ך
מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
י"א חשוון תשפ"ז
28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז
45 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
הרב הראל כהן | ד' חשוון תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
27 דק'
שם משמואל על הפרשה
היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
30 דק'
שם משמואל על הפרשה
יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז