ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
- ספריה
- קומי אורי
- יד - אהבת ישראל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אחינעם הדסה בת תמר
ההגדרה ההלכתית של מצווה זו היא כמו שר' עקיבא אומר בשלילה "מה דעלך שניא לחברך לא תעביד". רואים זאת במעשה שמביאה הגמרא 1 על שניים שהלכו במדבר ולאחד יש מים, הוא אינו מצווה לתת אותם לחברו, חייך קודמים לחיי חברך. ה"יד רמה" אומר שמקור האיסור על אדם להזיק לחברו הוא במצוות עשה של "ואהבת לרעך כמוך". ציווי זה הוא בכיוון השלילה - מה שלא היית רוצה שיעשו לך אל תעשה לחברך. אך בכיוון החיובי לא ציוותה התורה לעזור לזולת כפי שהיה עוזר לעצמו, שהרי אי-אפשר לדרוש מהאדם לאהוב את השני כפי שהוא אוהב את עצמו, זה נגד הטבע, רק צריך להיזהר שלא לעשות לזולת מה שהוא עצמו לא רוצה שיעשו לו.
עם זאת, לגבי מצוות "לא תלך רכיל בעמך" אומר החפץ חיים שאיסור זה נאמר רק לגבי מי שהוא עמית אתך בתורה ומצוות, אבל מי שהוא פוקר, עליו אין המגבלה של "לא תלך רכיל בעמך", שהרי אינו עושה מעשה עמך.
כאשר התורה דורשת רמה מוסרית גבוהה היא מתירה דברים מסוימים, כמו היתר לפרסם דברים על מי שאינו שומר תורה ומצוות, כדי שהציבור לא ייגרר אחריהם.
בגמרא מופיעים ביטויים שמתייחסים בחיוב באופן כללי גם לרשעים - "אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון" 2 , ומתארים את דרגתם של הדרים בארץ-ישראל שהם צדיקים, שאחרת הארץ היתה מקיאה אותם. מצד שני נאמר "משנאך ה' אשנא", ודוד אומר על אחיתופל "ירדו חיים שאולה". כיצד מתיישבים הדברים?
על-פי החכמה הפנימית, אין רע מוחלט בעולם, בכל רע יש גרעין של טוב. הראשונים ראו שאין דבר שהוא כולו שלילה, אבל מצד ההנהגה הגלויה אנחנו צריכים להלחם כנגד הרשעה. התורה קובעת מהו טוב ומהו רע, ואם אדם חוטא אנחנו צריכים להביע התנגדות. מבחינה רעיונית עמוקה, איננו שוללים את עצם קיומו של הרשע, כי יש בו איזה טוב. אבל לא ייתכן שתהיה לזה השפעה על תגובתנו. הצד הסגולי הטוב שיש בו לא צריך לחפות על התנגדותנו לצד הרע המופיע בו.
צריך לעשות הבחנה בין שנאת הרע לשנאת האדם העושה רע. הרב קוק כותב בשמונה קבצים, שכהדרכה ציבורית איננו יכולים להתייחס לסגולה, זה יפגום ביכולת שלנו להתנגד לרע. לאדם פשוט קשה להבחין בין טוב לרע, צריך להיות גדולים מאוד כדי לעשות את ההבחנות האלה. הציבור הרחב צריך להתנגד לרע ולא לחפות עליו.
הדברים שהרב כתב מגיעים מנקודה פנימית, שיש ברע משהו טוב. יש דעה שעשיו נשק ליעקב בכל לבו, גם בעשיו יש דברים גדולים, לא הכול שלילה, אבל זו לא סיבה לאהוב את כל הגויים. אנחנו צריכים לדעת להגדיר את האויבים שלנו ולהיאבק נגדם. יש בסגולה דבר טוב מבחינה רעיונית, אבל אין לזה יישום בפועל. זו לא הנהגה מעשית וזה לא סותר את מציאותה של אותה נקודה טובה שישנה בכל רע בעולם. את עמלק יש למחות מתחת השמים, מעל השמים גם בו יש טוב.
כתוב בספר "משפט המלוכה" של הרב יהודה גרשוני, ומופיע גם בשם ר' חיים מבריסק, שכל העמים שניסו להשמיד את עם ישראל יש להם דין של עמלק. יש הנהגה בעולם שלנו, על-פי הנגלה, ויש נקודות בעולם הפנימי שלא סותרות את ההנהגה בפועל.
היחס המוגזם לנקודות הטוב מטשטש את ההתנגדות לרע, אסור לתת למהלכים מעולם האצילות להשפיע על ההנהגה בעולם העשייה. בעולם המעשי צריך להתנגד לרשעה בפועל. אמנם יש דרגות, על כלל ישראל צריך ללמד זכות שהם מושפעים והם שוגגים. בגמרא יש דברים עמוקים ואי-אפשר ללמוד מהם דברי הלכה, אנחנו צריכים להגדיר את ההלכה בתוקף.
בזמן הקמת המדינה חלק מהציבור הדתי ניתק מגע לגמרי, אך אנחנו אמרנו שיש לנו מכנה משותף עם הציבור הכללי: עלייה, ארץ-ישראל, התיישבות, הגנה על כבוד האומה ועל כבודה של ארץ-ישראל. לצערנו הרב חלק מהציבור החילוני התנתק לגמרי ממורשת ישראל, זה לא היה אותו ציבור שהיה לפני שבעים שנה, וזה מביא את ההתנתקות מהלאומיות ואת ההתנתקות מארץ-ישראל.
הרב זצ"ל כותב באיגרת קמ"ד, שהיהדות לא יכולה להישען על גרגרי היסטוריה וידיעת השפה, והגישה שנשענת רק על זה תהפוך למפלצת, לשנאת עם ישראל וארץ-ישראל. יש היום אנשים שלהוטים להסגיר את הארץ לאויב, אך הקב"ה מקשה את ערפם של אויבנו, אחרת כבר מזמן היו אותם אנשים מסגירים את ארץ-ישראל בידי אויבים. מה המכנה המשותף שלנו היום עם אותם אנשים, עם איזה רעיון נלך ביחד? אפילו את כבוד האומה הם הורסים. הרי הם מנסים לטשטש את זהותנו היהודית. אמנם עם ישראל הפשוט הוא בריא, וראו זאת באחוזי הגיוס הגבוהים במלחמה האחרונה. יש קבוצה שהשתלטה בתחומים מסוימים, ואתם יש דילמה במציאת המכנה המשותף.
מה צריך להיות היחס כלפי יהודי מן השורה שהזיק לי, האם יש מצווה לאהוב אותו? מה היחס לגבי מי שלא מודע שהמעשה שעשה הזיק לי?
קודם כל יש לנסות להוכיח אותו, ועל זה נאמר "לא תשנא את אחיך בלבבך", אבל אם הוא לא מקשיב אין מצווה לאהוב אותו. חז"ל אומרים שלא הזהירה התורה אלא על שנאה שבלב, בלי להוכיח, אבל מי שלא שומע לתוכחה אין איסור.
לגבי מי שלא עושה את הדבר במזיד, אי-אפשר לשנוא אותו, אך כמובן שצריך להתנגד ולמנוע את הצלחת מעשיו. אם אפשר לדון אותו לכף זכות, צריך לעשות כך. אך אם הסבירו לו את פשעו והוא לא סר ממנו, אי-אפשר לסנגר עליו.
מובא בספרים חיצוניים, שהמכבים הרגו גם את היהודים המתייוונים. כיצד זה מסתדר עם הברכה שניתנה לכוהנים: "הנני נותן לו את בריתי שלום"? וכי פנחס לא הרג את זמרי?
אם נניח שמה שכתוב בספרים החיצוניים נכון, היו שם אנשים שהתייוונו והצטרפו למלחמת היוונים בישראל. הם היו פושעים, בוגדים, והתורה אמרה "ובערת הרע מקרבך", כפי שבני לוי פגעו במי שעבדו לעגל או במי שניסה לייאש את העם ולחזור למצרים. בזמן המכבים היה מצב של מלחמה, ובמצב של מלחמה לא צריך עדים. לא מדובר באנשים שנסחפו וכו'. אם החשמונאים שנהגו לפי התורה פגעו בהם, אז צריך לדעת שאותם מתייוונים פעלו כנגד עם ישראל. אמנם יש להם סגולה, אך מהצד הגלוי היות שהם נלחמו בעם ישראל יש לבער אותם.
יש אומרים שעיקר קיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך" זה באשתו.
אשתו של אדם כגופו, ולכן ודאי שיש בזה עניין מיוחד. באשתו אדם יכול לקיים מצווה זו יותר מכל אדם אחר.
^ 1. בבא מציעא סב עמוד א.
^ 2. סנהדרין לז עמוד א, מגילה ו.
_________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
^ 2. סנהדרין לז עמוד א, מגילה ו.
_________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
