אהבת ישראל כלפי יהודי שאינו שומר תורה ומצוות | הרב יעקב כהן | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
עם ישראל
היחס למי שאינו שומר מצוות

קטגוריה משנית

ספריה
קומי אורי
יד - אהבת ישראל

6451

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

איתן יוסף בן יצחק יעקב

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

דברים אלה נאמרו כתגובה למאמר של הרב אביחי קצין.

בכתיבת הדברים הבאים אני עומד בפני קושי כפול. הקושי האחד הוא, שהם נכתבים כתגובה לדברים שכתב תלמיד חכם שידיו רב לו בהפצת תורה ובקירוב לבבות עם ישראל לאביהם שבשמים, ו"אהבת ישראל" אצלו אינה רק סיסמא אלא דרך חיים עמוקה, דרגה שלא זכיתי אף להתקרב אליה; הקושי השני הוא הקושי לכתוב כנגד מאמר שהנני מסכים עם עיקר מסקנתו המעשית, שאהבת ישראל היא הדרך המרכזית שבה אנו נדרשים להתייחס לאחינו שעדיין אינם שומרי תורה ומצוות.

בכל זאת, תורתנו אמת כתיב בה, ואין בה משוא פנים; ולענ"ד אי-אפשר לפטור את הסוגיה הגדולה של היחס הנפשי ליהודי שאינו שומר תורה ומצוות, עליה יש מקורות הלכתיים ואמוניים רבים מאוד, באופן שבו הדברים מוצגים במאמר. אם כוונת הרב קצין לומר שבדורנו רוב האנשים שאינם שומרי תורה ומצוות הריהם בגדר "תינוקות שנשבו", ולכן אין לשנוא אותם, פשוט שאין צורך באישור ממני לדברים שכתבו כבר גדולי ישראל; אולם מהמאמר כפי שהוא נכתב נראה שאין כל רלוונטיות לכל ההלכות המפורשות שנאמרו ביחס לשנאת הרשעים, בין ביחס למי שמוגדר תינוק שנשבה ובין ביחס למי שאינו מוגדר כן, ועל כך ברצוני להעיר שתי הערות מרכזיות.

הרב קצין מסיק מדברי התוספות במסכת פסחים שתהליך השנאה הינו "דבר פסול ", גם אם הוא מתחיל מסיבות מוצדקות, וזאת משום שהוא עלול להוביל לשנאה גמורה. אולם בפשטות הבנה זו בדברי התוספות לא תיתכן, שהרי באותה סוגיה עצמה שעליה מוסבים דברי התוספות נאמר "רב נחמן בר יצחק אמר מצוה לשנאותו" 1 , והתוספות אף שואלים "ואם תאמר דבאלו מציאות אמרינן אוהב לפרוק ושונא לטעון מצוה בשונא כדי לכוף את יצרו והשתא מה כפיית יצר שייך כיון דמצוה לשנאתו", ועל שאלה זו הם עונים את התשובה המצוטטת במאמר; אם כן, ודאי שאין בכוונת התוספות לומר בתשובתם שתהליך השנאה מיסודו הינו דבר פסול, שאם כך תסתור מסקנה זו את המפורש בסוגיית הגמרא, אלא כוונתם היא שיחד עם מצוות השנאה כלפי רשעים, יש לשים לב ששנאה זו לא תפרוץ את גבולותיה.

ההשלכה שהשליך הרב קצין מדברי המשך חכמה, שדברי הרמב"ם העוסקים בשנאת רשעים מתייחסים רק ליחידי סגולה שכמעט ואינם קיימים במציאות - תמוהה מאוד לענ"ד, שהרי הרמב"ם לא כתב את הלכותיו רק ליחידי סגולה, וכל כגון זאת לא היה על הרמב"ם לסתום אלא לפרש. גם ראשונים ואחרונים רבים הזכירו את מצוות שנאת הרשעים, ולא כתבו שמצווה זו אינה רלוונטית אלא ליחידי סגולה 2 , ולא ייתכן לפטור את כל המקורות בנושא רק על-פי פירוש של המשך חכמה שכלל לא נכתב בהקשר הלכתי אלא בהקשר פרשני 3 , ולדלג על כל הדיון ההלכתי שנכתב בנושא בכלל, וביחס לדברי הרמב"ם בפרט. אם נלך בדרך זו, נוכל "לשחק" עם עולם ההלכה כפי הנראה בעינינו, ולהגיע כמעט לכל מסקנה שנחפוץ בה, וודאי לא עלה כן בדעת הרב קצין.

אף המעיין במאמרו של הרב קוק "על במותינו חללים" 4 ייווכח, שלאחר שהוא הביא מקורות רבים הממחישים את מורכבות הנושא, ואשר חלקם כתובים בחריפות רבה, לא עלה בדעתו לפטור אותם על-ידי האמירה שהמקורות הללו אינם רלוונטיים אחרי חטא העגל. וכך תיאר הרב קוק את הדילמה הניצבת בפניו:

"קרא אתה בפיך שמא שכחת, או שמא לא למדת, את האמור: 'כל הפורש מדרכי ציבור אין מתעסקים עמו בכל דבר, אחיהם וקרוביהם לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים שנאבדו שונאיו של מקום, שנאמר הלא משנאיך ד' אשנא, ובתקוממיך אתקוטט, תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי'. והכאב הולך ומתגדל, ומלחמת הרוח הטרגית עולה עד מרום קצה, למקראם של דברי הרמב"ם, המתגלמים בצורה יותר ברורה (פ"א מהלכות אבל הלכה י): 'כל הפורשים מדרכי ציבור, והם האנשים שפרקו עול המצות מעל צוארם, ואין נכללין בכלל ישראל בעשיית המצות ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות, אלא הרי הן כבני חורין לעצמן, אין מתאבלין עליהן, אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשים לבנים ומתעטפים לבנים, ואוכלים ושותים ושמחים, שהרי אבדו שונאיו של הקב"ה, ועליהם הכתוב אמר 'הלא משנאיך ד' אשנא...' ואתה חביבי צא ופרנס ועשה שלום בין רגשי הלב והשקט את המלחמה הסואנת כים זועף. שמא תאמר ליישב על פי הנוסח הרגיל מיסודו של מר אחד העם: הספר הוא ספר, והלב עושה את החיים, וכיון שהלב נלחם בספר הראשון הוא המנצח. במטותא מנך חביבי, אל נא תרפא שבר גדול על נקלה. הספר וכל אגפיו גילוייו של הלב הם, ואיזה לב לב האומה, הלב של נשמתה, הלב של תמצית כל הוייתה, של מעמק חייה. זה הלב דוקא בספר הוא מונח וגנוז, ותוך כל גרגיר המתגלה מאוצר הספר המון רב של לב ושל חיים מונחים..." 5 .

יישוב המקורות ההלכתיים והאמוניים הרבים העוסקים ביחס לאדם רשע מצריך מאמר נרחב ויסודי, שאין כאן מקומו. בכל זאת, קשה לחתום את הדברים בסימן שאלה, ועל כן אכתוב שתי נקודות, שהן ציוני דרך בלבד, וודאי שאינן מקיפות את מכלול הסוגיה.

כתב אוהב ישראל הגדול, הרב קוק: "שנאת הרשעה כשהיא עמוקה וגדולה, צריכה לבוא בתחילת ברייתה יחד עם שנאת הרשעים. רק אחר כך היא מתמתקת על-ידי כוח הדעת ומתבררת, עד שהיא עומדת על ניקיונה האצילי, שאין כי אם שנאת הרשעה לבדה... כי חסרון השנאה אל הרשעים - יטשטש את השנאה של הרשעה עצמה... על כן מוכרחת היא המחשבה הראשונה להיות בתכונת מידת הדין, ואחר כך מידת הרחמים באה, וממתקת אותה בשיתופה" 6 . למדנו מהדברים הללו ששנאת הרשעים שייכת יותר דווקא בשלבים הראשונים של התפתחותו הרוחנית של האדם, ואם כן הדרכה רוחנית שמתחילה מיד באהבת הרשעים הינה הדרכה מסוכנת, שתוביל בהכרח לטשטוש בין טוב לרע.

פירוש המילה שנאה בעברית אינו בהכרח שנאה עמוקה אלא מרחק נפשי, ברמה זו או אחרת. כך מבואר למשל מהפסוק "וירא ה' כי שנואה לאה" (בראשית כט, לא), וודאי שיעקב לא שנא את לאה במובן המקובל של המילה כיום אלא התורה רק מעידה שהיה איזשהו מרחק נפשי בינו לבינה, וכן מבואר מהפסוק "נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה" (ירמיהו יב, ח), ואף כאן הכוונה כאן היא לשנאת החלק הרע בלבד שבעם ישראל ולא לשנאה מוחלטת. בפסוקים אחרים מתוארת שנאה כריחוק נפשי עמוק יותר, שעלול להוביל אפילו לרצח: "וכי יהיה לאיש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש" (דברים יט, יא). ביחס לשנאת הרשעים נראה שיש להבחין בין אדם לאדם, וכללו של דבר שהשנאה צריכה להיות מכוונת כלפי החלק הרע, והאהבה כלפי החלק הטוב. כלפי אנשים השואפים לעשות טוב אך מוגדרים כתינוקות שנשבו, הסלידה מהם צריכה להיות מכוונת רק כלפי מעשיהם, ולא כלפי אישיותם הנגלית, אותה יש לאהוב; לעומת זאת ביחס לאנשים אחרים, שגם אישיותם הגלויה מקולקלת, מכוונת הסלידה גם כלפי אותו חלק מקולקל באישיות, והאהבה כלפי הצדדים העמוקים יותר שלא נפגמו 7 .

נסיים בדברי הרמח"ל במסילת ישרים, שלאחר שלימדנו שאהבת ה' מביאה לשנאתם של האנשים הפושעים:

"שיהיה האדם מקנא לשם קדשו, שונא את משנאיו ומשתדל להכניעם במה שיוכל... וזה פשוט כי מי שאוהב את חבירו אי אפשר לו לסבול שיראה מכים את חבירו או מחרפים אותו ובודאי שיצא לעזרתו גם מי שאוהב שמו יתברך לא יוכל לסבול ולראות שיחללו אותו ח"ו ושיעברו על מצותיו... כי זהו תוקף האהבה שיוכל להראות מי שאוהב את בוראו באמת, ואומר אוהבי ה' שנאו רע", סיים וכתב: "כי אין הקב"ה אוהב אלא למי שאוהב את ישראל וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל, גם הקב"ה מגדיל עליו, ואלה הם הרועים האמתים של ישראל שהקב"ה חפץ בהם הרבה, שמוסרים עצמם על צאנו, ודורשים ומשתדלים על שלומם וטובתם בכל הדרכים, ועומדים תמיד בפרץ להתפלל עליהם ולבטל הגזירות הקשות ולפתוח עליהם שערי הברכה, הא למה זה דומה לאב שאינו אוהב שום אדם יותר ממי שהוא רואה שאוהב את בניו אהבה נאמנת והוא דבר שהטבע יעיד עליו..."

לא באנו בתגובה זו אלא להמחיש את מורכבות הנושא; וסוף דבר, אין ספק כי טובה אהבה המקלקלת את השורה משנאה המקלקלת את השורה, ואשרי הפועלים מכוחה של אהבת ישראל ולמענה, ובמיוחד בדורנו בו הרוב המוחלט של אלו שאינם שומרים תורה ומצוות הינם בגדר "תינוקות שנשבו", ובשיחה קצרה עמם יתברר שרצונם הוא להיות טובים בעיני אלוקים ואדם.

לקריאת מאמר התגובה לתגובה של הרב אביחי קצין.

^ 1. כך גם פסק הרמב"ם (הלכות רוצח יג, יד): "... כגון שראהו לבדו שעבר עבירה והתרה בו ולא חזר הרי זה מצוה לשנאו עד שיעשה תשובה ויחזור מרשעו".
^ 2. עיין הגהות מימוניות הלכות דעות ג, ו; ספר יראים מצוה רכ"ד (וכן קצ"ה); תניא פרק לב; שאילתות פרשת וישב מצוה כז; סמ"ג עשה ט; הרב קוק במאמרו "על במותינו חללים" (מאמרי הראי"ה עמוד 89), ועוד.
^ 3. ובאמת אין סיבה להבין שכוונת המשך חכמה לומר שכל דברי הרמב"ם אינם רלוונטיים, אלא נראה להבין את דבריו כיסוד רוחני כללי שיש דרגות בשנאה, ומשום כך התורה לא השתמשה בלשון שנאה לאחר חטא העגל. יסוד זה בא לידי ביטוי כמובן גם בהלכה, אך כאשר באים לעולם ההלכתי אי-אפשר להסתפק אך ורק בפרשנות לתורה.
^ 4. שמונה קבצים ח, רכח.
^ 5. היה ראוי להביא את דברי הרב בשלמותם, אולם כיון שלא זו מטרתנו במאמר זה נסתפק בהפניה לכל המעוניין לעיין שם.
^ 6. שמונה קבצים ח, רכח. ודברים בכיוון זה כתב הרב קוק במקומות נוספים, והמעונין יוכל למוצאם בקלות דרך הספר 'מפתחות לכתבי הראי"ה'.
^ 7. נראה שזוהי כוונת הרב קוק בדבריו במידות הראיה אהבה, ט: "אדם נשחת ראוי לשנאתו רק מצד חסרונו, אבל מצד עצם צלם אלהים שלו ראוי להוקירו באהבה, גם לדעת שמציאות יקרת ערכו היא יותר עצמית לו ממציאות מקריו הפחותים. על כן קריעת עם הארץ כדג היא דווקא מגבו, ולא מצד פניו שבהם אור הצלם". ניתן להביא דוגמא לכך – אדם שנוהג באכזריות כלפי חברו וכלל אינו מצטער על כך. ודאי שיש קלקול באישיותו הגלויה של אדם כזה (ולא רק במעשיו), ואין מקום לאהוב אישיות כזו בהופעתה הגלויה, אלא רק מצדדיה הפנימיים הנסתרים.

________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424

הרב יעקב כהן

ר"מ בישיבת בית אל.

נושאים באמונה
אמונה, מפץ ואבולוציה
הקדמה
אייר תשע"ז
דרך עץ חיים
שמיני עצרת- מפגש עם העתיד
תשרי תש"פ
41 דק'
זרעונים – הרב יעקב כהן
ימי הבניים, שפינוזה, והרב זצ"ל
י' תמוז התשע"ד
56 דק'
חיוב ההודאה על נס
חובת אמירת הלל ביום העצמאות
כ"ט ניסן התשע"ד

היחס למי שאינו שומר מצוות

בימה תורנית
מה היחס לעוברי עבירה?
רבנים שונים | אלול תש"ע
5 דק'
יש שואלים
התמודדות מול חברה חילונית
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כב' סיוון תשס"ח
17 דק'
אחדות ומחלוקות
מהו היחס הנכון לרפורמים?
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ל' סיון תש"פ
היחס למי שאינו שומר מצוות
היחס לעוזבי התורה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כסלו תשס"ג

היחס למי שאינו שומר מצוות

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
לך לך
פרשת לך לך
ספר בראשית פרקים יב - יז
רבנים שונים
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
נוסחי תפילה
תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז
45 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב הראל כהן | ד' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרה"ג דוב ליאור
הרב אליקים לבנון
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב חיים דרוקמן
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב אליהו ברין

40 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' חשוון תשפ"ז
36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז
48 דק'
אור התנ"ך
מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
הרב נפתלי בר-און | י"א חשוון תשפ"ז
28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז
45 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
הרב הראל כהן | ד' חשוון תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
27 דק'
שם משמואל על הפרשה
היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
30 דק'
שם משמואל על הפרשה
יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז