- מדורים
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- שבת ומועדים
- האבילות על החורבן
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
גרמו לחורבן בעבר, ותיקונם יביא לבנייה היום
בשלוש השבתות שלפני תשעה באב קוראים בהפטרה "ג' דפורענותא" (שו"ע תכח ח). בשבת הראשונה שבהן קוראים את הפרק הראשון בירמיהו, "דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָ֖הוּ בֶּן־חִלְקִיָּ֑הוּ", בשבת השנייה קוראים את הפרק השני בירמיהו, "שִׁמְע֥וּ דְבַר־ה֖' בֵּ֣ית יַעֲקֹ֑ב", ובשבת השלישית את הפרק הראשון של נבואת ישעיהו "חֲזוֹן֙ יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמ֔וֹץ".
הפרקים הראשונים של ספרי ישעיהו וירמיהו הם תמצית כל הנבואות שכתובות באותם ספרים. שני הנביאים הללו היו עיקר הנביאים שניבאו על חורבן הבית הראשון. הם איתרו את הבעיות היסודיות של עם ישראל וניסו לתקן אותן בנבואותיהם כדי למנוע את חורבן הבית הראשון. הבעיות שהם איתרו הם הנושאים שאנחנו צריכים לתקן גם בימינו. אם נתקן אותם נוכל לבנות את הבית השלישי ובנייתו תתקיים.
ירמיהו – נביא לגוים
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (637)
הרב שמואל אליהו
641 - תענית בעת מלחמה
642 - לראות את הנהגת ה' בעולם
643 - הלכות תשעה באב לחיילים
טען עוד
הִנְנִי צוֹרְפָם וּבְחַנְתִּים
יש פה תפקיד נורא של החרבת החלק המקולקל של העולם ובנייתו מחדש מהחלקים הטובים שיישארו אחרי החורבן. הנביא לא מזכיר את המבול אלא את כבשן האש. "לָכֵן כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת הִנְנִי צוֹרְפָם וּבְחַנְתִּים כִּי אֵיךְ אֶעֱשֶׂה מִפְּנֵי בַּת עַמִּי" (ירמיהו כה). כמו צורף שמכניס לכבשן האש עפרות זהב או כסף, מפריד את הפסולת מהזהב והכסף וכך מקבל את התוצר הטוב – כך הוא תהליך הזיכוך של כבשן העם שמסלק את החלקים הרעים של האנושות ומשאיר את החלקים הטובים. מהחלקים הטובים הללו יבנו את העולם מחדש ממש כמו שהיה אחרי המבול.
הקדמת החורבן שהיא חסד
כדי להבין את התהליך נזכיר מה שכתוב בגמרא כי הקב"ה עשה איתנו חסד בכך שהקדים את חורבן הבית שנתיים לפני הריקבון הסופי שהיה גורר אחריו השמדה מוחלטת. שכך כתוב בתורה: "כִּֽי־תוֹלִ֤יד בָּנִים֙ וּבְנֵ֣י בָנִ֔ים וְנוֹשַׁנְתֶּ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְהִשְׁחַתֶּ֗ם וַעֲשִׂ֤יתֶם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל וַעֲשִׂיתֶ֥ם הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י הֽ' אֱלֹהֶ֖יךָ לְהַכְעִיסֽוֹ: הַעִידֹתִי֩ בָכֶ֨ם הַיּ֜וֹם אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ כִּֽי־אָבֹ֣ד תֹּאבֵדוּן֘ מַהֵר֒ מֵעַ֣ל הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־ הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ לֹֽא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עָלֶ֔יהָ כִּ֥י הִשָּׁמֵ֖ד תִּשָּׁמֵדֽוּן " (דברים ד, כה-כז).
כדי שלא תהיה השמדה מוחלטת בעת הריקבון המלא, הקדים הקב"ה את החורבן בשנתיים, שכן עדיין היו חלקים טובים שלא הרקיבו והשחיתו ומהם חידש ה' את החלקים הבריאים של עם ישראל. ורש"י שם עושה את החשבון שהמילה וְנוֹשַׁנְתֶּ֖ם היא בגימטרייה 852 והיא הריקבון המוחלט שגורם השמדה ח"ו. ובגמרא (סנהדרין לח ע"א) הקדים ה' את הרעה שנתיים והביא אותה 850 שנה אחרי יציאת מצרים שלא הספיקו להתיישן ולהשחית לגמרי, כדי שלא יתקיים בהם "כי אבד תאבדון" (רש"י שם, וראה עוד ישעיהו ו יג).
להשקות כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה לכל העולם כולו
בתוקף תפקידו של ירמיהו לטהר את העולם, הוא בעצמו משקה את העולם כוס תרעלה. "כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר ה֜' אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֵלַ֔י קַ֠ח אֶת־כּ֨וֹס הַיַּ֧יִן הַחֵמָ֛ה הַזֹּ֖את מִיָּדִ֑י וְהִשְׁקִיתָ֤ה אֹתוֹ֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י שֹׁלֵ֥חַ אוֹתְךָ֖ אֲלֵיהֶֽם: וְשָׁת֕וּ וְהִֽתְגֹּֽעֲשׁ֖וּ וְהִתְהֹלָ֑לוּ מִפְּנֵ֣י הַחֶ֔רֶב אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י שֹׁלֵ֖חַ בֵּינֹתָֽם". הראשונים הם עם ישראל. "וָאֶקַּ֥ח אֶת־הַכּ֖וֹס מִיַּ֣ד ה֑' וָֽאַשְׁקֶה֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֥נִי ה֖' אֲלֵיהֶֽם: אֶת־יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ וְאֶת־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְאֶת־מְלָכֶ֖יהָ אֶת־שָׂרֶ֑יהָ לָתֵ֨ת אֹתָ֜ם לְחָרְבָּ֧ה לְשַׁמָּ֛ה לִשְׁרֵקָ֥ה וְלִקְלָלָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה" (ירמיהו פרק כה).
הנביא מונה רשימת העמים ששותים את כּ֨וֹס הַיַּ֧יִן הַחֵמָ֛ה, ובסוף אומר שהם כל העולם. הוא משקה "אֶת־פַּרְעֹ֧ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֛יִם וְאֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־שָׂרָ֖יו וְאֶת־כָּל־עַמּֽוֹ: וְאֵת֙ כָּל־הָעֶ֔רֶב וְאֵ֕ת כָּל־מַלְכֵ֖י אֶ֣רֶץ הָע֑וּץ וְאֵ֗ת כָּל־מַלְכֵי֙ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְאֶת־אַשְׁקְל֤וֹן וְאֶת־עַזָּה֙ וְאֶת־עֶקְר֔וֹן וְאֵ֖ת שְׁאֵרִ֥ית אַשְׁדּֽוֹד: אֶת־אֱד֥וֹם וְאֶת־מוֹאָ֖ב וְאֶת־בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן: וְאֵת֙ כָּל־מַלְכֵי־צֹ֔ר וְאֵ֖ת כָּל־מַלְכֵ֣י צִיד֑וֹן וְאֵת֙ מַלְכֵ֣י הָאִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥בֶר הַיָּֽם: וְאֶת־דְּדָ֤ן וְאֶת־תֵּימָא֙ וְאֶת־בּ֔וּז וְאֵ֖ת כָּל־קְצוּצֵ֥י פֵאָֽה: וְאֵ֖ת כָּל־מַלְכֵ֣י עֲרָ֑ב וְאֵת֙ כָּל־מַלְכֵ֣י הָעֶ֔רֶב הַשֹּׁכְנִ֖ים בַּמִּדְבָּֽר: וְאֵ֣ת׀ כָּל־מַלְכֵ֣י זִמְרִ֗י וְאֵת֙ כָּל־מַלְכֵ֣י עֵילָ֔ם וְאֵ֖ת כָּל־מַלְכֵ֥י מָדָֽי: וְאֵ֣ת׀ כָּל־מַלְכֵ֣י הַצָּפ֗וֹן הַקְּרֹבִ֤ים וְהָֽרְחֹקִים֙ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֔יו וְאֵת֙ כָּל־הַמַּמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה וּמֶ֥לֶךְ שֵׁשַׁ֖ךְ יִשְׁתֶּ֥ה אַחֲרֵיהֶֽם " (ירמיהו כה).
וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ
בראש רשימת הגויים כתוב "אֶת־פַּרְעֹ֧ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֛יִם וְאֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־שָׂרָ֖יו וְאֶת־כָּל־עַמּֽוֹ: וְאֵת֙ כָּל־הָעֶ֔רֶב". ומי הם כָּל־הָעֶ֔רֶב? אומר התרגום "כל סומכותא", דהיינו כל בעלי הברית של מצרים. והוא מזכיר אותם ראשונה אחרי עם ישראל, כי עם ישראל למד את התרבות הקלוקלת ממצרים ואחר כך מאשור. כך אומר ירמיהו בפרק ב' "וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר וּמַה לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר" (ירמיהו ב יח). הקלקול הזה הוא חלק מההרגשה שהייתה לעם ישראל בחטא המרגלים, שהרגישו את עצמם כמו חגבים קטנים. בתור חגבים הם לומדים תרבות מהאומות המקולקלות במקום ללמד אותם ולתקן אותם. כשהם לומדים ממצרים ואשור מתקיים בהם "וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ".
גַּם מִמִּצְרַיִם תֵּבוֹשִׁי
הם משכללים את הרוע והופכים להיות רעים יותר ממצרים, עד כדי כך שהם מתביישים מהמצרים: "מַה־תֵּזְלִ֥י מְאֹ֖ד לְשַׁנּ֣וֹת אֶת־דַּרְכֵּ֑ךְ גַּ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ תֵּב֔וֹשִׁי כַּאֲשֶׁר־בֹּ֖שְׁתְּ מֵאַשּֽׁוּר". כך גם אומר יחזקאל (טז) "חַי אָנִי נְאֻם אֲ-דֹנָי אלוקים אִם עָשְׂתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ הִיא וּבְנוֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר עָשִׂית אַתְּ וּבְנוֹתָיִךְ". את הרוע המשודרג הזה הם מלמדים לכל העולם. "לָכֵן֙ גַּ֣ם אֶת־הָרָע֔וֹת לִמַּ֖דְתְּ אֶת־דְּרָכָֽיִךְ". גם רעות שבין אדם לחברו לימדת לכל האומות "גַּ֤ם בִּכְנָפַ֙יִךְ֙ נִמְצְא֔וּ דַּ֛ם נַפְשׁ֥וֹת אֶבְיוֹנִ֖ים נְקִיִּ֑ים לֹֽא־בַמַּחְתֶּ֥רֶת מְצָאתִ֖ים כִּ֥י עַל־כָּל־אֵֽלֶּה" (ירמיהו ב).
כִּי הִנֵּה בָעִיר אֲשֶׁר נִֽקְרָא שְׁמִי עָלֶיהָ אָנֹכִי מֵחֵל לְהָרַע
אֶת־יְרוּשָׁלִַם וְאֶת עָר֣י יְהוּדָה לָתֵת אֹתָם לְחָרְבָּה
ראינו בפסוקים למעלה כי בראש רשימת העמים ששותים את כוס החמה והתרעלה נמצאת ירושלים "וָאֶקַּ֥ח אֶת־הַכּ֖וֹס מִיַּ֣ד ה֑' וָֽאַשְׁקֶה֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֥נִי ה֖' אֲלֵיהֶֽם: אֶת־יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ וְאֶת־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְאֶת־מְלָכֶ֖יהָ אֶת־שָׂרֶ֑יהָ לָתֵ֨ת אֹתָ֜ם לְחָרְבָּ֧ה לְשַׁמָּ֛ה לִשְׁרֵקָ֥ה וְלִקְלָלָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה" (ירמיהו כה). למה ההתחלה של כל החורבן הגדול היא בירושלים?
ישראל תחילה
מי שמתבונן בסדר הפרקים של ספר ירמיהו רואה כי הנבואות הראשונות של ירמיהו עוסקות בחורבן עם ישראל, רק בסוף הספר הוא מדבר על חורבן האומות. בפרק מ"ו הוא מדבר על חורבן מצרים, בפרק מ"ז על חורבן פלישתים, בפרק מ"ח על חורבן מואב ובפרק מ"ט מתנבא ירמיהו על חורבן בני עמון, אדום, דמשק, קדר וממלכות חצור, עילם. בסוף הנבואות הללו באה גם להם נחמה "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת עֵילָם נְאֻם ה'" (ירמיהו מט).
הקב"ה בחר בנו שנהיה אוצר היראה והחכמה
כך אומר ירמיהו מפורשות: "כִּי֩ הִנֵּ֨ה בָעִ֜יר אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלֶ֗יהָ אָֽנֹכִי֙ מֵחֵ֣ל לְהָרַ֔ע וְאַתֶּ֖ם הִנָּקֵ֣ה תִנָּק֑וּ לֹ֣א תִנָּק֔וּ כִּ֣י חֶ֗רֶב אֲנִ֤י קֹרֵא֙ עַל־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ נְאֻ֖ם ה֥' צְבָאֽוֹת". והסביר המגיד מדובנא שהחורבן מתחיל דווקא בירושלים, כי התפקיד של ירושלים הוא להביא אור ואמונה לכל העולם. "והקב"ה בחר בנו שנהיה אוצר היראה והחכמה עד שאחרים ילמדו מאתנו כמו שיהיה לעתיד שיאמרו 'לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכד באורחותיו'" (ישעיה ב, ג). ואם לא נעשה כן, אנחנו חייבים עונש על זה כמאמר "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם" (עמוס ג' ב'). וכל זה יתוודע לעתיד אשר כל מה שסבלנו מן הצרות ורעות הכל היה מסבת עונינו וחטאתינו (המגיד מדובנא בספרו אהל יעקב).
שאגות נוראות על כך שלא עשינו את תפקידנו
זה לא פשוט להחריב את כל העולם. עוד יותר כואב כשיודעים שהיה אפשר למנוע את החורבן אם רק היינו עושים את תפקידנו. אם רק היינו משתמשים בבית המקדש להאיר את כל העולם. לכן בסיום הפרק על כוס התרעלה של העולם מסופר על שלוש השאגות הנוראות של ה'. "וְאַתָּה֙ תִּנָּבֵ֣א אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם ה֞' מִמָּר֤וֹם יִשְׁאָג֙ וּמִמְּע֤וֹן קָדְשׁוֹ֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ שָׁאֹ֤ג יִשְׁאַג֙ עַל־נָוֵ֔הוּ הֵידָד֙ כְּדֹרְכִ֣ים יַֽעֲנֶ֔ה אֶ֥ל כָּל־יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ".
וְהָיוּ חַלְלֵי ה' בַּיּוֹם הַהוּא מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ
השאגות הן מבית המקדש, מהמקום שצריך להיות אור לגויים. השאגות מזעזעות את כל הארץ, אולי את כל היקום. "בָּ֤א שָׁאוֹן֙ עַד־קְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ, כִּ֣י רִ֤יב לַֽה֙' בַּגּוֹיִ֔ם, נִשְׁפָּ֥ט ה֖וּא לְכָל־בָּשָׂ֑ר, הָרְשָׁעִ֛ים נְתָנָ֥ם לַחֶ֖רֶב נְאֻם־הֽ'". מהריב הזה יהיה כאב גדול לכל האנושות "וְהָיוּ חַלְלֵי ה' בַּיּוֹם הַהוּא מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ לֹא יִסָּפְדוּ וְלֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ" (ירמיהו כה).
יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי
ובגמרא "רבי אליעזר אומר שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי שנאמר ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו". ובהמשך כתוב כי שלוש השאגות הן על שלוש הצרות הגדולות של החורבן "אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי, ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם". שחורבן הבית והגלות - גורמים אסון וחורבן לכל העולם כולו (ברכות ג ע"א).
נבוכדנאצר עבדי או עבדי יעקב?
נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי
כדי להבין את עוצמת השאגות של הקב"ה נזכיר כי שלוש פעמים נקרא נבוכדנאצר "עבדי". "הִנְנִ֣י שֹׁלֵ֡חַ וְלָקַחְתִּי֩ אֶת־כָּל־מִשְׁפְּח֨וֹת צָפ֜וֹן נְאֻם־ה֗' וְאֶל־ נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֘ עַבְדִּי֒ וַהֲבִ֨אֹתִ֜ים עַל־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ וְעַל־יֹ֣שְׁבֶ֔יהָ וְעַ֛ל כָּל־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה סָבִ֑יב וְהַ֣חֲרַמְתִּ֔ים וְשַׂמְתִּים֙ לְשַׁמָּ֣ה וְלִשְׁרֵקָ֔ה וּלְחָרְב֖וֹת עוֹלָֽם" (ירמיהו כה). חכמינו בגמרא תמהו על הביטוי המיוחד "עבדי" שנאמר לצדיקים מיוחדים כמו יעקב אבינו, משה רבנו ודוד המלך. איך זכה איש כמו נבוכדנאצר לשם כזה?
משימתו של נבוכנאצר לקיום העולם
התשובה היא שהמשימה שעושה נבוכדנאצר היא משימה חשובה מאין כמותה לקיום העולם. אם היא לא תתקיים, העולם יסתאב כל כך שלא תהיה לו תקנה. לכן ה' כובש לפניו את כל העולם וגם נותן לו כוחות מיוחדים במינם. ה' נותן "אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ" (ירמיהו כז).
כך מתואר בתחילת ספר יחזקאל איך המרכבה הקדושה של ה' יתברך כובשת את כל העולם כדי שנבוכדנאצר ישלוט עליו. "הָיֹ֣ה הָיָ֣ה דְבַר־ה֠' אֶל־יְחֶזְקֵ֨אל בֶּן־בּוּזִ֧י הַכֹּהֵ֛ן בְּאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּ֖ים עַל־נְהַר־כְּבָ֑ר וַתְּהִ֥י עָלָ֛יו שָׁ֖ם יַד־הֽ': וָאֵ֡רֶא וְהִנֵּה֩ ר֨וּחַ סְעָרָ֜ה בָּאָ֣ה מִן־הַצָּפ֗וֹן עָנָ֤ן גָּדוֹל֙ וְאֵ֣שׁ מִתְלַקַּ֔חַת וְנֹ֥גַֽהּ ל֖וֹ סָבִ֑יב וּמִ֨תּוֹכָ֔הּ כְּעֵ֥ין הַחַשְׁמַ֖ל מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ" (יחזקאל א).
מה עשתה המרכבה בצפון שהיא צריכה לבוא משם? "אמר רב יהודה אמר רב שהלך לכבוש את כל העולם כולו תחת נבוכדנצר הרשע. וכל כך למה? שלא יאמרו אומות העולם ביד אומה שפלה מסר הקדוש ברוך הוא את בניו. אמר הקדוש ברוך הוא מי גרם לי שאהיה שמש לעובדי פסילים? עונותיהן של ישראל הן גרמו לי" (חגיגה יג ע"ב). על הביזיון הגדול הזה ה' שואג כארי שלוש שאגות.
לֹא יַעֲשֶׂה ה' דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים
בנבואת עמוס (ג ז) כתוב כי ה' מודיע לעבדיו הנביאים את העתיד להתרחש "כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אלוקים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים". שלוש שנים לפני שנבוכדנצאר עולה וכובש את מלכות בבל, מודיע ה' לירמיהו הנביא על התוכניות להמליך את נבוכדנאצר כל על העולם (ירמיהו כז א ורש"י שם). הגילוי הזה בא לומר שנבוכדנצאר פועל בשליחות ה' וכל העמים צריכים להיות תחת שליטתו. "כֹּֽה־אָמַ֤ר ה֙' אֵלַ֔י עֲשֵׂ֣ה לְךָ֔ מוֹסֵר֖וֹת וּמֹט֑וֹת וּנְתַתָּ֖ם עַל־צַוָּארֶֽךָ: וְשִׁלַּחְתָּם֩ אֶל־מֶ֨לֶךְ אֱד֜וֹם וְאֶל־מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֗ב וְאֶל־מֶ֙לֶךְ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ צֹ֖ר וְאֶל־מֶ֣לֶךְ צִיד֑וֹן בְּיַ֤ד מַלְאָכִים֙ הַבָּאִ֣ים יְרוּשָׁלִַ֔ם אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה" (ירמיהו כז).
חרב ורעב לממלכה שתמרוד בנבוכדנאצר
המשמעות של מסירת המוסרות היא שה' שהוא מלך העולם העביר לנבוכדנאצר את שרביט המלוכה "אָנֹכִ֞י עָשִׂ֣יתִי אֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הָאָדָ֤ם וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י הָאָ֔רֶץ, וְעַתָּ֗ה אָֽנֹכִי֙ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־כָּל־הָאֲרָצ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה בְּיַ֛ד נְבוּכַדְנֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל עַבְדִּ֑י. וְהָיָ֨ה הַגּ֜וֹי וְהַמַּמְלָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעַבְד֤וּ אֹתוֹ֙ אֶת־נְבוּכַדְנֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִתֵּן֙ אֶת־צַוָּאר֔וֹ בְּעֹ֖ל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל בַּחֶרֶב֩ וּבָרָעָ֨ב וּבַדֶּ֜בֶר אֶפְקֹ֨ד עַל־הַגּ֤וֹי הַהוּא֙ נְאֻם־ה֔' עַד־תֻּמִּ֥י אֹתָ֖ם בְּיָדֽוֹ".
זהירות מנביאי השקר
עִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וִֽחְיוּ
את הדברים הללו אומר ירמיהו גם לצדקיהו מלך יהודה, "עִבְד֥וּ אֶת־מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וִֽחְי֑וּ לָ֧מָּה תִֽהְיֶ֛ה הָעִ֥יר הַזֹּ֖את חָרְבָּֽה". ירמיהו מזהיר אותו מפני כל נביאי השקר שלא מבינים את רצון ה' "וְ֠אַתֶּם אַל־תִּשְׁמְע֨וּ אֶל־נְבִיאֵיכֶ֜ם וְאֶל־קֹֽסְמֵיכֶ֗ם וְאֶל֙ חֲלֹמֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֶל־עֹֽנְנֵיכֶ֖ם וְאֶל־כַּשָּׁפֵיכֶ֑ם אֲשֶׁר־הֵ֞ם אֹמְרִ֤ים אֲלֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תַעַבְד֖וּ אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל" (ירמיהו כז ט).
צדקיהו כורת ברית ונשבע לנבוכדנאצר
צדקיהו מלך יהודה מבין שה' מינה את נבוכדנאצר ונשבע לו אמונים "אֲשֶׁ֥ר הִשְׁבִּיע֖וֹ בֵּֽאלֹהִ֑ים" (דברי הימים ב, לו יג). נבוכדנאצר מכבד את אלוקים וממנה את צדקיהו למושל על חמש הממלכות החשובות בלב האימפריה הבבלית – אדום, מואב, עמון, צור וצידון. צדקיהו קרוב לנבוכדנאצר ורואה אותו אוכל ארנבת חיה, הוא מבין שמדובר באדם אכזר ורע, אבל הוא נשבע לו. מה יעשה צדקיהו?
נבואות מדומיינות על קריסת ממלכת בבל
באותם ימים עומדים נביאי שקר בירושלים שלא קיבלו שום נבואה מה', רק דמיונות שבאו משום מקום. הם מנבאים על קריסת ממלכת בבל ועליית ממלכת מצרים. "וַיְהִ֣י׀ בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֗יא בְּרֵאשִׁית֙ מַמְלֶ֙כֶת֙ צִדְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה בַּשָּׁנָה֙ הָֽרְבִעִ֔ית בַּחֹ֖דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֑י אָמַ֣ר אֵלַ֡י חֲנַנְיָה֩ בֶן־עַזּ֨וּר הַנָּבִ֜יא אֲשֶׁ֤ר מִגִּבְעוֹן֙ בְּבֵ֣ית ה֔' לְעֵינֵ֧י הַכֹּהֲנִ֛ים וְכָל־הָעָ֖ם לֵאמֹֽר: כֹּֽה־אָמַ֞ר ה֧' צְבָא֛וֹת אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר שָׁבַ֞רְתִּי אֶת־עֹ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל: בְּע֣וֹד׀ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֗ים אֲנִ֤י מֵשִׁיב֙ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה אֶֽת־כָּל־כְּלֵ֖י בֵּ֣ית ה֑' אֲשֶׁ֨ר לָקַ֜ח נְבוּכַדְנֶאצַּ֤ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ מִן־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיְבִיאֵ֖ם בָּבֶֽל: וְאֶת־יְכָנְיָ֣ה בֶן־יְהוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְ֠הוּדָה וְאֶת־כָּל־גָּל֨וּת יְהוּדָ֜ה הַבָּאִ֣ים בָּבֶ֗לָה אֲנִ֥י מֵשִׁ֛יב אֶל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה נְאֻם־ ה֑' כִּ֣י אֶשְׁבֹּ֔ר אֶת־עֹ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל" (ירמיהו כח).
הַשָּׁנָה אַתָּה מֵת כִּי סָרָה דִבַּרְתָּ אֶל ה'
הבעיה הגדולה היא שחנניה בן עזור היה בעבר צדיק גדול שזכה לנבואת אמת. אחר כך הוא התקלקל בלחץ כל מיני שרים ואנשים חשובים והפך לנביא שקר שאומר מה שהחשובים רוצים לשמוע. ירמיהו אומר לחנניה בן עזור כי הוא מנבא שקר, ועל כן הוא ימות באותה שנה עד ראש השנה. "לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר ה֔' הִנְנִי֙ מְשַֽׁלֵּֽחֲךָ֔ מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה הַשָּׁנָה֙ אַתָּ֣ה מֵ֔ת כִּֽי־סָרָ֥ה דִבַּ֖רְתָּ אֶל־הֽ'". בתוך פחות מחודשיים חולה חנניה בן עזור ולקראת סוף חודש אלול, הוא החודש השישי, הוא חולה ונראה כי נבואת ירמיהו מתגשמת והוא הולך למות לפני ראש השנה.
מחזיק בשקר גם כשהוא בעולם האמת
חנניה בן עזור חשש שכולם יראו אותו מת ונקבר באותה שנה ויגידו כולם שהוא נביא שקר וירמיהו נביא אמת. על כן הוא ביקש מבניו שלא יספרו כי הוא מת בסוף חודש אלול ולא יקברו אותו, אלא ישאירו אותו בבית בלי קבורה ויאמרו לאנשים שהוא חולה. רק בתחילת חודש תשרי, הוא החודש השביעי, יספרו לעם שחנניה מת ויעשו לו הלוויה גדולה ומכובדת. כך יאמרו כולם כי נבואת חנניה בן עזור אמת ונבואת ירמיהו שקר. "וַיָּ֛מָת חֲנַנְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֑יא בַּחֹ֖דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי".
רשעים על פי הגיהינום לא עושים תשובה
הסיפור הזה הוא הזוי לגמרי. חנניה יודע מהי נבואת אמת ויודע שהוא עצמו משקר, הוא מרגיש את החולשה ומבין שהוא הולך למות באותה שנה כדברי ירמיהו. גם בניו יודעים שאביהם נביא שקר, וירמיהו נביא אמת ונבואתו על מות אביהם מתקיימת. היה מתבקש שהם ילכו לירמיהו ויבקשו ממנו סליחה, אפילו יתחננו שיתפלל על אביהם שנוטה למות.
אבל חנניה גאוותן שלא מוכן להודות בטעות. גם בניו גאוותנים כל כך, עד שהם לא מסוגלים לעשות מעשה להציל את אביהם. לכן הם ממשיכים לספר לכולם את השקר שחנניה עדיין חי וגורמים לאנשים להמשיך להאמין בנבואת השקר של חנניה כי עתידה בבל להתרסק ומצרים הולכת לעלות (רש"י ירמיהו כח יז). כמובן שכל זה לא קרה, אבל חלומות השווא הללו גרמו נזק גדול לעם ישראל.
צדקיהו כבר לא צדיק
צדקיהו התלהב מנבואות השקר של חנניה בן עזור, מורד בנבוכדנאצר השליט הגדול ומתחבר למצרים לכרות איתה ברית הגנה. "וַיִּמְרָד־בּ֗וֹ לִשְׁלֹ֤חַ מַלְאָכָיו֙ מִצְרַ֔יִם לָֽתֶת־ל֥וֹ סוּסִ֖ים וְעַם־רָ֑ב" (יחזקאל יז, דברי הימים ב פרק לו. נדרים סה). המרד של צדקיהו כלל מרד בתורת ה', "וַיַּ֣עַשׂ הָרַ֔ע בְּעֵינֵ֖י ה֣' אֱלֹהָ֑יו לֹ֣א נִכְנַ֗ע מִלִּפְנֵ֛י יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא מִפִּ֥י הֽ': וְ֠גַם בַּמֶּ֤לֶךְ נְבֽוּכַדְנֶאצַּר֙ מָרָ֔ד אֲשֶׁ֥ר הִשְׁבִּיע֖וֹ בֵּֽאלֹהִ֑ים וַיֶּ֤קֶשׁ אֶת־עָרְפּוֹ֙ וַיְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָב֔וֹ מִשּׁ֕וּב אֶל־ה֖' אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: גַּ֠ם כָּל־שָׂרֵ֨י הַכֹּהֲנִ֤ים וְהָעָם֙ הִרְבּ֣וּ למעול־לִמְעָל־מַ֔עַל כְּכֹ֖ל תֹּעֲב֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וַֽיְטַמְּאוּ֙ אֶת־בֵּ֣ית ה֔' אֲשֶׁ֥ר הִקְדִּ֖ישׁ בִּירוּשָׁלִָֽם".
התוצאה - חורבן
התוצאה הייתה נוראה. נבוכדנאצר כועס, משמיד באכזריות את ירושלים ואת בית המקדש, הורס את ארץ ישראל והורג את כל תושביה. "וַיִּשְׁחַ֧ט מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֶת־בְּנֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ לְעֵינָ֑יו וְגַ֛ם אֶת־כָּל־שָׂרֵ֥י יְהוּדָ֖ה שָׁחַ֥ט בְּרִבְלָֽתָה: וְאֶת־עֵינֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ עִוֵּ֑ר". מלבד האסון האישי של צדקיהו ובניו יש גם אסון לאומי "וַיִּשְׂרֹ֥ף אֶת־בֵּית־ה֖' וְאֶת־בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵ֨ת כָּל־בָּתֵּ֧י יְרוּשָׁלִַ֛ם וְאֶת־כָּל־בֵּ֥ית הַגָּד֖וֹל שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ: וְאֶת־כָּל־חֹמ֥וֹת יְרוּשָׁלִַ֖ם סָבִ֑יב נָֽתְצוּ֙ כָּל־חֵ֣יל כַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֶת־רַב־טַבָּחִֽים" (ירמיהו לט).
עיוורים ועיניים יש
הכול מתחיל מהעיוורון של המלך. הבעיה היא שהעיוורון הזה היה עיוורון מדעת. היה לצדקיהו המלך חוש ראייה מיוחד במינו. "תנו רבנן חמשה נבראו מעין דוגמא של מעלה וכולן לקו בהן; שמשון בכחו, שאול בצוארו, אבשלום בשערו, צדקיה בעיניו, אסא ברגליו" (סוטה י ע"א). כל אדם נברא בצלם אלוקים והוא דוגמה של מעלה. אבל היו אנשים שנבראו בצלם אלוקים הרבה יותר מושלם מכל אדם אחר עלי אדמות. ביניהם היה צדקיהו עם כוח ראייה מיוחד במינו.
הפלא הגדול הוא שכל אלו שקיבלו כוח אלוקי כל כך גדול – קלקלו בו. כך חכמינו מספרים שלאדם הראשון הייתה חכמה מעין חכמה של מעלה, ובמוצאי שבת לקח שתי אבנים והקישן זו בזו ויצא מהן מאור האש (פסחים נד ע"א). והנה האדם הראשון החכם בחכמה של מעלה משתכנע מדעתו הטיפשית של נחש שאומר לו שהוא יכול להיות כמו אלוהים ויכול לעבור על גזרתו.
הזחיחות מעוורת עיני פיקחים
למה כל אלה שיש להם כוח גדול חוטאים? ייתכן שהכישרון המיוחד שלהם מביא אותם להיות זחוחים, וכשאדם זחוח הוא לא רואה דבר. אי אפשר שלא להזכיר את העיוורון הגדול של גופי המודיעין של ישראל שנחשבו עד שמחת תורה המודיעין הכי טוב בעולם עם העיניים הכי טובות שיש. הידיעה שאני הכי טוב בעולם עלולה להביא אותי לזחיחות ולביטחון עד כדי כך שאזלזל בכל מי שקטן ממני. שאהיה בטוח במחשבתי ולא אסכים לשמוע דעות אחרות.
מנהג מבטל הלכה
נוהגים להפטיר בניגוד להלכה
אולי בגלל החשיבות הגדולה של נבואות ירמיהו וישעיהו אלה, הסכימו חכמינו ז"ל להחיל בהפטרות החשובות האלו את הכלל של "מנהג מבטל הלכה". שהרי הגמרא לא הזכירה כלל את שלוש ההפטרות של ג' דפורענותא. שהרי בגמרא כתוב "ראש חדש אב שחל להיות בשבת מפטירין 'חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטורח'" (ישעיהו א. מגילה לא ע"ב).
ובתוספות שם כתוב "אנו נוהגין על פי הפסיקתא לומר ג' דפורענותא קודם תשעה באב ואלו הן: 'דברי ירמיה' (ירמיהו א) 'שמעו דבר ה'' (ירמיהו ב) 'חזון ישעיהו' (ישעיהו א) ובתר תשעה באב שב דנחמתא ותרתי דתיובתא". כל זה בגלל שמדובר בתובנות שיכולות להציל חיים ולהציל אומה שלמה.
בכמה דברים אנו סומכין על ספרים חיצונים ומניחין גמרא שלנו
על כגון זה כתוב בתוספות (פסחים מ ע"ב) "ובכמה דברים אנו סומכין על ספרים חיצונים ומניחין גמרא שלנו דבפרק בתרא דמגילה (דף לא:) אמרי' ראש חודש אב שחל להיות בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם דהיינו חזון ישעיה ואנו מפטירין השמים כסאי וכן הוא בפסיקתא".
ההכרעה הזאת לא פשוטה כלל. וכך מספר הגהות מימוניות כי בבית הכנסת של רבי יצחק ב"ר יהודה הפטירו בשבת של ראש חודש אב "השמים כסאי" (ישעיהו סו) ולא "חודשכם ומועדכם" (ישעיהו א). הפך ממה שכתוב בגמרא (הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יג הלכה ד). ו"רבי יצחק ב"ר יהודה יצא מבית הכנסת בכעס שלא שמעו לו לעשות כן בגרמיזא". הוא לא הסכים שמנהג יבטל מה שנפסק בגמרא.
אעפ"כ "כתב רבינו שמחה אבל מה נעשה המנהג עוקר את ההלכה, ומפטיר דש"ח כסדרן (דש"ח = דברי ירמיהו. שמעו דבר ה'. חזון ישעיהו, שהם שלושת ההפטרות של ג' דפורענותא) וכן כתב בספר המצות שראש חדש אב שחל להיות בשבת שנהגו להפטיר שמעו דבר ה'. אמנם אנו נוהגים להפטיר השמים כסאי". אנו מביאים את כל הדיון הזה כדי להמחיש את החשיבות של שלש ההפטרות הללו.
לא לבטל את ג' דפורענותא וז' דנחמתא
שלוש ההפטרות הללו חשובות כל כך, עד שהבית יוסף הביא משם רבנו דוד אבודרהם "שאין מדלגין תלתא דפורענותא וז' דנחמתא בשום הפטרה אחרת כלל. והוא היה בקי בהני מילי טובא ולכן ראוי לסמוך על דבריו. וכן נוהגין להפטיר ז' דנחמתא גם כשחל ראש חודש בשבת. ואחר שגמרו ההפטרה אומרים פסוק ראשון מהפטרת השמים כסאי ופסוק והיה מידי חודש לזכר שהיום ראש חודש". וכן הכריע הגר"א לקרוא "שמעו" ולא לבטל את ג' דפורענותא.
הפטרות פוקחות עיניים
אנחנו רואים כמה חשיבות נתנו חכמינו ז"ל לשלוש ההפטרות הללו של ג' דפורענותא, ואחר כך לשבע דנחמתא. ההפטרות הללו נועדו ללמד אותנו לפקוח עיניים. לא להאמין לנביאי שקר, לא ללכת אחרי תרבות האומות ולזנוח את הערכים שלנו. לא להיות שבויים בקונספציות, להקשיב בענווה. שלא נחזור על הטעויות של דור צדקיהו שהיה צדיק גמור והביא בהתנהגותו לחורבן בית המקדש. אנחנו רוצים לבנות את בית המקדש השלישי בקרוב, ולכן צריכים לפקוח עיניים, להבין את רצון ה' ולעשות כרצונו. אמן.
לא בניין עדי עד
סיפרה חברת הכנסת לימור סון הר מלך: בראש חודש אלול תשס"ג נרצח בעלי, שולי (שלום) הר מלך הי"ד, בפיגוע ירי, כשהיינו בדרכנו לביתנו בחומש ת"ו. אני נפצעתי קשה בפיגוע, ובאותו יום ילדתי את בתנו שתחיה, שנולדה פגה. כשלושה שבועות אחרי הפיגוע הגעתי אל הרב אליהו, חלשה בגופי ובנפשי.
הרב אמר לי שהרצח הזה לא היה סתמי, הייתה לו מטרה, והוא אף אמר לי מה היא. נדהמתי, כי הרב היה מאוד מדויק בדברים שאמר, ובלי היכרות עמוקה הוא ידע לומר דברים שרק אני, שהכרתי את שולי הי"ד כל כך לעומק, ידעתי עד כמה הם נכונים. למותר לציין שדבריו של הרב היו לי נחמה גדולה. מכיוון שהרב ביקש שלא אומר את הדברים שאמר לי, אני נמנעת מלהגיד אותם גם עכשיו.
לפני שיצאתי מחדרו של הרב, הוא הסתכל עלי במבטו העמוק, והרגשתי שאני זקוקה לברכה מיוחדת. אבל התביישתי לבקש. הרגשתי את גדלותו של הרב, ולא העזתי. לשמחתי הרב כאילו קרא את מחשבותיי, וממש לפני שיצאתי מן החדר קרא לי ואמר שלוש פעמים, בזו אחר זו: "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה". עד היום אני חשה שהברכה הזאת של הרב מלווה אותי. ב"ה שנתיים אחרי הרצח זכיתי להתחתן וללדת עוד ילדים.
לאחר כל הדברים האלה שחזרתי דבר שקרה לי עם הרב, ורק אחרי ששולי נרצח הבנתי את פשרו. לאחר שהכרתי את שולי, הגעתי אל הרב שוב ושוב על-מנת להתברך ולשמוע מהרב שאכן זהו "בניין עדי-עד". אבל בכל פעם שהגעתי היו מניעות גדולות, ולא זכיתי להיכנס. לעתים חיכיתי שעות בלשכתו של הרב, אחרי שקמתי ב-03:00 לפנות בוקר כדי לתפוס תור, וחזרתי הביתה בלי לזכות לראות את הרב. לאחר כמה פעמים שהדבר נשנה, הבנתי שמאת ה' הדבר וכנראה שיש בחירות שה' דורש מאתנו לעשות בעצמנו.
אחרי ששולי נרצח, הבנתי למה הרב לא יכול היה לומר לי "בניין עדי-עד".
הדשא המלאכותי ירוק יותר . האם אפשר לרכוש דשא מלאכותי בימי בין המצרים ולשים אותו בחצר בית פרטי?
כן. אבל לא בתשעת הימים.
אמה על אמה . האם מותר לשים בבית זכוכית ומסביב מסגרת סביב זכר לחורבן?
מותר, אבל לא במקום תקנת חכמים להשאיר אמה על אמה ללא טיח.
עשן בלי אוכל . האם מותר לעשן בצום?
מותר בצנעה, ורצוי לא לעשן כלל.
מלון המְצרים . האם מותר ללכת לבית מלון בשלושת השבועות?
אם חלילה לא ייבנה בית המקדש אחרי ראש חודש אב, לא מתאים לבילוי. לנוח מותר.
טיול בין המצרים . האם מותר לצאת לטיולים בשלושת השבועות ולשחות בבריכה?
מותר בימים שלפני תשעת הימים, ובלבד שלא במקום סכנה. ואני לא יודע אם רצוי בימים אלו של מלחמה לצאת לטיולים.
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
האם מותר לפנות למקובלים?
מה אכפת לך?
איך עושים קידוש?
סוד ההתחדשות של יצחק
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
בריאת העולם בפרשת לך לך
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
למה ללמוד גמרא?
הסבר חלום יעקב
כלי יקר פרשת ויצא חלק ב'
הרב חיים כץ | ד' כסליו תשפ"ה
בבא בתרא דף קס"ו
הרב אלי סטפנסקי | ז' כסליו תשפ"ה
בבא בתרא דף קס"ה
הרב אלי סטפנסקי | ו' כסליו תשפ"ה
