ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
פעם אחת, זכו השניים להיכנס אל הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל, (שהשבוע הייתה ההילולא שלו). אמר להם הרב: 'דעו לכם, שיש לכם כוח לברך יהודים, כפי שנאמר בגמרא (בבא מציעא פה.) על מזכי הרבים – "כל המלמד את בן עם הארץ תורה, אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה – מבטלה בשבילו, שנאמר: "אם תוציא יקר מזולל, כפי תהיה". כלומר, מי שמקרב יהודים אל ה', ומחלץ את נשמותיהם היקרות מהרוע שזולל אותם, יש לו כוח בפה כמו 'הפה' של ה', ובכוחו לברך יהודים ולבטל גזירות קשות.
שמעו השניים, ואמרו בליבם: זו וודאי מדריגת גדולי עולם, שבכוחם להעניק ברכות, אך אנו יהודים פשוטים, וודאי לא הגענו עדיין למעלה הנשגבת שנאמרה בגמרא.
עברו מספר שבועות. הגיע יום שישי, והשניים יצאו כהרגלם להפיץ יהדות. בעודם פוסעים ברחוב, מזמין אותם יהודי היושב באחת המרפסות לעלות ולהצטרף אליו. כשהם משוחחים עם אותו יהודי, הם מבחינים שהוא עצוב מאוד, ושואלים אותו לסיבת העצב.
היהודי פורק את אשר על לבבו, ומספר להם, שהוא נשוי כבר מספר שנים ועדיין לא זכה באותו רגע. ואז, להפתעתם הגדולה, הוא מבקש מהם: תברכו אותי!
ברגע הראשון הם רצו לענות לו – איננו ראויים, אך אז הם נזכרו בדבריו של הרב אליהו, ובירכו אותו שבזכות המעלה המיוחדת של קירוב ליבות ישראל לאבינו שבשמיים, ובזכות הצדיק - ייוושע ויזכה לפרי בטן.
עברו מספר שבועות. הגיע יום שישי, והשניים יצאו שוב לסיבוב ההפצות.
והנה, בעת שעברו סמוך לאותה מרפסת, הבחין בהם שוב אותו יהודי, קרא להם לעלות אליו, ובישר להם: הברכה התקיימה!
בפרשת קרח מתחוללת מחלוקת גדולה בין קרח למשה ואהרון. כבר פתח רש"י את פירושו לפרשה באמירה הייחודית – "פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא", וכידוע ביארו זאת בדרך צחות, שלכל מחלוקת יש פנים וצדדים רבים, והבריות אוהבות להתעסק ולדרוש בכל פרט ופרט במחלוקת יפה יפה.
ננסה גם אנו לעמוד כאן על אחד הצדדים במחלוקת זו.
עיון בפרשה מלמד, שאמנם קרח ועדתו נקהלו על 'משה ואהרון', אך מרכז המחלוקת הייתה סביב כהונתו של אהרון. כך עולה מדברי משה לקרח "ויקרב אותך ואת כל אחיך בני לוי... ובקשתם גם כהונה". בהתאם לכך, גם אמת המידה המרכזית לבירור הצד הצודק במחלוקת הוא מבחן הקטורת, שבאה לברר מי ראוי לקדושת הכהונה.
ידועים גם דברי רש"י (יג, כז) בשם המדרש, שהסיבה שהמרגלים פתחו את דבריהם בשבח הארץ, כי "כל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחילתו, אין מתקיים בסופו".
ואכן, גם קרח פתח את דבריו במשפט אמיתי – "כל העדה כולם קדושים, ובתוכם ה'". זה משפט חשוב מאוד, המדבר על כך שכל יהודי מחובר לה'. הבעיה היא השקר שבהמשך דבריו, שערער על גדולתם של משה ואהרון, "ומדוע תתנשאו על קהל ה'".
כדי לחזק את נקודת האמת הזו, קרח ועדתו עסקו ב'הפצות' בעם, שהרי הם מחוברים לכלל ועניינם לחבר את הכלל כולו לרעיונות אמיתיים, ובאמת קרח היה 'מפיץ' גדול, ונחל הצלחה גדולה, עד שהצליח לקבץ את כל העדה לה 'דאג' כל כך, "ויקהל עליהם קרח את כל העדה...".
וכך מביא רש"י (טז, יט) בשם התנחומא "ויקהל עליהם קרח - בדברי ליצנות. כל הלילה ההוא הלך אצל השבטים ופתה אותם כסבורין אתם שעלי לבדי אני מקפיד, איני מקפיד אלא בשביל כלכם. אלו באין ונוטלין כל הגדולות, לו המלכות ולאחיו הכהונה, עד שנתפתו כלם".
נראה, שלא לחינם מערער קרח בעיקר על הכהונה, כי נקודת האמת שלו מצויה אצל אהרון. גם מעלתו הייחודית של אהרון הייתה 'ההפצות', כפי שאמר הלל (אבות א, יב) "הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
להיות תלמיד של אהרון זה להיות 'מפיץ'. אדם מלא אהבה, שחשוב לו נשמתו של כל יהודי, והוא מוציא את היקר מהזולל, מעלה את הנשמות ומחבר אותם לשמיים, וכל זאת בדרך המרבה שלום בין הבריות.
לקרח היה את הכח הזה של חיבור טוב לאנשים, אך הוא השתמש בו בצורה שלילית לצרכיו האישיים. אהרון, לעומתו, השתמש בכוח זה לחבר ליבות ישראל לאבינו שבשמיים.
ומתוך כך, כפי שראינו בגמרא בבבא מציעא, זוכה אהרון להיות הכהן הגדול, איש העבודה, העומד בתפילה על ישראל, ומבטל את הגזירות, שהרי המוציא יקר מזולל זוכה לכוח הפה המביא ברכה לישראל!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.














