ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- הלכות יום הכיפורים
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
כתב הרמב"ם (רמב"ם פ"ב מהל' תשובה הל' ט'):
"אין התשובה ולא יום הכפורים מכפרין אלא על עבירות שבין אדם למקום, כגון מי שאכל דבר אסור או בעל בעילה אסורה וכיוצא בהן, אבל עבירות שבין אדם לחבירו כגון החובל את חבירו או המקלל חבירו או גוזלו וכיוצא בהן אינו נמחל לו לעולם עד שיתן לחבירו מה שהוא חייב לו וירצהו, אע"פ שהחזיר לו ממון שהוא חייב לו צריך לרצותו ולשאול ממנו שימחול לו, אפילו לא הקניט את חבירו אלא בדברים צריך לפייסו ולפגע בו עד שימחול לו, לא רצה חבירו למחול לו מביא לו שורה של שלשה בני אדם מריעיו ופוגעין בו ומבקשין ממנו, לא נתרצה להן מביא לו שניה ושלישית לא רצה מניחו והולך לו וזה שלא מחל הוא החוטא, ואם היה רבו הולך ובא אפילו אלף פעמים עד שימחול לו", עכ"ל.
בקשת מחילה
א.
"האיש אשר מבקשים ממנו מחילה, ימחול בלב שלם ולא יהא אכזרי, כי אין זה ממדת ישראל לנטור טינה, אלא ממדת עשו שעליו נאמר 'ועברתו שמרה נצח', וכן הוא אומר על הגבעונים שלא מחלו למשפחת שאול 'והגבעונים לא מבני ישראל המה'. אבל דרכן של זרע ישראל הוא להיות קשה לכעוס ונוח לרצות. וכשהחוטא מבקש ממנו למחול, ימחול בלב שלם ובנפש חפצה, ואפילו הצר לו הרבה, ולא יקום ולא יטור, ולהפך, כשיתבקש למחול לא רק שימחל אלא אף יתפלל על המבקש לטובה" (לשון הרמב"ם פ"ב מהל' תשובה ה"י וכה,ח סי' תר"ו ס"ק כז, כח, לד).
הגמרא ביומא (פ"ז ע"א) מספרת על רבי ירמיה שהיה לו עסק עם רבי אבא, והוא בא בערב כיפור לבקש ממנו סליחה ולא פתחו לו. הוא המתין בחוץ עד שיצא רבי אבא, והנה השפחה של ר' אבא פתחה את הדלת ושפכה מי שופכין, והמים פגעו בו. אמר ר' ירמיה עשאוני כאשפה, וקרא על עצמו את הפסוק (תהלים קיג) "מאשפות ירים אביון". מששמע אותו רבי אבא יצא אליו ואמר לו כעת אני צריך לבקש ממך מחילה ולפייס אותך.
ועוד מספרת הגמרא (שם):
רב הוה ליה מילתא בהדי ההוא טבחא (הטבח חטא לו), לא אתא לקמיה (ולא בא לבקש מחילה מרב). במעלי יומא דכפורי אמר איהו איזיל אנא לפיוסי ליה (אמר רב אני אלך לפייסו). פגע ביה רב הונא אמר ליה: להיכא קא אזיל מר? אמר ליה: לפיוסי לפלניא. אמר אזיל אבא למיקטל נפשא (בזה שאתה הולך לבקש ממנו מחילה, אתה גורם שהוא יענש וימות). אזל וקם עילויה, הוה יתיב וקא פלי רישא דלי עיניה וחזייה אמר ליה אבא את זיל לית לי מילתא בהדך. בהדי דקא פלי רישא אישתמיט גרמא ומחייה בקועיה וקטליה".
ב. החזרת חוב - אם חייב לחברו ממון אך אינו מוצא אותו עתה, יפקיד את הממון לאדם שלישי שיזכה בזה עבורו. ואדם חייב לשלם חוב שחייב לחברו וזה אינו כלול במחילה שמוחלים אחד לשני.
ג. תביעה ממונית - אדם שיש לו תביעה ממונית על חברו, והלה אומר כי אינו זוכר שהוא חייב לו כסף - כיצד ינהגו לפני יום כיפור?
יאמר הנתבע לתובע: אנחנו נעמוד לדין אחרי יום כיפור, ואם אני חייב לך כסף אני אשלם לך. ואם אין התובע סומך על כך, יפקיד הנתבע את סכום התביעה אצל אדם שלישי, ואחרי יוה"כ ילכו לבית הדין, ואם יתברר שחייב לו כסף, יקח התובע את כספו.
ד. מעיקר הדין, כשמבקש מחילה מחברו יפרט בפניו על מה הוא מבקש מחילה. ואם חברו יתבייש בכך, או שהוא מתבייש לפרט את החטא או שזה יגרום לחברו לכעוס יותר - לא יפרט אלא יאמר באופן כללי.
בקשת מחילה בטלפון במכתב או ע"י שליח
מי שפגע בחברו והעליבו במילים או במעשים - יש מי שאומר שעליו ללכת בעצמו ולבקש סליחה. אך אם קשה עליו הדבר, יבקש מחילה בטלפון, במכתב או על ידי שליח - ועם ישראל רחמנים בני רחמנים.
גזלן
היה פעם גזלן אחד שהחליט לחזור בתשובה. אמרה לו אשתו: אם כך, אתה חייב להחזיר אפילו את החגורה שעל מותניך.
אם יודע ממי גזל - יחזיר לנגזל מה שגזל. ואם גזל מאנשים רבים או מאדם פרטי ואינו יודע ממי גזל או שאינו מוצא את הנגזל - יעשה בממון צרכי רבים, כגון: שיקנה ספרי קדש לכותל המערבי ויכתוב עליהם "לזכות בעל הממון שאני חייב לו", ובזה יוצא ידי חובה, שעל ידי זה יתכן ויהנה אותו הנגזל מממון זה.
המוציא שם רע על המתים
אם הוציא שם רע על המתים, צריך לקבל על עצמו תשובה על שעבר על חרם הקדמונים שלא להוציא שם רע על המתים. ויש אומרים שיביא עשרה אנשים על קברו ויבקש ממנו מחילה (עיין לכה"ח סי' תר"ו ס"ק לה).
ומעשה באדם אחד שפגע בחברו וביקש ממנו מחילה ג' פעמים ובפני שלשה אנשים, ולא רצה למחול לו. אמר אותו אדם לחברו: דע לך, שיש סעיף אחר ברמב"ם (פ"ב מהל' תשובה הי"א) ובו כתוב: "החוטא לחבירו ומת חבירו קודם שיבקש מחילה מביא עשרה בני אדם ומעמידן על קברו". ולכן כדאי לך למחול לי עכשיו.
מעין זה היה מעשה באדם אחד שהיה חייב לגרש את אשתו, אבל הוא לא רצה לגרשה. אמר לו הרב: האשה יוצאת מידי בעלה או בגט או במיתת הבעל, ותבחר באפשרות שאתה חפץ.
מחילת אב, אם, בעל ואשה
צריך כל אדם לבקש את מחילת אביו ואמו לפני יום הכיפורים שמא פגע בהם חלילה ואפילו במשהו. ואם רואה האב שבנו לא בא לבקש ממנו מחילה, לא יקפיד אלא ימחל לו.
וה"ה בעל ואשה יבקשו מחילה אחד מהשני, שמא מבלי משים פגעו האחד בכבוד השני במשך השנה, ולפעמים האשה מוציאה הוצאות שלא על דעת בעלה, ואף על פי כן ימחלו האחד לשני (בא"ח וילך ו').
מחילת הקהל
בערב יום הכיפורים יעמוד החזן ויאמר "רבותי, תמחלו זה לזה" וכל הקהל יאמרו "מחלנו", ובזה יעורר על עצמו סנגוריה גדולה שמחל לחברו אף על פי שלא ביקש ממנו, כך אנו פונים להקב"ה ואומרים שינהג אתנו מידה כנגד מידה, למרות שלא פנינו אליו כראוי, וימחל לנו (עיין בא"ח וילך ה').
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
