ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
אמר לו הצדיק: אמור נא לי, מהיכן בא לך השעון שתלוי על קיר החדר?
השיב לו הכפרי, שקיבל את השעון מאיש אחד, כתשלום בעד דמי האכסניה. התברר, שהיה זה שעונו של החוזה מלובלין, שעבר בירושה לבנו רבי יוסף. כשחזר רבי יוסף מלובלין לביתו, ירדו בדרך גשמים חזקים במשך כמה ימים, והוא נאלץ לשהות באכסניה כל אותם ימים. כשפסקו הגשמים, לא היה לו כסף לשלם על האכסניה, והוכרח לתת את שעון הקיר בעד שהותו במקום.
אמר רבי יששכר דב: כששמעתי את דפיקות השעון, מיד הכרתי שזהו השעון של החוזה מלובלין. כל שעון מודיע לבעליו בקולו, שחלפה שעה, והוא מתקרב ליום מיתתו, וזהו קול של תוגה ועצבות. אולם, השעון של החוזה, מוציא קול שמחה וצהלה, ומודיע שהתקרבנו בשעה לביאת משיח צדקנו, ולכן לא ישנתי מרוב שמחה, ורקדתי... (לפי סיפורי חסידים, מועדים, מס' 319).
סיפור זה מבטא שתי גישות להסתכל על מימד הזמן. אנשי העבר מול אנשי העתיד.
על כל שעה, יום וכו' שחולפים, אנשי העבר יצטערו על כך שהתרחקנו מהעבר הגדול של בריאת העולם, לידת עם ישראל, מעמד הר סיני, גדולי האומה וכו', ובאופן כללי יצטערו על הזמן שחלף. לעומתם, אנשי העתיד ישמחו על כך שאנו מוסיפים זכויות בעולם, ומתקדמים אל העתיד המרומם של הגאולה השלימה.
למעשה, מביא הרב 'הנזיר' (מבוא לאורות הקודש עמ' 31), שזה ויכוח בין שתי גישות שקיימות גם באומות העולם וגם בעם ישראל. באומות העולם, אנשי העבר דוגלים בכך שהיצירות העתיקות הם הגדולות ביותר. לדוגמא: ספר או יצירה מוזיקאלית, שמנגנים או קוראים כבר מאות שנים, הדבר מוכיח שמדובר ביצירות גאוניות ומשמעותיות, שמפני גדלותם הם משמעותיות במשך זמן כה רב.
לעומתם, אנשי העתיד דוגלים בהתחדשות, 'העולם שייך לצעירים', 'תעשיות העתיד'. אנשים מתלהבים ממוזיקה חדשה, אופנה מתחלפת, המצאות מדעיות, ויש בכך אמת, כי כך העולם מתקדם ומתחדש, וגם מעניין ולא משעמם. כיום, מבחינה כלכלית או צבאית, חברה שלא תתקדם ותמציא ללא הרף, נתונה בסכנת קריסה.
וכך גם מבחינה מוסרית – יש מעלות בערכים ובמסורת העתיקה, אך יש גם ערכים חשובים שבהם העולם התקדם כביטול עבודת האלילים, זכויות עובדים ועוד.
ובעם ישראל, מעלת העבר היא פשוטה. "אם הראשונים כמלאכים, אנו כבני אדם", הדורות הראשונים היו במעלה גדולה, וההוכחה לכך היא מעלת האבות, הנביאים, התנאים והאמוראים.
אך בדורות האחרונות, באו גדולי תורת הנסתר וביחוד הרמח"ל, ועמדו גם על מעלת העתיד. כל דור מוסיף על הדור הקודם לו, ונמצא שגם אם הדור המאוחר יותר הוא דור קטן יותר, הרי בכל זאת הוא "כננס על גבי ענק", העומד במקום גבוה יותר בזכות הענק שתחתיו, והוא מרומם יותר. וכך גם בעם ישראל, באופן כללי אנו הולכים ומתקדמים, במגמה להגיע אל הגאולה השלימה.
ואמרו גדולי הנסתר, שיש לשלב בין שני הכוחות. אומר איוב (יב, יב) "בישישים חכמה" ומוסיף "ואורך ימים תבונה". חכמתם של הזקנים הולכת ומתרבה ככל שהם מאריכים ימים. כלומר, הזקן חכם לא רק בגלל החכמה שהוא צבר בצעירותו, כלומר – חכמת העבר, אלא גם בגלל התבונה שהוא הולך ומוסיף ככל שהוא מאריך ימים, חכמת ההתקדמות והעתיד. ובמילים אחרות, הזקן משלב גם את חכמת העבר, וגם את ההתקדמות אל העתיד.
אמור מעתה, מעלתינו היא גם בשילוב השמירה והחיבור אל תורתנו העתיקה, שניתנה לנו לפני אלפי שנים בסיני, ויחד עם זאת – "אין בית המדרש בלא חידוש", וכל הזמן עם ישראל הולך ומחדש ומוסיף רוחניות וקדושה, ומתקדם אל גאולתנו.
השבת, קוראים אנו את פרשת החודש. זהו רגע מכונן בתולדות העם. זוהי המצווה הראשונה שעם ישראל מקבל כעם, כאן מתחילה בפועל יציאת מצריים, וכאן מתחילה מערכת הזמנים ולוח השנה היהודי.
אנו מצטווים "החודש הזה לכם, ראש חודשים...", זוהי אמירה שכולה התחדשות וראשוניות, יציאה לעתיד חדש. ודווקא על רגע זה, אומרים חז"ל: "הזה, נתקשה משה על מולד הלבנה, באיזה שיעור תראה... והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו: כזה ראה וקדש" (רש"י). זוהי אמירה שכולה התבטלות וציות, ההליכה לעתיד, מתחילה בחיבור אל השורשים.
שנזכה כעם וכפרטים, ל"אורך ימים תבונה", להתחבר לכל העבר שלנו, ומכוחו להיות תמיד מוסיפים והולכים, מתחדשים ורעננים, "עוד ינובון בשיבה, דשנים ורעננים", ולהגיע במהרה לגאולה השלימה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
