ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לאחר מכן, אמר רבי מנחם מנדל לחידושי הרי"מ: "אמור דבר תורה לכבוד היום". נענה חידושי הרי"מ, והתפלפל ארוכות בהלכות מצוות התלויות בארץ ובאילן.
לאחר שסיים את דברי תורתו, נאנח רבי מנחם מנדל אנחה עמוקה ואמר: "לו היינו זוכים להיות עכשיו בארץ ישראל, די היה לנו לצאת בשדות ולהתבונן באילנות, כדי להבין מהו ראש השנה לאילן, פשוטו כמשמעו, ולא בדרך הפלפול".
בימים שעם ישראל מצוי בשלמותו ותפארתו, עת בית המקדש עומד על מכונו, נוטל היהודי ביכורים מפרות ארצנו הקדושה, ומביאם בתודה ושמחה גדולה לפני ה', ומקיים בעצמו "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך".
על פסוק זה, שכולו הודאה על הארץ ופירותיה הטובים, כתב אור החיים הקדוש (דברים כו) את המילים הנשגבות על מתיקות טוב התורה – "ושמחת בכל הטוב, ואין טוב אלא תורה, שאם היו בני אדם מרגישים במתיקות וערבות התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה".
במבט ראשון, אפשר לדמות שאור החיים הקדוש מוציא את הדברים מפשוטם, ודורש כאן בדרך רמז, אך כל המחובר לתורת החסידות ותורת ארץ ישראל יודע שאור החיים הקדוש האיר כאן אור חדש במהותם של פירות ארצנו הקדושה.
בחסידות מבואר, שהתורה נקראת "משל הקדמוני", ללמדנו שבתורה גם כאשר מביאים משל מנושא אחד לנושא שני, באמת אלו רבדים שונים לאותו רעיון. לדוגמא, האור והחושך הגשמיים משמשים משל לאור וחושך בעולם השכל, כמאמר הפסוק "החכם עיניו בראשו, והכסיל בחושך הולך". במבט פשטני, האור והחושך הם רק משל, אך בחסידות מבואר שהמשל נובע ומשתלשל מהנמשל. האור הוא אותו אור, שמשמעותו בהירות וגילוי, כשהוא מתלבש בעולם השכל, משמעותו היא חכמה, ואילו כשהוא מתלבש בעולם הגשמי, משמעותו היא אור גשמי.
וכך גם ביחס בין פירות הארץ והתורה הקדושה. אור החיים הקדוש מדבר על מתיקות התורה, ובברכות התורה אנו מתפללים "והערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו". והלא העניין תמוה, שהרי מתוק הוא טעם גשמי בפה, ואילו התורה רוחנית ושכלית היא?
אלא שבא הדבר ללמדנו, שאת התורה הרוחנית המרוממת אפשר לטעום בפה בעת שטועמים אנו את מתק פירותיה של ארץ ישראל. המתיקות היא אותה מתיקות, בעולם הרוחני היא מתגלה בצורת התורה, ובעולם הגשמי היא מתגלה בדמות פירות הארץ.
בארץ ישראל הרעיונות הרוחניים מתגלים כפירות, וכמאמר הרבי מקוצק - הפלפולים נראים בשדות ובאילנות. כבר כתב הרמב"ן, שעל המן הממשיך בפירות ארץ ישראל, נאמר הפסוק "ומתוק האור", שהאור הרוחני יכול להפוך למתוק בפינו כפשוטו ממש.
מכאן למדנו, שכשיהודי אוכל מפירות הארץ הוא אוכל פסוקים ומאמרי חז"ל, ונמצאו דברי תורה ערבים בפיו, ונמסכים בגופו ובנפשו.
ובהמשך לכך, כתב נכדם המשותף של הרבי מקוצק וחידושי הרי"מ, הלא הוא בעל ה'שפת אמת' בדבריו לפרשתנו (בשלח תרנו'): "נאמר בפרשת המן – "ממטיר לכם לחם מן השמיים...למען אנסנו הילך בתורתי...", כי כפי מזון האדם כך זוכין לתורה, כפי קדושת המאכל.
וזה שאמרו חז"ל (תנחומא, בשלח, כ): "לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן. שניים להם אוכלי תרומה". כי גם תרומה נקרא קודש, ובאמת אפילו חולין מתוקנים שניטל מהם תרומה ומעשרות נשאר בהם רושם קדושה". כלומר, בכל הפירות של ארץ ישראל יש קדושה, כי הם שיריים של התרומה שהיא קודש.
"ולכן אין תורה כתורת ארץ ישראל, לפי שהמאכל ומזון מתוקן במצות התלויות בארץ". כלומר, מחדש השפת אמת, שהתורה המיוחדת של ארץ ישראל היא בזכות שאנו אוכלים מפירות הארץ. למדנו על הקשר בין אכילת פירות הארץ לתורה.
כשאבא ואמא מתמלאים באהבה למתיקות של הילד שלהם, הם פותחים את הפה ואומרים לו: מתוק שלי, אני יאכל אותך! כשיהודי מתמלא באהבה לארץ ישראל, הוא פותח את פיו, ואוכל אותה! אוכל את פירותיה הקדושים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
