ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
לכאורה, הפרשה עוסקת בדינו של חכם מחכמי הסנהדרין אשר איננו מוכן לקבל את דעת הרוב ומורה הלכה כנגדם (אמנם דינו החמור מוגבל לחלק מאוד מוגדר בהוראת הלכה עיין רמב"ם ה' ממרים פ"ג ה"ה). מטרתה לחזק את מעמדו של בית דין הגדול שכל ישראל נצטוו לשמוע בקולו.
הרמב"ם מגדיר את הדברים בצורה מאוד ברורה:
"בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל, ועליהן הבטיחה תורה שנאמר על פי התורה אשר יורוך זו מצות עשה, וכל המאמין במשה רבינו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולישען עליהן" (הלכות ממרים פ"א ה"א).
אבל עיון מעמיק יותר בפרשה, מגלה כי מטרתה העיקרית היא יותר נרחבת ומשמעותית לחיי העם מבחינה לאומית וממילא גם דתית. פרשה זו הופכת את בית הדין היושב ליד המקום "אֲשֶׁר יִבְחַר ה'", כלומר בלשכת הגזית בירושלים, למרכז הרוחני, התורני וההלכתי של עם ישראל בארץ וממילא בכל מקום. בית דין זה הינו הסמכות העליונה בכל דבר הלכה ולפי שיטת הירושלמי גם בדברי אגדה ומחשבה (עיין בבלי סנהדרין פז עא לעומת ירושלמי סנהדרין פי"א ה"ג בביאור הביטוי "הדבר" ובאגרת קג לראי"ה קוק זצ"ל).
ברגע שיתברר לעם ישראל מהו "המקום אֲשֶׁר יִבְחַר ה'", יהפוך מקום זה לליבו של העם ומרכז חייו, כפי שאכן קרה מימי דוד.
לפרשיה זו, מקבילה בנבואת ישעיהו. בנבואת אחרית הימים המופיעה בפרק ב' בספרו, ביטויים רבים המופיעים גם בפרשתנו. נציין כדוגמה כמה מן הבולטים שבהם:
"הדבר" - "הדבר", "וקמת ועלית" - "לכו ונעלה", "ככל אשר יורוך" - "ויורנו מדרכיו", "את דבר המשפט" - "ושפט" דין גויים". (במאמר מוסגר נציין כי ניתן להוכיח כי יש קשר חזק מאוד בין הפרקים הראשונים של ספר ישעיהו לבין הפרשיות- שופטים וכי תצא בספר דברים ואכמ"ל).
על רקע זה מקבלת נבואתו של ישעיהו מימד מיוחד. על פי התורה ופרשנות חז"ל נקבע כבר בפרשתנו כי ירושלים הינה המרכז הרוחני של עם ישראל. בא הנביא ישעיהו ומנבא גאולת שלום כלל עולמית, שבמהלכה מכירים גם אומות העולם בירושלים, כמרכז הרוחני של עם ישראל ושל כל האנושות כולה. אי אפשר שלא לעמוד משתאים ומתפלאים כמה גבוהה היתה נקודת המבט הנבואית של ישעיהו. כאשר העולם האלילי היה שקוע כה עמוק בשפל המוסרי והרוחני של עבודת עץ ואבן, מנבא ישעיהו על התעלות רוחנית נפלאה לכל האנושות. העולם כולו יאמין בא-ל אחד, יחיד ומיוחד שהמקום המרכזי לעבודתו הוא בהר הבית בירושלים, "המקום אשר יבחר ה'".
הבה נתפלל כי הכרה זו תלך ותתנחל בליבותיהם של ישראל וגם של כלל האנושות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
