ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם הגאון מוילנא זי"ע שכותב על הפסוק "לפתח חטאת רובץ": "כי מיד שאדם יוצא מפתח ביתו עומד היצר הרע להחטיאו חס ושלום, ולכן יש מזוזה על השמאל להצילו".
ענין מזוזה הוא שמירת פתח הבית, כמו שאמרו חז"ל שהמזוזה שומרת דלתות ישראל, מזוזה שומרת על קדושת הבית שתהיה "שתולים בבית ה' בחצרות אלוקינו יפריחו". אם הבית הוא שתול היינו הקדושה שם נטועה כיתד חזק, אז אפילו כשיוצא לחוץ-לחצרות גם כן יפריחו, כי המזוזה שומרת את בית ה' בקדושתו, ועל ידי זה יכולים לצאת החוצה ולא להינזק על ידי ה'חטאת המחכה לאדם בפתח'.
כותב בעל הספר 'הלקח והלבוב': "הנה קורח אמר בית מלא ספרים חייב במזוזה או לא, קרח אמר "כלם קדושים" ואינם צריכים סיוע של המזוזה לא לצד ה'עשה טוב' ולא לצד ה'סור מרע'.
הרבה טועים באותה טעות, חושבים שהם יכולים לסמוך על הבית מלא ספרים בעת יציאתם לחוץ, ואינם חושבים שאצלם הפתח החטאת רובץ, ואינם שומרים את עצמם מהרחוב עם כל הניסיונות, הן בשמירת עיניים הן בגזל באומרם כי באים מבית מלא ספרים. וזה אינו נכון, רק צריכים להיזהר הרבה, וצריכים הרבה סייעתא דשמיא לבל יכשלו בכל המכשולים שיש".
מובא בזוהר הקדוש 'מזוזות' אותיות 'זז מוות', על ידי שמירת מזוזה כהלכתה האדם ניצול ממוות, ואין מוות ממוות רוחני, שהאדם מתרחק מבוראו ומתנתק ממקור חיותו, מוות הוא שהאדם נעקר משורשו - מחי החיים.
ולכן האדם צריך להשכיל על דרכיו שבכל פעם שיוצא מביתו, יניח ידיו על המזוזה ויבקש ממלך מלא רחמים שינחהו בדרך האמת ויהיה דבוק בה' יתברך, ויזכה לקיים "בכל דרכיך דעהו". שבכל מקום שהולך יראה לגלות ולפרסם שמו יתברך, הן בדיבור שידבר דיבורי אמונה וביטחון, הן בראיה שיסתכל טוב על עצמו ועל חברו, ולא יביט בדברים אסורים אשר פוגמים בקדושת הנפש.
וכשחוזר מהחוץ לביתו ינוח מעט, ויניח ידיו על המזוזה ויבקש ממלך שהשלום שלו שיזכה לשמור על קדושת וטהרת הבית, ושלא יכנסו אתו הרוחות הכוזבות שאולי נדבקו בו מבחוץ, רק שיאיר בביתו אור של אמונה ואור שמחת קדושת ישראל.
שבת היא בחינת מזוזה, שבת היא מקור החיים והיא נקודת היישוב הדעת של היהודי. שבת קודש הוא יום שמסוגל לשמוע בו את הקול של מתן תורה, ומתעורר ביותר הכוח לשמוע דבר ה', כפי שאומרים במנחה של שבת "מנוחת השקט ובטח".
כי בשבת זוכים לשקט, שכל ה'קולות' של ששת ימי המעשה שקטים וממילא אין דבר המפריע לשמוע את הקול של מתן תורה ואת קול הנשמה הטהורה שבקרבו.
במזמור שאומרים בקבלת שבת 'מזמור לדוד' מזכירים י"ח פעמים שם ה', ו'השפת אמת' זי"ע כותב בשם התיקוני זוהר שבמזמור זה מעלים את כל תפלות השמונה עשרה של ימות השבוע, כל התפלות שלא נתעלו בימות השבוע, מעלים אותם באמירת מזמור זה. כי בכוח השבת להשיב הכול לשורשו, 'שבת' לשון 'שב' וכל המעשים ובפרט התפלות מתעלים ושבים למקורם.
במזמור הנ"ל מוזכר שבע פעמים המילה 'קול', ומובא מהאריז"ל 'נר שבת' עולה בגימטריה שבע פעמים 'קול', ללמדנו שבשבת קודש האדם מאיר את הנר של שבת בתוכו. בלי שבת מהו חיים של יהודי, הרי השבת היא מקור החיים של איש ישראל, שבת היא כל החיים.
אנו נכנסים בימים הקרובים לחודש תמוז, ראש חדש הוא הראש של כל החודש, כל הגוף הולך אחר הראש, והקבלה שעושים ביום הזה פועל על כל החודש.
יום זה מסוגל להתחזק בעניין תפילה, כי ראש חדש הוא יום טוב של דוד המלך ע"ה כאשר הראו מקורו (גמרא ראש השנה) שלח לו סימן "דוד מלך ישראל חי וקים", ומובא בספר 'ברית כהונת עולם' רמז נפלא "דוד מלך ישראל חי וקים עולה בגימטריה ראש חודש".
וידוע שדוד המלך הוא מהות של תפלה כאשר העיד על עצמו 'ואני תפלה', ולכן היום מסוגל לתפלה, ובשבת זו יכולים אנו לקבל על עצמנו קבלה טובה להתאמץ ולהתחזק בעבודת התפלה.
יהי רצון שעל ידי התחזקות והתאמצות בתפלה נוכל לראות בעינינו ביאת משיח צדקנו ובניין בית מקדשנו ותפארתנו בקרוב ממש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
